ערב "פרס האור" ה-32 - חלק א'

במזל טוב נפתח ערב "פרס האור" בסימן ל"ב. זו השנה ה-32 ברציפות מתקיים טקס זה, שתחילתו במועצה הציונית בישראל, עת שימשתי שם כחברת הוועד המנהל 21 שנים וכיו"ר פורום קהילות ישראל. אחרי שסיימתי את תפקידי, אימצתי את "פרס האור" והוא הפך למפעל חיי. בקיום ערב זה, אני שולחת קרן אור ומאירה סופרים, משוררים וחוקרי ספרות, שהצטיינו בכתיבתם ובמחקריהם ואף תרמו מזמנם לקהילה.

קבלת הפנים של הקרואים הייתה חמה והכיבוד ברוח החג היה מעולה! כל זאת על-רקע הנגינה העליזה שהשמיעה "להקת הכליזמרים הירושלמית". אך אויה, היכן הזר הענק והיפהפה שהיה צריך לקשט את שולחן הנשיאות לכבודו של "חתן האור" לשנת 2024, המשורר והאמן רוני סומק? אל דאגה, הוא הובא לאחר מספר דקות והונח אחר כבוד מול החתן הנבחר.

רוני נולד בבגדד ועלה ארצה עם משפחתו בהיותו בן שנה וחצי. הוא גדל במעברה ליד בת ים והיה שחקן כדורסל באחת מקבוצות הנוער של מכבי תל אביב. הערב, אנו מתכנסים כדי לחגוג לרוני סומק, המשמש כמגדלור בחברה שלנו ושמילותיו שזרו עצמן במרקם התרבות שלנו. צירפתי כאמור לשמחה גם את חברי "להקת הכליזמרים הירושלמית": לב סמוגורז'בסקי - בקלרינט, נחום לובובסקי - באקורדיון ויעקב אנטין - בכינור, וכן את הצלם יוסי ביג'ל
.
הנכבדים מברכים

אחרי שפתחתי את הערב בדברי ברכה לקהל ולמכובדים, קראתי לגב' נירה תובל, מנכ"לית אגודת הסופרות והסופרים בישראל לשאת דברים. ולהלן חלק מדבריה: "... לפניכם שיר שרוני כתב, ובהקשר אחר אני חושבת עליו עכשיו, כמה שתי השורות האחרונות בשירו הן זעקה של אב שנלחם על שחרורה של בתו החטופה:

אַרְבָּעִים שָׁנָה מַפְרִידוֹת בֵּינִי לְבֵינָהּ./ יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת בַּמִּדְבָּר,/ לְהִתְגַּעְגֵּעַ לְסִיר הַבָּשָׂר,/ לֶאֱכל שְׂלָו שֶׁהִפִּיל אֱלֹהִים / מִן הָעֲנָנִים. / יָכֹלְתִּי לַעֲבֹר לְיַד הַר נְבוֹ,/ להְיוֹת מְרַגֵּל, / לִרְאוֹת זוֹנָה בִּירִיחוֹ. / וִתַּרְתִּי עַל הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַמִּלְחָמָה / בָּהּ הַשָּׁלָל הָיָה הַמִּלָּה; "אַבָּא".

אנחנו כבר אחרי. אחרי הניסים הנפלאות, הישועות הנחמות, האש והעצים לעולה. אנחנו עייפים אבל גם חדורי תקווה ואהבה וידיעה, שמישהו שומר עלינו ומשורר ישראלי כותב: הו מלאך הלילה שתמיד שומר עליי."

מעו"ד עוז חיים, מנכ"ל המועצה הציונית בישראל, נבצר להגיע, כי השתתף בטקס הנופלים במלחמה במגזר הדרוזי, אך שלח דברי ברכה לחתן האור: "מכובדי כולם,
אנו מתכנסים כאן הערב, להעניק את "פרס האור" - הוקרה מיוחדת לאישים אשר הטביעו חותם משמעותי בחברה הישראלית דרך יצירתם. פרס זה מוקדש לאנשי הרוח והתרבות שאורם מאיר את דרכנו.

השירה והספרות הן אבני היסוד של הציונות מראשיתה, והן מהוות את התשתית התרבותית שלנו כעם. לקראת יום העצמאות בו חגגה ישראל שבעים וחמש שנות עצמאות, יצאה המועצה הציונית בישראל, ביחד עם המשורר דני נגר, בפרויקט מרגש במסגרתו פנינו למשוררי ארצנו לקחת חלק באסופת שירים בנושא "שיעור מולדת". אסופה שתביא לידי ביטוי את נקודות המפגש העדכניות, ורבות הפנים בין עולמו של המשורר- לארץ ישראל ולחזון הציוני.

התוצאה הייתה מרגשת. שבעים וחמישה שירים שנבחרו מתוך כ-600 (!) שנשלחו, של מיטב המשוררות והמשוררים, מנעד רחב של שירים עדכניים עמוסים ברגשות, דעות ומחשבות, ובהם בולט דבר אחד, משותף: אהבה למדינה שהיא הבית. שיעור מולדת. השירים אוגדו לאסופה שיצאה לאור בהוצאת מוסד ביאליק. מבין שירים אלה, הייתה לנו הזכות והכבוד לכלול את "שיר פטריוטי", כשיר הראשון של האסופה, אותו כתב חתן פרס האור, רוני סומק.

מילות השיר: אֲנִי עִירָקִי-פִּיגָ´מָה, אִשְׁתִּי רוֹמָנִיָּה / וְהַבַּת שֶׁלָּנוּ הִיא הַגַּנָּב מִבַּגְדָד./ אִימָּא שֶׁלִּי מַמְשִׁיכָה לְהַרְתִּיחַ אֶת הַפְּרָת וְהַחִדֶּקֶל, / אֲחוֹתִי לָמְדָה לְהָכִין פִּירוּשְׁקִי מֵאִמּוֹ הרוסייה שֶׁל בַּעֲלָהּ. / הֶחָבֵר שֶׁלָּנוּ, מָרוֹקוֹ-סַכִּין, תּוֹקֵעַ מַזְלֵג מִפְּלָדָה אַנְגְלִית בְּדָג שֶׁנּוֹלַד בְּחוֹפֵי נוֹרְבֶגְיָה. / כֻּלָּנוּ פּוֹעֲלִים מְפֻטָּרִים שֶׁהוּרְדוּ / מִפִּגּוּמֵי הַמִּגְדָּל שֶׁרָצִינוּ לִבְנוֹת בְּבָבֶל. / כֻּלָּנוּ חֲנִיתוֹת חֲלֻדּוֹת שֶׁדּוֹן קִישוֹט הֵעִיף עַל טַחֲנוֹת הָרוּחַ. / כֻּלָּנוּ עֲדַיִן יוֹרִים בְּכוֹכָבִים מְסַנְוְרֵי עֵינַיִם / רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהֵם נִבְלָעִים בִּשְׁבִיל הֶחָלָב.

תודה לך רוני על השיר המקסים הזה. תודה לך על שיריך, על היצירות שמלוות אותנו כבר עשרות שנים ומשתלבות בסיפור האישי של כל אחד ואחת מאתנו, ובסיפורה של מדינת ישראל. השפעתו של רוני סומק על התרבות והספרות הישראלית היא עמוקה ומתמשכת, והוא ראוי לקבל את פרס האור לשנת תשפ"ה. ברכות, רוני.

ברצוני להודות לשמחה סיאני, יוזמת ומנחת הערב, אשר "פרס האור" הוא מפעל חייה. המועצה הציונית גאה ללוות את הפרס מאז הקמתו לפני למעלה משלושים שנה. תודה מיוחדת גם לאגודת הסופרים העברים במדינת ישראל על שיתוף הפעולה המתמשך.
בכבוד ובהערכה, עו"ד עוז חיים, מנכ"ל המועצה הציונית בישראל.

את המקאמה לכבודו של "חתן האור", חיבר וקרא ד"ר משה גרנות "חתן האור" לשנת תשע"א ו"יקיר העיר רמת השרון": היקר שלנו, רוני רון / התחנך בתיכון "השרון" / מורה מדריך, רפי לביא,/ לו קו אמנות עכשווי. / ציור ורישום רוני למד / שהעניק לו מעמד. / תערוכות קיים כשבע / כמו "בית חרושת לטבע" / "חוואגה ביאליק" ו"ריהל מדריד", / סימנו עבורו את העתיד. / אגם הברבורים של סומק / הביע חכמה וגם עומק./ "שריטה במרפק השירה" / מרתק באמת, אשכרה! / באשר לדיסקים -"קו העוני" / עם חיוך קטן אירוני./ גם ל"וודקה" יש "קיצור" / מרוני סומק יש אישור./ יש גם "ילד מגמגם" / צפוי שגם יהיה נוקם. / היה מורה, מנחה כתיבה, במסירות ובמכאוב / הדריך גם חבורות רחוב. / "אספלט"",סולו" ו"גולה"/ - ספריו מההתחלה.

מחתרת החלב, אלגיר/ חביונות ליבו הסגיר. / "לירקון" "שבע שורות", / "ברדלס" עם אוצרות, / "בלאדי מרי", "כוח סוס" / קושט אמת בשיר דחוס. / ל"מהפכה" יש "מתופף", / ו"נבדל" ל"אהבה" - / כל אשר קורא איווה. / ל"צחוק" יש גם "כפתור", / את החידה שירלי תפתור. / "קוף" קוראים "שלוף", / כי הרי כולו רק "בלוף". / מפעל ענק של יצירה / בינה ויופי ואורה. / רק על מעט רמזנו כאן, / כתביו גודשים את השולחן. / בפרסים רבים זכה / מלוא הטנא הערכה, / בארץ וגם בחו"ל / ליצירה הרי אין גבול./ עשרות שפות שרות את סומק / כי אין דומה לו גם בעומק. / רוני יקר שרק תדע - / אוהבים אותך ללא מידה!