נהרס קולנוע אסתר בנתניה

קולנוע אסתר בנתניה שהוקם בשנות הארבעים בכיכר העצמאות סמוך לחוף הים והיה בית התרבות הראשון של העיר ובית לקליטת מעפילים שהגיעו באופן בלתי חוקי לחופי העיר בתקופת המנדט הבריטי נהרס אתמו ל( 10.3.24) בידי דחפור ובמקומו יוקם מגדל דירות ובתי מסחר בן כ-27 קומות.

חמדנותם של קבלני וכרישי הנדל"ן אינה יודעת שובע: בנחישות ובעקביות הם מתנפלים ומשתלטים על חמדות טבע, נוף והיסטוריה שעדיין נותרו פנויות ואטרקטיביות כלכלית מבחינתם כדי לבנות שם עוד מגדלי בטון, כאילו אין לנו די בהם ומוסיפים עוד מזומנים לקופותיהם כתוצאה מאותן עסקות נדל"ן. אתמול (10.3.24) הגיע תורו של קולנוע אסתר בנתניה כאשר דחפור החל בהריסת מבנה בית הקולנוע המיתולוגי. בימים הקרובים תימשך הריסתו ופינוי ההריסות והוא ימחק כלא היה.

תולדות בית הקולנוע

קולנוע אסתר נבנה בשנת 1936 על-ידי יצחק אייזיק גרינשטיין איש עסקים ודמות ידועה בעיר. גרינשטיין עלה לארץ מרוסיה, התיישב בירושלים, הקים שם עסק מבוסס ונחשב לאיש אמיד בעל אמצעים. אי-שם בסוף שנות ה-20, אולי תחילת שנות ה-30 עזב את ירושלים עם משפחתו והשתקע במושבה נתניה. כאן הוא נטע פרדס רחב ידיים הקים מסעדה ובנה בית מלון (פנסיון) הידוע בשם מלון גרינשטיין. לימים היה חבר מועצת נתניה. בין כל חוקרי תולדות העיר אין תמימות דעים לגבי מי באמת יזם והקים את קולנוע אסתר. ונזרקים שמות שונים אבל גרינשטיין מוזכר יותר מכל כיוזם הקמת מלון אסתר בעיר .

מקור שמו של קולנוע אסתר נתניה לא ידוע בוודאות. ההשערה הרווחת היא שבית הקולנוע נקרא על שם בת משפחת תורם להקמת בית הקולנוע. בית הקולנוע היה מפואר ומהודר יחסית. היו באולמו כ-800 מקומות ישיבה. בכניסה אליו היה טרקלין רחב ידיים. בתקרת בית הקולנוע היו תלויים מאוורים גדולים לאוורור המקום.

טקס סיום המחזור הראשון של בית הספר ביאליק, היה ככל הנראה האירוע הציבורי הראשון, שנערך בבית הקולנוע. בשנת 1937, הגיע המשורר שאול טשרניחובסקי שהתגורר בתל אביב לביקור בנתניה, ונכבדי העיר ערכו אספה לכבודו באולם הקולנוע. המשורר דיבר בשבחה של אכסניה, נישאו דברים לכבודו ובשבחו, והוקראו משיריו.

מלבד הקרנת סרטים ממיטב הקלסיקה של הקולנוע שימש הבניין גם להצגות תיאטרון וקונצרטים, למופעי סיום של בתי ספר לנשפים, אופרות, מופעי חזנות ומופעי מוזיקת פולקלור ועוד. בדצמבר 1937 הציג כאן תיאטרון המטאטא את הצגות "היינו כחולמים" וכן את ההצגות: "מירלה אפרת, "כתריאלים" (1939), "מיכל בת שאול" (1941), "אנשי רוסיה" (1943), "לא אמות כי אחיה" (1944), פדרה (1945) ועוד. תיאטרון הקאמרי הציג כאן את ההצגות: "זאן (1947), הן לא תיקחהו עימך (1947), כזאת הייתה אימא (1948), נערת ההפקר (1948-47), הילולת רפאים (1950) ועוד. תיאטרון האוהל הציג ב"קולנוע אסתר" את: הרשלי מאוסטרופלי (1948), החיל האמיץ שוויק (1948) ועוד.

כשנערך במקום נשף הוציאו את הכסאות שהיו ניתנים לשליפה ויצרו רחבה גדולה. בעת הקרנת סרט מסך הקולנוע הורד לחזית הבמה. ליד המקרין בחדר מכונת ההסרטה ישב המדובב והוא הקרין את התרגום בצד התמונה.

קצינים חיילים בריטיים השתתפו ברבים מהנשפים והריקודים

בתקופת המנדט הבריטי השתתפו קצינים חיילים בריטיים ברבים מהנשפים והריקודים שנערכו כאן. אין ספור אירועים ומופעים נערכו בקולנוע אסתר בנתניה. במשך שנים רבות היה המקום מוקד חיי התרבות במושבה שהייתה לעיר, הוא שימש גם כבית תרבות וכאולם נשפים והוא חלק חשוב מההיסטוריה התרבותית של העיר. כך למשל במרס 1943 התארח באולם בית הקולנוע במסגרת אירוע "עיתון העיתונאים" העיתונאי והעורך הנודע ד"ר עזריאל קרליבך שהרצה בנושא גאולת אפריקה הצפונית.

בחלק האמנותי הופיע השחקן יהושע ברטונוב. במאי 1949 התארח באולם בית הקולנוע מנחם בגין, אז יו"ר המרכז של תנועת חרות. עיתון חרות מדווח על האירוע: "האולם היה מלא עד אפס מקום, בגין ניתח את הבעיות המדיניות והכלכליות של המדינה. פתח וניהל את האסיפה ד"ר בנימין בקמן". באוקטובר 1949 נערך באולם כינוס אזורי של מפ"ם - מפלגת פועלים מאוחדת.

סגירתו של בית הקולנוע

בשנת 1989 נפתח בנתניה קניון השרון ונפתחו בו כ-4 בתי קולנוע משוכללים וחדישים. מעמדו של קולנוע אסתר בנתניה, שירד מגדולתו עוד קודם לכן והתמעטו מספר הצופים בסרטים שהוצגו בו, הורע עוד יותר. בסוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90 נסגר בית הקולנוע וב-30 השנים האחרונות פעילותו הייתה מצומצמת ושנים לא מעט עמד שומם.

בשנת 2006, רכשה חברת השקעות את מבנה בית הקולנוע אסתר וזו, כך פורסם בזמנו, הגישה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בקשה ותוכנית בניה להרוס את המבנה ולהקים על שטחו בניין למסחר ולמגורים.

הדיון והמאבק על שימור מבנה בית הקולנוע

לדעת רבים קולנוע אסתר בנתניה משתווה בערכו ובחשיבותו ההיסטורית לקולנוע מוגרבי בתל אביב שנהרס כידוע אף הוא, ועד היום מבכים את הריסתו. דומה כי אין ויכוח על ערכו ההיסטורי הרב של קולנוע אסתר ומתמיה מאוד כי בית הקולנוע לא נכלל לאורך השנים ברשימת המבנים המוכרזים לשימור של גופי השימור. הדבר מקומם והיה ראוי שייחקר מדוע ולמה.

במשך שנים התנהל דיון האם לשמר את המבנה ההיסטורי או להרסו. חלק מתושבי העיר בעיקר מקרב ותיקי העיר ש"גדלו" על בית הקולנוע והוא חלק מנוף וזיכרונות ילדותם ביקשו לשמר את המבנה בשימור מחמיר בשל ערכו ההיסטורי. תושבים אף פתחו במאבק ציבורי ופנו למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל כדי למנוע את ביצוע התוכנית ואת הריסת המבנה. כאמור המאבק כשל ואתמול הוחל בהריסת המבנה ההיסטורי. תוך מספר ימים תימחק היסטוריה בת עשרות שנים.