צמוד צמוד

אם עד לפני שבועות אחדים השאלה הייתה באיזה רוב ינצח דונלד טראמפ, הרי שלפי הסקרים האחרונים סיכויי קאמלה האריס שווים לשלו. זו תגובה צפויה לעצם חילופי המועמדים וההתלהבות המתוזמרת בצד הדמוקרטי ובתקשורת האנטי-טראמפית. האווירה הנוכחית עלולה לדעוך בשבועות הקרובים, גם בעקבות העימות הטלוויזיוני הלילה, אך נכון לעכשיו הכל פתוח. ההדחה של ביידן הייתה מהלך מתוכנן ומבוצע היטב בהכוונת הנשיא לשעבר אובמה והכל עבד לפי התכנון. מועמדים דמוקרטיים אחרים סולקו במהירות מהדרך והמכונה היח"צנית להמצאתה מחדש של קאמלה האריס החלה לפעול.

הדמות של האריס כסגנית הנשיא וכסנטורית הבלתי מרשימה כאילו נמחקה ובמקומה הוצג לציבור שיבוט בעל תכונות שכול דמיון ביניהן לעברה הקודם מקרי בהחלט. אין זכר להאריס שהייתה חלשה מדי כשניסתה להתמודד בעצמה על מועמדות מפלגתה לנשיאות ושלא ניסתה להתעמת עם השמאל הקיצוני במפלגתה; שנרתעה מלקיים אסיפות בחירות המוניות ומראיונות בתקשורת; שלא היו לה עמדות עצמאיות כמעט בשום נושא וששינתה דעות בקצב מסחרר - כפי שנאמר בעתון שמרני אחד: "היא אופורטוניסטית שמוכנה לאמץ כל עמדה מזדמנת".

כדי לתקו את הרושם, אחרי שנבחרה כמועמדת היא פרסמה תוכנית כלכלית מבולבלת ובנושא הגבולות הפרוצים ומדיניות האנרגיה עשתה "רוורס" לכל מה שאמרה קודם. מבקרים טוענים שבכהונתה כסגנית הנשיא לא עשתה מאומה כדי להבטיח את הגבולות או בעניין המדיניות האינפלציונית של ביידן ושפשוט לא היה איכפת לה מסבלם של האזרחים. אי-אפשר לשלול, כמובן, שהביקורת מהסוג הנ"ל צבועה בצבעי הנטייה הפוליטית של משמיעיה, אך גם דמוקרטים לא מעטים הביעו ספיקות דומים, וזאת בנוסף לרקורד הבלתי מזהיר שלה כסנטורית וכתובעת כללית בקליפורניה, כביכול הקלף החזק שלה, ושהזניחה את המאבק בפשע המשתולל.

אך לא רק קאמלה האריס הייתה זקוקה להשקה מחדש. לטראמפ ההתחלה החדשה הייתה נחוצה לא פחות. מערכת הבחירות שלו התגלתה במלוא מערומיה והצוות שלו לא הקדיש כנראה שום מחשבה לאפשרות שביידן יוחלף במועמד אחר וכתוצאה מכך מערכת הבחירות של טראמפ עמדה בפני שוקת שבורה והתגלתה כחסרת אסטרטגיה. אם טראמפ יפסיד, תבוסתו תהייה בעיקר התוצאה של המחדל של עצמו; במקום לנצל את הרגע של המבוכה בצד הדמוקרטי בעקבות הדחת נשיא מכהן מהמועמדות, טראמפ נשא נאום ארוך, משעמם ובלתי ממוקד ללא רלוונטיות לאירוע ועוד במדינת פנסילבניה, אחת ממדינות המפתח בבחירות.

לטראמפ בדומה להאריס, גם בעיות שנובעות מהעדר עמדות אידיאולוגיות משלו ושבמקומן הוא משייך לעצמו עמדות פופולריות בציבור ומאחר שאין תמיד אחידות בינהן הוא נקלע לפעמים לסתירות כמו בעניין ההפלות שלגביהן ניסה, בלא הצלחה, לפסוח על שתי הסעיפים. גם בעניין הכלכלה, פרט להבטחה להוריד מיסים ולהרבות מקומות עבודה אין לו קו ברור, מה שמסייע למועמדת הדמוקרטית להתחמק מהצגת עמדות ברורות משלה. גם בחירת טראמפ את סגנו המיועד, הסנטור וואנס, העלתה סימני שאלה. אומנם וואנס אישיות מרשימה הן מבחינת עברו האישי והפוליטי והן ברמתו האינטלקטואלית בהשוואה למועמד של האריס, המושל וואלז. במצב הנתון ייתכן שדווקא הבינוניות העממית של וואלז עלולה להכריע את הכף אצל סוג מסוים של מצביעים אמריקניים. אולם וואלז הוא גם איש השמאל והעובדה שהאריס בחרה בו כסגנה עלולה להצביע על נטייה שמאלית של ממשל בראשותה, מה שיזיק לה בבחירות.

את הישראלים ולפחות חלק מיהודי ארה"ב מעניינות, כמובן, עמדות שני המועמדים לגבי ישראל והמזרח התיכון והתחמקותה של האריס מנאום ראש הממשלה בקונגרס, בניגוד למקובל ולפרוטוקול הרשמי, לא יכלה שלא להיראות כמחווה לשמאל הרדיקלי והאנטי-ישראלי במפלגתה ואולי כדי לאזן את הרושם השלילי מכך ועידת המפלגה אישרה מחדש את הסעיפים הפרו-ישראלים במצעה. ברם, המלחמה בעזה והמצב במזרח-התיכון לא רק שלא יקבעו את גורל הבחירות אלא שגם אין לגזור מהם מסקנות לגבי מדיניות החוץ האמריקנית בעתיד, לא של האריס ולא של טראמפ. אפשר להניח שבקוויה הבסיסיים המדיניות האמריקנית בעידן האריס תישאר בעינה, אולי בהשמת דגש יתר על נושאים הומניטריים כביכול.

דוח של יחידת הביון של השבועון "אקונומיסט" סבור שבעוד שגישתו של טראמפ תהייה פרו-ישראלית מובהקת לא יחול שינוי מהותי אם תיבחר האריס. שאלה נוספת היא לגבי בחירת הצוות הבכיר שלה בבית הלבן ולמשרות הממשלתיות השונות שדווקא בגלל אישיותה הבלתי מוצקה תהייה בעלת חשיבות מיוחדת. האם אובמה ינסה לקדם אנשים ברוחו או שהיא תהיה נתונה להשפעות אחרות? אשר לאנשי הצוות הבכיר של טראמפ, אם ייבחר, קשה לקבוע מסמרות שכן ניסיון כהונתו הקודמת מראה שהקריטריונים שלו בעניין זה נזילים.

בחירות באמריקה (ולא רק בה) מוכרעות בנוסף לעמדות פוליטיות, כלכליות וכו, גם, ואולי בעיקר, על-ידי ההתייחסות הבוחרים לאופיים של המועמדים. הגורם המכריע הוא בדרך כלל לא המצע או התוכניות המוצעות, אלא התדמית החיובית או השלילית של המועמד בעיני הציבור - האם הוא או היא אמינים והאם דאגתם לבני עמם כנה או מזויפת? במרוץ הנוכחי יותר מתוכנית כלכלית כזאת או אחרת תקבע השאלה מי מהמועמדים אמיתי וער יותר לבעיות מעמד הביניים. מבחינה זאת, אולי בהפוך על הפוך, דווקא להאריס יש בעיה גדולה יותר מאשר לטראמפ והסקרים שמעידים על מרוץ צמוד צמוד, לא נותנים תשובה לשאלה הזאת.