הידיעה על המינוי החדש של השר אופיר אקוניס לקונסול כללי בניו-יורק לא מוקמה באמצעי התקשורת במקום בולט. גם מינוי המחליפה הצפויה, השרה גילה גמליאל, לא מקימה גלים בביצת הפוליטיקה. המשותף בין השניים מזדקר לכל: שניהם מנאמניו של נתניהו. מעבר הדירה של השר אקוניס, מתל אביב מקום מגוריו, לניו-יורק, מותיר חלל במחנה נתניהו . אומנם נאמניו של ראש הממשלה עוקבים אחר סקרי דעת הקהל אך לא כולם חשים כי תוצאות הבחירות הבאות יביאו לקיצה של הכהונה ארוכת השנים של נתניהו, ראש הממשלה.
האם המשל על העכברים הנוטשים ספינה טובעת, הולם את השינויים הללו? מוקדם מאוד להסיק כי המינוי החדש לניו-יורק, יחתום את הקריירה של אקוניס. לא נתנבא. בקרב חוגים בליכוד לא מדברים רק על בריחת עכברים מספינה טובעת, אלא מזכירים את סקרי דעת קהל אשר כשלו בניבוי של תוצאות בחירות בעבר שדווקא היקנו לנתניהו את ראשות הממשלות. אבל נראה כי בעצם מדובר על הבטחות אשר אם יתממשו, צפוי גלעד ארדן, השגריר המצויין באו"מ, להתמנות לשגריר ישראל בוושינגטון. מוקדם לדבר על שובו ארצה, עדיף לזכור כי כהונתו לאו"מ אמורה להסתיים בסוף 2024. אבל הוא לא ינטוש את הזירה הפוליטית אלא ימונה לשגריר בוושינגטון. ולבד מזאת, גם ח"כ דני דנון עושה סימנים שהיה רוצה לשוב ולכהן בארה"ב.
על כל פנים, מינויו של אקוניס מותיר חלל ריק במחנה נאמניו של נתניהו. אגב, שלושה מאנשי לשכותיו לשעבר של נתניהו, יצאו לארה"ב בתום תפקידיהם הקרובים לו. כל סחרחורת המינויים הללו, עשויה להתפרש כך: יש הבדל גדול בין השיח באולפנים, שיח שכבר חרץ את גורלו הפוליטי של נתניהו - לעומת נימה אופטימית לפיה מוקדם לשאת הספדים לקראת סיום כהונותיו. עם זאת, אם מתבוננים ברוב אמצעי התקשורת, אין להתעלם מן ההנחה כי בימים אלה ממש, נדרשת ריטוריקה נלהבת כמו זו של אקוניס, תלמידו של בגין, המהווה מעין לבנה קבועה בקיר מגן שיהדוף את גלי המתקפות הנוחתות על נתניהו. לאכזבתו, נדירה הגנה יעילה עליו או מתקפת-נגד שאינה מורגשת כמעט.
ועוד: חכי'ם לשעבר, בכירי לשכות לשעבר, רבים מהם נאחזים בכל כוחם בגלגל המסתובב. עתידם של כמה מהם - מובטח, בישראל או בארה'ב. וסקרי דעת הקהל יתאמתו במציאות, או לא.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
