הקשר בין הי"ד לאחדות ביננו

מחקר חדש חושף את ההשפעה העצומה שיש לבחירת מונחים ספציפיים בתקשורת על תחושת הלכידות והאחדות בחברה הישראלית. הדגשת האויב המשותף - מאחדת ומעצימה את תחושת השייכות הקבוצתית מול ה"אויב החיצוני".

בעוד שהלכידות החברתית בישראל מתערערת ככל שהמלחמה מתארכת, מחקר חדש מציע תובנות מעניינות על תפקידה של התקשורת בחיזוק האחדות הלאומית בעתות משבר.

המחקר שערכתי, בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, בהנחיית הפרופסור סבינה ליסיצה והד"ר מתן אהרוני, מצביע על כך שאופן הסיקור התקשורתי של האירועים עשוי להשפיע באופן משמעותי על הלכידות החברתית בישראל.

המחקר, המבוסס על תאוריית הזהות החברתית, בחן את הייצוג התקשורתי במגזר החרדי ובמגזר הכללי בתקופות משבר שונות, כולל בתקופת מגיפת הקורונה ובעת פיגועי טרור. הממצאים מראים כי בעוד שבמשבר הקורונה הסיקור התקשורתי נטה להדגיש מחלוקות בין קבוצות, בזמן פיגועי טרור התקשורת הביעה סולידריות ואמפתיה בין כל הקבוצות בעם.

הסיבה לכך נעוצה בתחושה המאחדת את העם היהודי כאשר קיים אויב משותף השואף לרצוח כל יהודי, חילוני וחרדי, כאחד, "ככל שהאויב המשותף בולט יותר בייצוג התקשורתי, כך הלכידות בעם גדולה יותר.

המחקר מדגיש את חשיבות הבחירה בביטויים ספציפיים בתיאור הנפגעים במלחמה. לדוגמה, השימוש במונח "יהודים נרצחו" במקום "יהודים נהרגו" מדגיש את הכוונה הזדונית של התוקפים ומחדד את תחושת האויב המשותף. זה מחזק את תחושת השייכות של כל הקבוצות היהודיות ל'עם היהודי' אל מול האויב החיצוני. בהקשר זה, השימוש בביטוי "הי"ד" (השם יקום דמו), המקובל במסורת היהודית לציון יהודים שנרצחו על קידוש השם בשל היותם יהודים, מעצים את תחושת האחדות הלאומית. "הביטוי 'הי"ד' מזכיר לקוראים את המניע האנטישמי מאחורי הפיגועים ומחזק את התפיסה של גורל משותף".