|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
הוט, בזק, סלקום, פרטנר סיבים - איזו חברה עדיפה לצרכן?
קבוצת ירדן
איפה כדאי ללמוד בינה מלאכותית?
גנץ. מכתיר את עצמו [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

"בהלת הגיוסים הדחופים"

גישת "צבא העם" בארגון צה"ל מחייבת גיוס חובה מקיף לכל שכבות ציבור האזרחים השיטה מושפעת מאוד מגידול במספר האוכלוסין, רמת ההשכלה ואופיה מדיניות ארגון והפעלת הצבא תלויה גם בהיקף ואופי האיומים, עוצמה כלכלית וגבולות ביטחון
04/03/2024  |   רפי לאופרט   |   יומני בלוגרים   |   גיוס חרדים   |   תגובות
14 מיליון
בעוד כשנות דור יגיע מספר האוכלוסין בישראל לכ-14 מיליון (כשליש מהם חרדים ושומרי מצוות). בהינתן היערכות אסטרטגית כוללת נכונה (יישוב פליטי מלחמות 37', 48' 67' ו- 82' מחוץ לגבולות השליטה של ישראל דהיום), תצטרך המדינה לשקול מחדש את מדיניות צבא העם ודרכי מימושה.

אני מודה שסוגיית הגיוס שצצה לפתע כבעיה דחופה במערכת חדשות-התבהלה שלנו, נראית בעיני רק בחלקה כסוגיה אמיתית ובחלקה העיקרי כשלב במסע "הישן" להחלפת נתניהו בכל מחיר. נסיעתו המוזרה של גנץ לארה"ב, אשר מזכירה כמעט בצעקה עבור מי הוא עובד באמת, היא פן נוסף של אותה תופעה ישראלית מוזרה - כשם שבית המשפט מכתיר את עצמו ואת חבריו בהליך תחליפי לדמוקרטיה, גם גנץ "ונאמניו" מכתירים עצמם עתה כממשלה בתוך ממשלה ומבקשים ליצור הערת שלטון דה-פקטו מנבחרי הציבור ל"מועדפים על ממשל ביידן" - חוצפה שאין כדוגמתה וצביעות שטרם ראינו כמותה במקומותינו. אכן, אני שולל בחירות חדשות בעת מלחמה ובוודאי שולל עריכתן בטרם תמוּנֶה ועדת חקירה ציבורית ויפורסמו ממצאיה, מסקנותיה והמלצותיה. מכונת הרעל ממציאה לנו "משברים" אד-הוק, וביקור מדיני בארה"ב בשעת חירום ללא אישור הרשויות המוסמכות בישראל נראה כניסיון לחולל משברים מלאכותיים כשאחד הנושאים הוא חוק הגיוס. הדרישה לגיוס דחוף של מגויסים חדשים נראית בנסיבות אלה כעוד מניפולציה פוליטית של האופוזיציה ושליחי ביידן בישראל, במטרה לשנות את המשטר "הימני" שלנו בדרכים עקלקלות למשטר נוח יותר למפלגה הדמוקרטית בארה"ב.

אחרי הכל הבחירות האחרונות התקיימו בנובמבר 2022 ותוקפן ל-4 שנים. מעולם לא נערכו בחירות בישראל רק משום שנקלעה למלחמה. סיבות לבחירות היו החלטה של הכנסת בעקבות משבר פוליטי או תוצאות ועדת חקירה נוסח וועדת אגרנט שחייבה שידוד מערכות נרחב במנהיגות הצבאית והאזרחית. בחירות יש לקיים כשרק הן יכולות להציע פלטפורמה חופשית ממגבלות פוליטיות וחוקיות לטיפול באופי והיקף הבעיות הנדרשים על-פי ממצאי החקירה. אסון 7.10.2023 דומה במהותו ובהיקפו לאסון יום הכיפורים 1973, וגרוע ממנו במרכיביו האזרחיים. לכן אין סיבה שלא נלך בדרך ההיא גם הפעם, בשינויים המתחייבים. קל וחומר שיש ללכת בדרך מסודרת שתזכה באמון הציבור ותוצאותיה יזכו בתמיכה של רוב דמוקרטי מהותי. חתירה אובססיבית של האופוזיציה להחליף את הממשלה, איננה נימוק ראוי לצורך זה.

העובדה שנתניהו עומד בראש ממשלות ישראל ימניות כבר למעלה מ-15 שנים (עם הפסקה קלה של כ-18 חודש בשל מניפולציה פוליטית), הציבה את הימין בעמדה פוליטית שלא הייתה כמותה בעבר. המאבק הפוליטי שהחל אחרי הבחירות האחרונות איננו על אידאולוגיה אלא כוח ושליטה. הימין ישגה שגיאה חמורה אם יניח למאבק זה להצליח בטרם יגבש דור חדש של מנהיגות שיוכל להחליף את נתניהו בראשות הזרם הימני, ולהבטיח המשך ההגמוניה לזרם הדמוקרטי-שמרני בישראל. הצל שמטילים הקשרים של חלקים באופוזיציה עם הפוסט מודרנה במפלגה הדמוקרטית האמריקנית מעמידים בסימן שאלה חמור את הריבונות והעצמאות של מדינת-ישראל.

לכן עלינו לברר לעצמנו אם הדרישה לתוספת דחופה של כ"א מגויס לצה"ל היא אכן ריאלית, מכוונת ליכולות הצבאיות הנגזרות ממדיניות הביטחון הלאומי האזרחית ולא גחמה "אלקטוראלית". אין ספק שצה"ל צומצם לממדים בלתי סבירים נוכח התפתחות האיומים סביבנו בהנהגת והובלת אירן. מחדל אסטרטגי זה מחייב שידוד מערכות משמעותי בצבא, לצד הגדלה משמעותית של סדר הכוחות המשרת בו דרך קבע ובעת מלחמה - קודם בירור המטרות והיעדים, א"כ המציאות (נתונים וסיבותיהם) וא"כ תוספות ותגבורים. הרקע הפעם שונה מזה שהיה בדור הראשון לעצמאות. אז עמדה ישראל מול צבאות סדירים של מדינות שכנות עם שיטות ודרכי לחימה של צבאות מסוג זה. אז ידעה ישראל מראש שעליה להיות מוכנה ללחימה ביותר מחזית אחת וגייסה מקורות ככל שהיה לאל ידה. אז הייתה המטרה לשרוד את הגל הגדול ולהיערך לבאות במהלכו אך בעיקר אחריו.

כיום, האיום המיידי הוא פנימי וחיצוני ומורכב מכוחות בלתי-סדירים בעיקר. בין הכוחות הבלתי סדירים קיימות היערכויות שונות ויכולות שונות, שארגונית, מתודית, כלכלית מתואמות על-ידי יד אחת אבל ממוקמות ומאורגנות בצורות שונות (להבדיל מצבאות סדירים). מאחר שכולן מונעות ומופעלות על-ידי יד מכוונת אחת, זו מציאות נזילה של "מלחמה היברידית" מול כוחות סדירים, סמי-סדירים וסדירים. אירועי עזה האחרונים וחולשתה של ירדן במניעת חדירת נשקים ואמל"ח דרך גבולה לשטח ישראל, יוצרת מציאות לפיה גם המדינות עימן יש לנו הסכמי שלום אינן נכללות בפוטנציאל האיומים הכולל במקרה של מלחמה אזורית.

פיצול וגיוון אלה מחייבים גמישות ורסטיליות במבנה כוחות הביטחון הישראלים ומכאן גם הגדלתם וגיוונם; ובכך כאמור אין ספק. אולם השאלה הנותרת פתוחה היא מדוע לא הוחל בכך לפני חמש שנים ויותר כשהמצב הלך והתגבש לכלל מה שהוא כיום, כיצד חשב הפיקוד העליון להתגבר על האיומים ללא מהלך זה והאם "זעקות השבר הנוכחיות" מכוונות לצורך האמיתי בגיוס או "שותפות בנטל", או ליעדים פוליטיים אחרים. האם נכון לגייס את כולם חרף הקשיים האובייקטיביים בכך למסגרת אחת, או ראוי לארגן את כלל הכוח במסגרות אחדות (משמר לאומי וכו'), תואמות-איום ותואמות משאבים.

צה"ל הודיע שדרושים לו בתקופה הקרובה כ-7,000 מגויסים חדשים. אנו יודעים מנתוני הלמ"ס שמספר המשתחררים מחובת השירות הצבאי לא רק במגזר החרדי (שמהווה כ-10% - 11%) מאוכלוסייה של כ-10 מיליון נפש בישראל, מגיע לכדי 40% ויותר במחזורי השנים האחרונות. וכי אחוז המשתחררים מסיבות "קב"ניות" (קציני בריאות הנפש) ביניהם גבוה. בתנאים אלה, נושא הגיוסים, השיבוצים, דרכי הקידום, והאופן בו ישובצו מתגייסים חדשים אם נתקדם לעבר הרחבת מוטת הגיוסים, מחייב בדיקת-עומק, רצוי על-ידי אותה ועדת חקירה שהוזכרה לעיל (גורם חיצוני למערך כוח האדם הקבוע של צה"ל) .

אין ספק שהרחבת הגיוס חייבת לחול על כל הסקטורים של אזרחי ישראל. אולם בה בעת יש לישראל צרכים שאינם רק צבאיים וגם עליהם יש לתת מענה משופר. למשל: אם תפסיק ישראל את תלותה המוחלטת בוושינגטון בתחומי האמל"ח - עוד "מחדלון" היסטורי - יהיה עליה להגדיל את יכולותיה המדעיות והתעשייתיות מבית, ולכך נדרש כוח אדם בהיקף נרחב יותר ומאפיינים יחודיים.

הצעתו של גנץ להטיל חובת התייצבות וגיוס לשירות לאומי על כולם נכונה ביסודה, אולם העמדת הבחירה וההקצאה של המשאבים ל"דין הצבא" בלבד או בראש וראשונה נראית בעיני שגויה. את המיון הלאומי יש לקיים במוסד אזרחי שיש בו נציגות צה"לית ראויה. מה שיוקצה לצבא יחולק על ידו לתפקידים הצבאיים, ומה שיוקצה למגזרים אחרים איננו סוד מפני הצבא אבל אסור שברמה הלאומית יעמוד בלעדית להחלטת מערכת הביטחון. בין שאר השינויים שיש להנהיג בישראל בכלל ובצה"ל בפרט חייבים להסדיר את הגדרת הסמכויות בין צה"ל לממשלה ולעבור ממצב של "צבא שיש לו מדינה", ל"מדינה דמוקרטית שיש לה צבא". חייבים להוציא את תחומי הסמכות לסרב לשירות ביטחון על-פי חוק מידי צה"ל ולהעבירה לרשויות משפטיות אזרחיות.

אחרי ששמעתי את נאומו האחרון של גלנט בסוגיית חוק הגיוס החדש אינני סבור שהדבר יושג מגיוס חרדים בלבד. אם מדובר בשיתוף אמיתי בנטל חייבים לבצעו כך שיראה לעיני הציבור מתחילת הפעלת המהלך החדש; כאן שאלת האמון היא קריטית. את שיעור המגויסים הנ"ל ניתן להערכתי להשיג על-ידי הפילוח הבא בקירוב:

א. בדיקה מחדש של 6-5 מחזורי הגיוס האחרונים ואופטימיזציה של ההחלטות שנעשו לגביהם. - 2000

ב. ערבים. - 1000

ג. חרדים. - 1500

ד. צבא קבע. - 500

ה. הארכת שירות - 2500

סה"כ: 7000

- יחס האוכלוסייה הערבית לחרדית הוא 2: 1, (כ-1.1 מיל' חרדים ו- 2.1 מיל' ערבים)

מהאופן שבו יטופל הנושא ניתן יהיה לראות מהי באמת תכלית הכרזות של גלנט, צה"ל ושאר העוסקים ב"מסע לשיתוף בנטל"; האם הצורך והדחיפות אמיתיים וענייניים או פוליטיים ומניפולטיביים גרידא.

תאריך:  04/03/2024   |   עודכן:  04/03/2024
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"בהלת הגיוסים הדחופים"
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הירונימוס
4/03/24 13:33
2
ד"ר עדי ירדן
19/03/24 09:44
3
ירדנה
26/03/24 08:52
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  גיוס חרדים
יממה לאחר הצהרתו המפתיעה של שר הביטחון יואב גלנט, המערערת את יציבות הקואליציה, לפיה לא יתמוך בחוק גיוס שייתמך בידי כל סיעות הקואליציה, קיים (29.2.24) ראש הממשלה מסיבת עיתונאים, שבה ייחד חלק ניכר מנאומו לנושא.
29/02/2024  |  עידן יוסף  |   חדשות
שר הביטחון גלנט נפגש עם נתניהו וראשי המפלגות החרדיות על חוק הגיוס, ולדבריו הבהיר להם כי כל חוק גיוס שיהיה מוסכם על כל מפלגות ממשלת החירום - יהיה מקובל עליו. עם זאת, ללא הסכמת כלל חלקי הקואליציה, מערכת הביטחון בראשותו לא תגיש את החוק.
28/02/2024  |  עידן יוסף  |   חדשות
אנחנו מדינה למודת מסעות הסתה נגד ציבורים והסטה מן הדרך. אפשר לזהות אותם מהחלל, לפי גודל השלטים הנוראים באיילון או האמירות המופקרות של "לשעברים" למיניהם שאינם מתרוממים לגודל השעה ועדיין עסוקים ביום קטנות של סימון אויבים פוליטיים מדומיינים. הציבור ברובו הגדול בריא בנפשו ויבוא חשבון עם כל מי שהעדיף להסית נגד אחים בזמן שאנחנו לוחמים על קיומנו.
28/02/2024  |  דרור אידר  |   יומני בלוגרים
חוקי השוויון בנטל היו מאז ומתמיד "חוקי מסגרת" או הצהרת כוונות; חוקים שמדברים על רצוי וכמעט אף פעם אינם מגיעים למיצוי לפי מדד ביצוע בפועל דומה שגם עתה התעוררה שאלת החקיקה במסגרת ויכוח על ההגמוניה השלטונית במדינה או כאחד המהלכים להפלת הממשלה - זו בעיני ברכה לבטלה
28/02/2024  |  רפי לאופרט  |   יומני בלוגרים
כפי שיודעים מי שמכירים אותי, אני חרדי. ליטאי. בוגר פוניבז וסלבודקא. למדתי בין היתר בחבורה אצל דב לנדוי. התגייסתי לשירות סדיר כלוחם ומ"כ בגדוד נצח יהודה ואני משרת כעת במילואים כמ"כ חי"ר בתעסוקה מבצעית (בצו 8), אחרי 3 חודשי לחימה בעזה במסגרת הייעודית של גדוד היס"ר.
28/02/2024  |  שמעון נטף  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בעז שפירא
בעז שפירא
שונאי ישראל אינם מבדילים בין ממשלה ישראלית כזאת או אחרת, מימין או משמאל, אלא שמטרתם היא חיסול עצם קיומה של מדינת ישראל, "מהנהר ועד הים"
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
על הממשלה - באמצעות המשרדים המופקדים על כך, לפעול להפסקת הסחבת הבלתי נסבלת בכל הנוגע לשיפור ההכרחי של השידור בשפה הערבית הן לעולם הערבי, הן לתושבי רצועת עזה ויהודה ושומרון והן לדוב...
דן מרגלית
דן מרגלית
ברט סטיבנס, מכותבי הטורים המרכזיים בניו-יורק טיימס, ציין כי ניר ברקת לא הצליח להשיב כראוי לשאלות על מדיניותו של בנימין נתניהו, בכל תחום, בכל חזית
נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי [צילום: AP]
איל השקס
מצרים לא פותרת את בעיותיה: החוב, השפעות המלחמה ברצועת עזה, מעורבות הצבא בכלכלה והאהבה למגה-פרויקטים    אך לעת עתה נחלצת מהמשבר בזכות חברותיה
"רמות בלתי נסבלות" [צילום אילוסטרציה: היסאם השלמון, פלאש 90]
פנינה שרביט-ברוך, יוליה ארפורט
גם אם העיצומים האישיים שהטילו מדינות במערב, ובראשן ארה"ב, ממוקדים כרגע בקומץ מתנחלים קיצוניים – עצם השימוש בצעד זה חייב להדאיג את ישראל ולהוביל לשינוי במדיניותה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il