תחינה לימין בישראל

לנו לא זכור כי נשיא מנשיאי ארה"ב אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולאזרחי המדינה, לפוליטיקאים ולאזרחים נאמנים, כי ראש הממשלה גורם לישראל יותר נזק מאשר תועלת. אכן, זו ביקורת אישית על מי שהיה ידידו של הנשיא ביידן זה עשרות שנים. "נתניהו גורם נזק יותר מאשר תועלת"? - מה עוד יאמר הנשיא ביידן בנאומו או בראיון שיעניק בימים הבאים?

אט אט מתדרדרים היחסים ההדוקים בין שתי בעלות הברית, הגדולה והקטנה. מהו הביטוי הבא שיכלול הנשיא ביידן אשר עד כה הסלים את לשונו המדינית, כאשר האשים את נתניהו בגרימת נזק למדינה שהוא מנהיגה? כאמור, לנו לא זכור מין סגנון כזה, בוטה, מעליב, כועס, כמו התבטאותו האחרונה של ביידן. ואף על-פי כן אני אומר, והדעה שאביע כאן אומרת: "אנא, אנשי האגף הימני כאן, בל תגיבו על דברי הנשיא ביידן". ולמה? כי כל תגובה שיש בה כעס, או הטחת תגובה מסוג אחר, רק תחריף עוד יותר את סגנונו של הנשיא ביידן כלפי ישראל.

עלינו לזכור ולהזכיר: הנשיא עצמו הבהיר בראיון האחרון כי ימשיך להצדיק את הסיוע של ארה"ב לישראל. כלומר, דבריו האחרונים לא מיועדים להחליש את ישראל מבחינה ביטחונית. אם כן, הנשיא ביידן מתח קו אדום עוד לפני שיביע עלבון חריף יותר ולפני שישקול אם לדרדר עוד יותר את סגנונו. הנשיא ביידן רמז כי לא יקרע לגזרים את הבטחותיו לישראל בתחומים חיוניים.

יש להניח כי פוליטיקאים אצלנו כבר מנסחים בתודעתם את התגובות הראשונות, הנזעמות, לדברי הנשיא. יש להניח כי ניסוחים של ביקורת, של כעס, כבר עומדים אכן לפרוץ ממש על קצות לשונותיהם. אבל התפרצות זועמת כלפי נשיא ארה"ב רק תחריף עוד יותר את היחסים עם ארה"ב. ואם ייאמרו תגובות בוטות כלפי דברי ביידן, כי אז נדע: תגובות זועמות, פומביות, ייטיבו אולי את מצבם הפוליטי של נבחרי הימין. תגובות נזעמות מפיהם של נבחרי הימין לקראת "השביעיות" הבאות למשל, ישפרו את מצבם לקראת היום שבו יבחרו חברי הליכוד את רשימת המעומדים לבחירה לכנסת הבאה, אבל יזיקו עוד יותר ליחסינו עם המדינה הידידותית (אכן ידידות, עדיין) ביותר לישראל.

הרי הנשיא ביידן הבהיר כי לא יגרום לישראל נזק בתחום הסיוע הביטחוני. מטוסי המטען של ארצות הברית הנוחתים כאן לאחר חציית האוקיאנוס, פורקים בישראל כמויות אדירות של אמצעי לחימה, תגבורת אדירה למאבק נגד החמאס. ביידן העליב את נתניהו, ואין זה קל. אין זה קל כי ישראל בוחרת את נבחריה בהצבעה דמוקרטית - כמו ארה"ב! זהו החוט המקשר בין שתי המדינות ובלבד שייוותר החוט שלם.

טוב יעשה ראש הממשלה אם ינקוט צעד שבו נקט פעמים רבות, בתקופת משבר: הוא יאסור על נבחרי הליכוד להתבטא בתגובה לדברי הנשיא ביידן. יש לקוות כי הפצרה זו של נתניהו לנבחרי מפלגתו תחדור לאוזני הנבחרים. לדעתנו אלה הפוליטיקאים אמורים לנקוט באיפוק ולקיים את הצו המבוקש, לפחות בעיני הח"מ. והיה אם תתאפק הנהגת הליכד ותאמץ ימים על שתיקה, יגבר הסיכוי לשפר את היחסים.

אבל מה בדבר תגובה אפשרית שתגיע מנבחרי המפלגות אשר מימין לליכוד? האם גם אלה יתאפקו? לא נתנבא, אם כי קיים חשש שלא יתאפקו. האיפוק - בימים קשים הוא חיוני, כמו הסיוע הביטחוני שתוסיף לשגר ארה"ב לחיזוק צה"ל. וחזקה על אוהדי ישראל מקרב הציבור היהודי בארה"ב שיאמצו את זכות השתיקה אפילו מול הנשיא הזועף. זועף, אך (עדיין) ידיד, למרות הנזיפה.