מהו פשר ה"נשיקות" בלחם הפרוס

אי שם בשנות ה-90 אולי קודם לכן, נכנס לחיינו הלחם האחיד הפרוס והארוז בשקית ניילון ממותגת או שקית נייר חומה ודחק עם השנים ממדפי המכולות השכונתיות וחנויות רשתות השיווק את הלחם האחיד השלם - שחור או לבן - הזכור לטוב. כיום, כך מספרים לי, קשה למצא בחנויות כיכר לחם אחיד שלם, שהיה במשך עשרות שנים הנפוץ בארץ והשליט כמעט הבלעדי בשוק הלחם בישראל.

ללחם הפרוס מראש והארוז בשקית סגורה כמה יתרונות על פני כיכר הלחם שלם לא פרוס וחשוף. הלחם הפרוס נוח יותר לשימוש, אין צורך לטרוח ולפרוס אותו בעצמנו, ולא פחות חשוב מזה, בשל אריזתו הסגורה הלחם הפרוס הוא יותר היגייני ופחות מתייבש. אבל תתפלאו יש עדין המתגעגעים לכיכר הלחם השלם (השחור או הלבן) ומחפשים אותו בחנויות וברשתות ללא הצלחה.

הגעגוע ללחם השחור השלם נובע כסוג של התרפקות נוסטלגית ויש המוכנים להישבע שהלחם היה בעל טעם "גן עדן". לכל אחד מאתנו יש זיכרון כלשהו מהלחם האחיד השלם הלא פרוס. אחד הזיכרונות אני מניח, קשור למנהג שלנו, הילדים, לנגוס בלחם השחור השלם והחשוף ללא אריזה, לעיתים בעודו חם, כבר בדרך מהחנות הביתה.

מהו פשר תופעת ה"נשיקות" בלחם הפרוס?

כמו רבים בארץ אני קונה מזה שנים לחם אחיד הפרוס לפרוסות מראש (על-ידי היצרן) והארוז בשקית ניילון ממותגת. שמתי לב מזה כבר, כי הפרוסות בקצות כיכרות הלחם האחיד הפרוס המכונות "נשיקות", ויש המכנים אותן "לשיקות", הן במקרים רבים עבות ורחבות מאוד ללא פרופורציה לשאר הפרוסות באותו כיכר. מלבד זה שהן לא אסתטיות לעין, הן גם לא נוחות לאכילה ולשימוש.

מישהו יכול להסביר לי פשר התופעה. למה הפרוסות בצידי כיכר הלחם כה רחבות? האם מבחינה טכנית לא ניתן לפרוס את הלחם בצורה אחידה לכל אורכו? או שאולי בעלי המאפיות עושים להם חיים קלים וחוסכים במספר חיתוכים מופחת של פרוסות לחם. העליתי את הנושא לדיון בדף הפייסבוק שלי. כותבת יעל כי לדעתה השארת פרוסות לחם בצידי הכיכר נעשית במכוון כדי להגן על הפרוסות משני הצדדים שלא 'יתקווצ'צ'ו'.... לא נוח אבל מובן.

גואל, תושב הדרום כותב: בילדותי בבאר שבע הרומנים בשכונה העדיפו חלק זה. הם היו משפשפים שיני שום על החלק הקשה וטרפו בשקיקה את ה"נשיקות". רחל כותבת: "גם אני "מתאבסת" מהפרוסות העבות שבצידי הלחם. פעם לא היו "נשיקות" כל כך עבות. אביבה כותבת: "גם לי זה מפריע. אני אוספת את "הנשיקות" האלה ומוסיפה לעיסה של קציצות". דן עופרי כותב: "כך בעצם אתה מסיים לאכול את הלחם וזורק את "הנשיקות", וכך קונה לחם בתכיפות יותר גבוהה, רווח נוסף ליצרנים".

ועדיין נותרה השאלה לפשר הפרוסות העבות הלא אסתטיות והלא נוחות לשימוש שבקצות כיכר הלחם האחיד הפרוס. אולי כדאי שהמועצה לצרכנות תבדוק מה מסתתר מאחורי "הנשיקות" שבכיכר הלחם.