|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
השר סמוטריץ'בשיחה עם רונן בר [צילום: מרק ישראל סלם/פול פלאש 90]
|
|
|
|
|
למה האמון בצמרת השב"כ כל כך נמוך
|
|
שורה תחתונה: לא טוב שהאמון בצמרת השב"כ נמוך. שורה תחתונה שמתחת לשורה התחתונה: האם כאשר צמרת השב"כ תתחלף יעלה האמון?
|
|
האמון בצמרת השב"כ נמוך. זה נתון מתוך סקר מרץ של המכון למדיניות העם היהודי. ודייק: בצמרת השב"כ - לא בהכרח בשב"כ. ישראלים יודעים לעשות הבחנות כאלה, בעיקר כשמדובר בגופי הביטחון שלהם. ישנם החיילים, האמיצים, הנחושים. ישנם המפקדים, גם הם נחושים ואמיצים. ישנם המפקדים הבכירים, ואיתם הסיפור נעשה קצת יותר מסובך. רק לפני רגע, כשהיו חיילים, או מפקדים, הם היו טובי אנשינו. אבל משהו קורה כאשר הם מעפילים בסולם הדרגות. כלומר, לא בטוח שמשהו קורה, אבל בעיני חלק מהציבור משהו קורה. בעיקר בשנתיים האחרונות. בעיקר בשנתיים שבהם פרץ ביתר שאת למרחב הציבורי שלנו הדיון על "דיפ סטייט", על אליטות, על קפלניסטים וביביסטים, על כל שאר הרעות החולות.
תאמרו: אין פלא שהאמון בצמרת השב"כ נמוך. תאמרו: מופרך לחשוב שאמון הציבור בצמרת השב"כ צריך להיות גבוה. הרי זו הצמרת שכשלה בזיהוי ההכנות למתקפת 7 באוקטובר, היא שאשמה, היא שצריכה ללכת הביתה. תחקיר השב"כ שפורסם אתמול, שלא לדבר על התגובה עליו מלשכת ראש הממשלה, בהחלט יוצרים את הרושם שאולי זה העניין. אלא שאם זה היה ההסבר העיקרי לאמון הנמוך בשב"כ, היינו צריכים לראות אמון נמוך בצמרת השב"כ בכל שכבות החברה, שכולן מזהות את המחדל ואת הטרגדיה.
זה לא המצב. יש מקומות שבהם האמון בצמרת השב"כ קרס, ויש כאלה שבהם עודו גבוה - והמפתח, לא תופתעו לשמוע, פוליטי. בימין ל-85% אין אמון בצמרת השב"כ (34% די נמוך, 51% מאוד נמוך). בקרב מצביעי ליכוד ל-79% אין אמון, בקרב מצביעי הציונות הדתית ל-91% אין אמון, בקרב תומכי עוצמה יהודית (לפי כוונת הצבעה): 100%. ותמונת מראה במרכז ובשמאל: בקרב מצביעי המחנה בממלכתי - ל-76% יש אמון בצמרת השב"כ. בקרב מצביעי יש עתיד, ל-79%. בקרב תומכי הדמוקרטים (לפי כוונת הצבעה), ל-81%.
ועוד: אם הכשל של השב"כ היה הסיבה לאי אמון, אפשר היה להניח שמי שאין לו אמון בצמרת השב"כ יאמר דבר דומה גם על הממשלה, וגם על ראש הממשלה, שהרי גם הם כשלו בזיהוי ההכנות למתקפה, גם הם היו שבויים בקונספציה. אבל זה לא המצב. למעשה, המצב הפוך: למי שיש אמון גבוה יחסית בממשלה יש אמון נמוך יחסית בצמרת השב"כ - ולהפך. הנה דוגמה: ל-80% מתומכי הליכוד (על-פי כוונת הצבעה כיום) יש אמון די נמוך או מאוד נמוך בצמרת השב"כ. ל-90% מאותם אנשים, תומכי הליכוד, יש אמון די גבוה או מאוד גבוה בממשלה.
|
|
|
|
|
|
הנה הסבר אפשרי: אלה סבורים שצמרת השב"כ אשמה, ואלה שהממשלה אשמה. אפשר למצוא ראיות להסבר הזה בסקר של המכון למדיניות העם היהודי בדיוק לפני שנה. שלוש אפשרויות הוצגו בסקר ההוא: "האחריות העיקרית למחדל בפתיחת המלחמה היא של הממשלה", "האחריות העיקרית למחדל בפתיחת המלחמה היא של צה"ל והשב”כ", "האחריות משותפת שווה בשווה לממשלה ולצה”ל והשב”כ". רוב מקרב מצביעי האופוזיציה בחרו באפשרות של "אחריות משותפת". רוב מקרב מצביעי הקואליציה, שישים אחוזים, בחרו באפשרות של אחריות בלעדית של צה"ל והשב"כ.
המשמעות של הנתון מהזמן ההוא והחיבור לנתון שפורסם היום חשובה: האמון הנמוך בצמרת השב"כ נטוע בפירוש היסודי של אזרחים ישראלים למה שקרה ב-7 באוקטובר 2023. יש שהביטו בו וראו כשל מערכתי ששותפים לו גורמי הנהגה אזרחיים וגורמי הערכה ופיקוד ביטחוניים. יש שהביטו בו וראו כשל מערכתי של המערכת הביטחונית שהכשילה, במחדל ובמעשה, את המערכת האזרחית.
אלא שהטענה הזאת מעלה שאלה הפוכה: אם כך, מדוע שתומכי האופוזיציה, אלה שמביעים אמון נמוך בממשלה (בין השאר, בגלל חלקה במחדל), לא יביעו אמון נמוך גם בצמרת השב"כ (השותף למחדל)? תאמרו: השב"כ אכן כשל, אבל התאושש, והשתתף במלחמה שתוצאותיה הישגים גדולים לישראל. נכון – אבל את אותה אמירה אפר להפנות גם לממשלה. גם היא התאוששה והובילה את ישראל לשרשרת הצלחות במלחמה. אז למה האמון בממשלה בקרב תומכי האופוזיציה נותר נמוך?
זו השאלה שחותמת לטעמי את הדיון. זו השאלה שהתשובה לה בלתי נמנעת: הדירוג של צמרת השב"כ נגזר קודם כל מעמדה פוליטית (ואני מדבר כמובן בהכללה, ולא על כל מדרג/ת באופן אישי). תומכי הממשלה מאשימים בעיקר את השב"כ (ואת צה"ל)במחדל, וסבורים שצמרת השב"כ לעומתית לממשלה ולקואליציה, ונותנים בה אמון נמוך מטעמים של נוחות פוליטית ושל חשדנות פוליטית. עד כדי כך, שבסקר שערכנו לא מזמן מצאנו שיעור גבוה של דתיים שסבורים שצמרת השב"כ פועלת להפלת הממשלה.
וכמובן, גם ההפך הוא הנכון: תומכי האופוזיציה לא שוכחים את המחדל של השב"כ ובכל זאת נותנים אמון בצמרת מפקדיו. הם יאמרו שזה בזכות ההתאוששות, אבל לא יתנו קרדיט דומה על התאוששות לצמרת הפוליטית. על צמרת השב"כ הם יאמרו: היא כשלה – אבל היא גם התאוששה, והיא גם הגונה. על צמרת הממשלה הם יאמרו: היא כשלה – ולא לא הגונה (ובכל מקרה, את ההתאוששות לא נזקוף לזכותה).
שורה תחתונה: לא טוב שהאמון בצמרת השב"כ נמוך. שורה תחתונה שמתחת לשורה התחתונה: אולי כדאי שצמרת השב"כ תתחלף כדי שיעלה האמון. שורה תחתונה שמתחת לשורה התחתונה שמתחת לשורה התחתונה: אם הצמרת תתחלף באישים מסוג דומה, יש סיכון גדול שהאמון יישאר נמוך בקרב תומכי הקואליציה. אם תתחלף באישים מסוג אחר, יש סיכון גדול שהאמון ירד בקרב תומכי האופוזיציה. ובמילים אחרות: הבעיה המהותית של אמון (נמוך או גבוה) אינה נובעת מההתנהלות של צמרת השב"כ – הבעיה המהותית של אמון נובעת מהדינמיקה בחברה הישראלית, והקושי שלה להישיר מבט למציאות, שאיננו מעוות על-ידי משקפת פוליטית.
|
|
| תאריך:
|
13/03/2025
|
|
|
עודכן:
|
13/03/2025
|
|
שמואל רוזנר
|
|
+סוכל ניסיון לפיגוע בגולן: צה"ל תקף תשתיות טרור בדרום סוריה
|
|
23:58 12/03/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
במבצע שנערך בלילה שבין שלישי לרביעי, פגע חיל-האוויר במוקדי טרור בדרום סוריה, מחשש כי פעילי חמאס תכננו מתקפה נגד יישובי רמת הגולן ▪ במהלך התקיפה הושמדו מחסני נשק ותשתיות המשויכות לארגון הטרור, לצד מסר תקיף שהועבר למשטר הסורי ולמנהיג המורדים באזור
|
|
|
|
|
|
גרפיקת המטרות שהותקפו בסוריה
|
|
|
|
|
|
+בניגוד לעמדת הרצי הלוי: צה"ל משנה מדיניות - זמיר יאפשר לצבא לחלק סיוע הומניטרי
|
|
23:37 12/03/25 | עידן יוסף |
הרמטכ"ל אייל זמיר הודיע לדרג המדיני על שינוי מדיניות בנוגע לחלוקת הסיוע ה הומניטרי, נושא שהיה במחלוקת בין הדרג המדיני לצבאי. בניגוד לעמדת קודמו הרצי הלוי, שהתנגד למעורבות צה"ל, זמיר הבהיר כי הצבא יאפשר את חלוקת הסיוע ואף יהיה חלק מהמעגל שמוציא אותה לפועל.
לפי התכנון, חברה אמריקנית תבצע את חלוקת הסיוע, אך במקרה הצורך צה"ל עצמו עשוי לשאת באחריות על כך. השינוי תואם עם הדרג המדיני ומבטא גישה חדשה של הצבא בנושא (חדשות 12).
|
|
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+לאחר 523 ימים בשבי: אות חיים ראשון מאבינתן אור
|
|
22:01 12/03/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
אבינתן אור נחטף ב-7 באוקטובר 2023 עם בת זוגו נועה ארגמני ▪ המידע הגיע מחטופים ששוחררו לאחרונה, המדווחים כי הוא מוחזק בתנאים קשים במחנות המרכז ברצועת עזה ▪ משפחתו מביעה תקווה לשחרורו הקרוב
|
|
|
|
|
|
אבינתן אור [צילום: באדיבות המשפחה]
|
|
|
|
|
|
+אלוף יניב עשור: "השמדת חמאס והשבת החטופים - שתי משימות שוות בחשיבותן"
|
|
20:47 12/03/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
בטקס החלפת הפיקוד בדרום הדגיש אלוף יניב עשור כי השמדת מחבלי החמאס והשבת החטופים הן שתי משימות הניצבות זו לצד זו וחשובות באותה מידה ▪ למרות זאת, מטה משפחות החטופים תקף בחריפות וטען כי סדר העדיפות של צה"ל מסכן את גורל יקיריהם - תוך ייחוס לעשור דברים שלא אמר
|
|
|
|
|
|
ירון פינקלמן ויניב עשור [צילום: דובר צה''ל]
|
|
|
|
|
|
למה האמון בצמרת השב"כ כל כך נמוך
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יורם
|
13/03/25 10:34
|
|
|
|
2
|
|
בני בנקר
|
13/03/25 11:59
|
|
|
|
3
|
|
באום
|
13/03/25 20:41
|
|
צה"ל פעל במהלך הלילה בדרום סוריה, במטרה לסכל התארגנות טרור שנועדה לפגוע ביישובי רמת הגולן. במסגרת המבצע, הותקפו מחסני אמצעי לחימה ומוקדים אסטרטגיים ששימשו את חמאס, כך פורסם (יום ד', 12.3.2) בחדשות 12.
|
|
|
|
|
לאחר 523 ימים של חוסר ודאות, התקבל לראשונה אות חיים מהחטוף אבינתן אור, שנחטף ב-7 באוקטובר 2023 במהלך מסיבת הנובה יחד עם בת זוגו, נועה ארגמני. בעוד ארגמני שוחררה במבצע ארנון ביוני 2024, אור נותר בשבי חמאס מאז.
|
|
|
|
|
פיגוע ירי אירע הערב (יום ד', 12.3.25) באזור חוות שובאל שבשומרון. צעיר כבן 18 נפצע באורח בינוני מירי שבוצע לעברו, ככל הנראה בכביש המחבר בין אזור התעשיה אריאל לתחנת הדלק "תן לחווה". הפצוע דיווח כי לפני הירי סינוורו אותו באמצעות לייזר, ולאחר שנפגע בידו הצליח לברוח רגלית ממכוניתו עד שהתמוטט.
|
|
|
|
|
טקס החלפת פיקוד הדרום התקיים (יום ד', 12.3.25), בעיצומה של המערכה בעזה, במעמד ראש המטה הכללי, רב-אלוף אייל זמיר, ובהשתתפות בכירים בצה"ל ומפקדים מהזירה הדרומית. בטקס, שהתקיים ברצועת עזה, הועבר הפיקוד מידיו של אלוף ירון פינקלמן לידי מחליפו, אלוף יניב עשור, שקיבל את האחריות על אחת הזירות הרגישות והמורכבות ביותר.
|
|
|
|
|
משפחותיהם של עשרות חטופים בהווה ובעבר, חיים והרוגים, מבקשים מבג"ץ (12.3.25) להורות לממשלה לחדש את אספקת החשמל לעזה, בנימוק שהצעד מסכן ממשית את חיי החטופים. לטענת העותרים, שר האנרגיה אלי כהן קיבל את ההחלטה בחוסר סמכות, שכן יש צורך בהחלטת ממשלה או קבינט; חשש לפגיעה בזכותם של החטופים לחיים ושלמות הגוף; מדובר בהפרת חובתה החוקתית והמוסרית של ישראל להגן על חיי אזרחיה; והפרת עקרונות יסוד של המשפט הבינלאומי בדמות פגיעה בתשתיות חיוניות.
|
|
|
|
|
