בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
החלפת הנהגה טבעית [צילום: ג'ון בייזמור, ז'קלין מרטין, AP]
|
|
|
|
ברור שטראמפ, איך יכול היה להיות אחרת?
|
מהו העידן הזה, עידן טראמפ? אפשר לומר מהו עד עכשיו, וצריך לקחת בחשבון שמכיוון שטרם נגמר הפרספקטיבה ביחס אליו עוד יכולה להשתנות
|
|
מקור: המדד
|
בדיעבד קל להסביר. קל מאוד. כל אחד היה יכול לראות שדונלד טראמפ ינצח. למה? שתי סיבות. ראשונה - כי רוב גדול של אמריקנים אינם מרוצים מעבודתו של הנשיא המכהן, ג׳ו ביידן, ובאופן היסטורי, כאשר שיעור האמון בנשיא נמוך המפלגה שלו מפסידה. לפי הסקרים אתמול, ארבעים אחוז מהאמריקנים נותנים אמון בביידן. שנייה - כי רוב האמריקנים סבורים שאמריקה צועדת בדרך הלא נכונה. ובאופן היסטורי, כאשר זה מה שהאמריקנים חושבים, הם עושים את הדבר הטבעי ומחליפים את ההנהגה.
וכל זה היה ידוע עוד הרבה לפני הבחירות. כל זה היה ידוע עוד לפני שג׳ו ביידן נאלץ לפרוש, לפני שירו בטראמפ, לפני שקאמלה האריס התבררה כמועמדת סולידית, שהצליחה להתקרב לקו הגמר, גם אם לא לחצות אותו. כל זה הוא נתון בסיסי על הבחירות: האמריקנים לא מרוצים - האמריקנים מחליפים את מי שיושב בראש הפירמידה.
אפשר אפילו לטעון את הדבר הבא: אם זה לא היה טראמפ, זה היה נגמר בניצחון הרבה יותר גדול לרפובליקנים. כמובן, אין דרך להוכיח את זה, כי אין לנו גישה ליקום מקביל שבו קורים הדברים המעניינים באמת. אבל זו טענה שבטח אפשר להגן עליה תיאורטית. מועמד רפובליקני גנרי, שמעורר פחות התנגדות, היה נהנה מכל היתרונות שציינו (האמריקנים לא מרוצים מהתפקוד של ההנהגה הדמוקרטית), ולא סובל מכל החסרונות של טראמפ (ויש לא כמה חסרונות, שלא זה המקום למנות, כי המאמר יתארך מאוד).
כאמור, כל זה בדיעבד. מראש היה קשה לדעת מה יגבר: החסרונות המסוימים של טראמפ, או תחושת קוצר הרוח כלפי השלטון. ומה שקרה הוא שקוצר הרוח ניצח. כפי שהחיים במדינות רבות, כולל ישראל, מוכיחים לעיתים קרובות, לאזרחים יש סבולת גבוהה למנהיגים מרובי חסרונות, אם נדמה להם שדווקא אלה המנהיגים שיכולים לספק את הסחורה החשובה להם. במקרה של האמריקנים מדובר בעיקר בכלכלה משגשגת, אצלנו מדובר קודם כל בביטחון. וזה לא שהם לא מבינים שטראמפ הוא טיפוס קצת בעייתי. זה שהם חושבים שעכשיו הזמן לטיפוס קצת בעייתי. חלקם חושבים שעכשיו הזמן לטיפוס כזה, כי רק הוא יוכל להלום בממסד שהם לא אוהבים. חלקם חושבים שעכשיו הזמן לטיפוס כזה, כי קופה של שרצים היא מאפיין של מנהיג בעל יכולת.
|
|
|
עידן טראמפ, שהחל לדעתי כבר בשנת 2010, עם עליית התנועה שכונתה "מסיבת התה", ואולי אפילו קודם, עם הבחירה המשונה בשרה פיילין כמועמדת לסגנית הנשיא המיועד (שהפסיד בבחירות) ג׳ון מקיין - עידן טראמפ יימשך. לפחות עוד ארבע שנים, ואחר כך, מי יודע. ג׳י.די ואנס עשוי להיות יורש הולם, ולהמשיך לעוד ארבע, או שמונה. ואז אפשר יהיה לומר שאמריקה באמת שינתה את פניה לתקופה ארוכה מאוד. וצריך להודות: ב-2016 לא היה לי ברור שאנחנו בעידן טראמפ. ב-2016 יכולתי עוד לחשוב שלאמריקה קרתה תקלה. שנסיבות משונות הובילו לבחירה באדם שרגע לפני כן אפשר היה לחשוב שלא יהיה לו שום סיכוי להיות הנשיא.
אבל לא - זו לא הייתה תקלה. זה היה סימן של עידן חדש. מהו העידן הזה, עידן טראמפ? אפשר לומר מהו עד עכשיו, וצריך לקחת בחשבון שמכיוון שטרם נגמר הפרספקטיבה ביחס אליו עוד יכולה להשתנות. אבל זהו עידן שבו שני סנטימנטים עיקריים מככבים, ואשתמש לשם הדגמה במוטיבים מספרו המצויין של וולטר ראסל מיד Special Providence כדי לאפיין אותו.
בספר מוצגים ארבעה מנהיגים שכל אחד מהם מייצג עמדה, נטייה, זרם, בחברה והפוליטיקה של אמריקה. ישנם הג׳פרסונים, שהדגל שלהם הוא חרות אישית, דמוקרטיה, זכויות. ישנם ההמילטונים, שמאמינים שהכלכלה היא המנוף לכל קידמה. ישנם הוילסונים האידיאליסטים, שרוצים לתקן את העולם, וישנם הג׳קסונים - על שמו של הנשיא השביעי, אנדרו ג׳קסון. במדיניות הפנים, הג’קסונים אינם אוהבים את הטייקונים, שונאים את הממסד הפוליטי והחברתי ודורשים פתרונות מעשיים ופשוטים לבעיות מורכבות. הם תומכים בצבא. הם חושדים שהפוליטיקאים מושחתים. במדיניות החוץ הם לא בעלי אידיאלים. אין להם עניין להפיץ דמוקרטיה ברחבי העולם. אין להם עניין במוסדות בינלאומיים. "בהיעדר איומים רציניים על אמריקה, לג’קסונים יש מעט עניין בענייני חוץ. אבל כאשר ארה”ב מותקפת, הם מאמינים שכל צעד מוצדק להגנתה". רוב הג’קסונים, קבע מיד, "תומכים במלחמתה של ישראל בעזה ומאמינים שארה”ב צריכה להגיב לטרור באותה נמרצות". סקרי המצביעים אתמול תומכים בטענתו. בוחרי טראמפ - אם לא היה ברור עד כה, טראמפ הוא יורש של השושלת הג׳קסונית - אכן תומכים במלחמה של ישראל. תומכי קאמלה האריס הרבה פחות.
עידן ג׳קסון נמתח מאז הפסדו בבחירות 1824 לג׳ון קווינסי אדמס, ועד לסוף כהונת סגנו, שירש אותו, מרטין ואן ביורן. "ככל שאמריקה הופכת יותר ג’קסונית, כך קשה יותר לדמוקרטים לנצח בבחירות ולמשול", כתב מיד. טראמפ ניצח במרוץ לנשיאות, הרפובליקנים ישלטו בסנאט. זה ייתן לנשיא כוח רב. בעיקר משום שבקדנציה שלישית כמנהיג, שלטונו במפלגה כמעט מוחלט. טראמפ הוא אחד ממספר קטן של פוליטיקאים אמריקנים שהצליחו לשכנע את מפלגתם לתת להם את המפתחות בשלוש התמודדויות לנשיאות. יש כאלה שהיה להם קל, כמו פרנקלין רוזוולט. הוא ניצח בכל הפעמים, אז לא הייתה סיבה להחליף אותו. יש כאלה שהיה להם קשה יותר, כמו ריצ׳רד ניקסון, שהפסיד ב-1960, נאלץ לפרוש, ואז חזר לעוד שני נצחונות. אחד - רק אחד - הפסיד שלוש פעמים. ויליאם ג׳נינגס בריאן. להפסיד פעמיים ולקבל עוד הזדמנות זה באמת דבר מיוחד. טראמפ כמו הנשיא ה-22 גרובר קליבלנד, קיבל הזדמנות שלישית לאחר שניצח פעם אחת והפסיד פעם אחת. רק שקליבלנד רצה להוריד מכסים, וטראמפ רוצה להטיל מכסים.
|
|
תאריך:
|
19/11/2024
|
|
|
עודכן:
|
19/11/2024
|
|
שמואל רוזנר
|
ברור שטראמפ, איך יכול היה להיות אחרת?
|
|
התופעה הבאה חולפת לה בקלות. התופעה נוגעת בשפתנו. היא לא הייתה ידועה למחיה השפה העברית, אליעזר בן יהודה. קמו לנו מחדשי שפה שחמקו מקבלת רשות מן האקדמיה ללשון העברית לעשיית שימוש בשינויים שהמציאו. חידוש השפה מתבצע בתקשורת, והפעם בעיתון הארץ. תוך כדי קריאת העיתון אנו מחמיצים מונחים הזוכים למשמעות שונה, מחדשת, שלא הורגלנו בה. בעמוד 2 של העיתון (14.11.2024) כתב גדעון לוי, בעל טור, כי "האסונות ניחתים על ישראל בזה אחר זה". במילים אלה הגדיר הכותב את המתרחש כאן.
|
|
|
הגרדיאן, אחד מכלי התקשורת המובילים בבריטניה, הודיע (13.11.24) על החלטתו להפסיק לפרסם בחשבונותיו הרשמיים ברשת החברתית X. ההחלטה התקבלה על-רקע ביקורת על אופיה ה"רעיל" של הפלטפורמה ותכנים המעודדים תאוריות קונספירציה וגזענות.
|
|
|
אם ראש הסגל המיועדת, השגרירה לאו"ם, שר החוץ והיועץ לביטחון לאומי של דונלד טראמפ היו מינויים הגיוניים ומקצועיים בסה"כ - הגיעו המינויים של השרה לביטחון לאומי, צמד השרים למשרד ׳היעילות הממשלתית׳ וכמובן שר ההגנה המיועד ו׳שברו את הטרנד׳. קריסטי נואם, ויווק רמסוומי, אילון מאסק וכמובן שר ההגנה החדש, פיט הגסת׳ הם לא מינויים מקצועיים, אלא מינויי נאמנים.
|
|
|
המפלגה הרפובליקנית זכתה ברוב גם בבית הנבחרים ותשלוט בפועל, לפחות בשנתיים הקרובות, בשלוש רשויות השלטון האמריקניות. המפלגה הגיעה (14.11.24) לרוב הדרוש של 218 צירים, לאחר נצחונו הסוחף של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות, לאחר שחוללה מהפך בסנאט וכאשר שישה מבין תשעת שופטי בית המשפט העליון מונו בידי נשיאים רפובליקנים (כולל שלושה אותם מינה טראמפ).
|
|
|
האמירה של חז"ל (מסכת סנהדרין) "חבל על דאבדין ולא משתככין" כוחה יפה לגבי אלה שנפטרו. גם זאת בערבון מאוד מוגבל. לגבי אלה שחיים סיפור השיכחה הוא אחר לגמרי. אני נזכר כי במסגרת המאמצים להקמת העמותה "עופות החול" שתכליתה הייתה לתעד חזותית את תרומתם של שורדי השואה להקמת המדינה ולביסוסה, היינו זקוקים לתרומות. שכן הממשלה ומוסדות ציבוריים אחרים לא הכירו, ועדיין לא מכירים בהיבט חשוב זה של אותם שורדי השואה. ההיבט של בשורת החיים - התקומה.
|
|
|
|
|
|
חיים רמון
מדינה שמיישוביה לא חדלים לירות על ריכוזי אוכלוסייה אזרחית בישראל, מדינה שהביאה לכך שעשרות אלפי ישראלים נמצאים מחוץ לביתם במשך יותר משנה - לא יישאר לה שטח מיושב בסמוך לישראל
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
אובדן האמון של הציבור במערכת המשפטית יגיע דרך התפטרות היועצת המשפטית לממשלה המאבק להחזרת החטופים ולחיסול חמאס מחייב נחישות צבאית ומדינית, לצד התמודדות עם גורמים פנימיים שפוגעים ב...
|
|
|
איתמר לוין
האם יש עילה לטעון לנבצרות של נתניהו? כיצד זה קשור להתבטאויותיו בנוגע ליועצת המשפטית? מה תהיה עמדתה בעתירות להדחתו של בן-גביר? ובעיקר: מה באמת עומד מאחורי ההתקפות עליה?
|
|
|
אבי צדקה
איך חלחלה האנטישמיות מהדיגיטל לרחובות הולנד מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' הרשת התמלאה בתכנים פרו פלשתינים והשיח האנטישמי כבר לא נשאר בשוליים, וכפי שניתן לראות - גם לא נשאר בתוך גבולו...
|
|
|
איתן קלינסקי
מצער, שבעיצומה של מלחמה צודקת צה"ל נדרש לבדוק, אם הרגו שלא כדין מאות אזרחים פלשתינים בצפון הרצועה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|