רועי כהן מחבר בין שולחן העירייה לשולחן העצמאים

"קיים פער של כ-15 שנה בין גיל הפרישה לתוחלת החיים. יש להיעזר באזרח הוותיק במשך שנים נוספות - גם בהתנדבות וגם בעבודה."

כהן גם מתייחס לפרדוקס מטריד: תוחלת החיים בישראל עולה בהתמדה (גברים – עד 82, נשים – עד 84), אך קיים פער של כ-15 שנה בין גיל הפרישה לתוחלת החיים. "אין חשיבה מספקת לגבי ניצול השנים האלה, כדי לתרום לחברה." הוא רואה אפשרות "להיעזר באזרח הוותיק במשך שנים נוספות - גם בהתנדבות וגם בעבודה", אך הוא מצר על כך ש"אין פה עדיין מערכת, שיודעת לתת את האפשרות לנצל את השנים האלה."

הוא מזכיר, כי בעבר, בתפקידו כנשיא לה"ב, קידם חוקים חשובים, שמטרתם יצירת רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים ולעסקים קטנים, כולל קביעת פנסיית חובה לעצמאים ומתן קצבת זקנה לעצמאים ללא תלות בהכנסתם לאחר גיל הפרישה ועד גיל 70. מהלכים אלו, לדבריו, הם חלק מראייתו הכוללת לחיזוק מעמד האזרח וביטחונו הכלכלי.

הוא חוזר ומדגיש את התמונה העגומה ברמה הארצית, "שאין בה חשיבה כמו ברמה המקומית, שמאפשרת מגוון רב של פעילויות." הוא מחמיא בעיקר לרעננה: "העירייה והמוסדות בעיר תומכים מאוד בגילאים המבוגרים באמצעות מרכזי-יום, תוכניות ומערך מתנדבים." והפער העצום בין ההיצע המקומי לבין היעדר המענה הלאומי ממש זועק.

"קיבלתי מראש-העיר ברוידא חופש-פעולה נדיר, אמון מלא והעצמה אמיתית. זה מאפשר להוביל תהליכים."

ואין תימה, שהוא מזכיר בעיקר את רעננה; שכן מאז מרס 2024 כהן משמש כחבר מועצת העיר וּכמשנה לראש-העיר, חיים ברוידא, והוא גם מחזיק בתיק חזות העיר– אחד התפקידים המרכזיים בעירייה. "רעננה היא עיר עם פוטנציאל אדיר. קיבלתי מראש-העיר ברוידא חופש-פעולה נדיר, אמון מלא והעצמה אמיתית. זה לא מובן מאליו", כהן מדגיש. "יש

בינינו חיבור מעולה, המושתת על הערכה הדדית והמון שעות של חשיבה ותכנון פרויקטים. ברוידא מפרגן, מאציל סמכויות, ומאפשר להוביל תהליכים. בזכות זה הקואליציה פועלת בהרמוניה, ומביאה לעשייה ענפה."

מאז ימי עוזי כהן המיתולוגי, ששימש כסגן ראש-העיר וכמחזיק תיק חזות העיר, חלה הידרדרות בחזות העיר. "העיר רעננה גדלה מאז ימיו של עוזי כהן (בשנים 1989 ל-2008) כמעט פי-שניים", מציין עורך-הדין כהן. "באותה התקופה היא הייתה סוג של מושבה, שלא התמודדה עם האתגרים הקיימים כיום. העיר נהפכה להרבה יותר מתועשת, ובכל פינה בעיר יש התחדשות עירונית. ההתחדשות הזאת, ובכלל זה פרויקטים של פינוי-בינוי, מקשה מאוד על שמירה על רמת שירות גבוהה בתחום חזות העיר, בתחום הגינון ובתחום הניקיון." הוא מדגים זאת באמצעות תופעה קיימת: "משאיות בפרויקטים אלו שוברות לנו את הכיכר, הורסות את כל הצמחייה ואת כל ההשקיה."

כהן מציין שקיבל אגף "שסבל מהרבה בעיות פנימיות, עם הרבה חיכוכים כאלה ואחרים." הוא מספר כי יותר מ-70 אחוזים מהתלונות למוקד העירוני קשורות באגף הזה. אך למרות האתגרים שלפניו, הוא פועל, לדבריו, לשינוי באמצעות תוכניות עבודה, פרויקט "יוזמים בשכונות" שמטרתו לאגֵם משאבים בין אגפים שונים לחידוש שכונות – והכנסת דרישה לתיעוד פניות באמצעות תמונה, כדי לוודא טיפול בפנייה. הוא רואה בתפקיד אחריות רבה, אף שהוא מכנה אותו: "התפקיד הכי כפוי טובה והכי קשה!"

"אני מאמין, שצריך להוביל שינוי מבפנים, לא מהיציע. לכן בחרתי להצטרף
לקואליציית מועצת העיר– כדי להשפיע באמת."

כהן מתאר כיצד הביא לאגף חזות העיר חשיבה יזמית ועסקית: "הבאתי איתי ניסיון של 15 שנה בעיר גדולה כמו חולון, שבה שימשתי כסגן ראש-העיר בקדנציות אחדות, והייתי סגן ראש-העיר הצעיר ביותר מבין סגני ראשי-העיר. הקמתי כאן, ברעננה, מערך שירות-לתושב ייחודי בתוך אגף חזות העיר, כדי לוודא, שכל פנייה מטופלת במהירות וביעילות. כאמור, רוב הפניות למוקד העירוני נוגעות לאגף חזות העיר - היה לי חשוב לייצר בקרה פנימית, מעקב וסינרגיה עם התושבים."

העשייה באגף נעשית בשיתוף פעולה הדוק עם ראש-העיר, והדגש הוא על יוזמות חדשניות, על טיפוח המרחב הציבורי, על שיפור השירות ועל פיתוח תשתיות. "אני מאמין, שצריך להוביל שינוי מבפנים, לא מהיציע. לכן בחרתי להצטרף לקואליציית מועצת העיר כדי להשפיע באמת."

עורך-הדין כהן הוא יו"ר סיעת "רעננים" במועצת העיר, ומהווה סיעת יחיד. על-פי ההסכם הקואליציוני, ימונה כהן ב-1 באוגוסט 2026 כסגן וכממלא-מקום בשכר של ראש-העיר. נראֶה שהוא כבר מוכן לכך: משרדו בלשכת חזות העיר מאובזר למופת בחידושי ההייטק האחרונים, החל ממסך טלוויזיה ענקי, דרך מכונת קפה, מקרר למשקאות קלים, דגלי המדינה ודגל העיר רעננה, תמונות התלויות על קירות המשרד ועוד. כהן חושף, שכל הציוד במשרדו ברעננה מומן מכיסו הפרטי. "אני מאמין, כי צריך לשמור על כספי הציבור, ואני משתדל לעשות זאת", הוא מבהיר. "נכון, קיבלתי חדר מהמועצה, אך רציתי תנאים משופרים, ואותם הוצאתי מכיסי."

"אני כאן כדי לאחות שסעים, לקרב לבבות ולשפר את איכות החיים של כל אזרח!"

כהן כואב את אשר קורה במדינה, על השסעים העמוקים שבה בין חרדים לחילונים, בין ימין לשמאל, על השד העדתי ועל היחסים בין יהודים לערבים. הוא רואה עצמו כמי שפועל לגשר בין שסעים, לאחות קרעים ולשים את טובת הציבור מעל לכל. "כל חיי הייתי איש של אחדות. גם באגודת הסטודנטים, גם בלה"ב וגם בעירייה תמיד חיפשתי את החוט המקשר, לא את המפריד. אני מאמין, שבתקופה שבה החברה הישראלית משוסעת, דווקא המרכז השפוי צריך להוביל."

בעבר הקים כהן "מפלגת עצמאים", ורץ בראשה בבחירות 2019. מפלגתו לא עברה את אחוז-החסימה. כהן מודה, שהרעיון עדיין מעסיק אותו: "זה תמיד נמצא על הפרק. אני חושב, שאני יכול להשפיע ברמה הארצית. כרגע המציאות הפוליטית קשה מאוד. ניסיתי את זה. הקמתי מפלגה מהיום-ליום. קיבלתי את כל הכותרות. ניבאו לי, שנהיה 'מפלגת הגמלאים' הבאה; גם ניבאו לי שישה-שבעה מנדטים, ואז קרה החיבור הזה בין גנץ ללפיד. הכל השתבש, ונאלצתי ללכת עם כחלון."

הסוף ידוע, אך כהן אינו נכנע. "אם תהיה לי שוב הזדמנות, ואם תהיה לי אפשרות, אני חושב, שאני יכול מאוד לעזור. אני בא עם רקע של למעלה מ-20 שנות עשייה ציבורית בכל הפרמטרים. אם תהיה היתכנות כזאת, אני יותר מאשמח! כרגע אני מרכז את המאמץ פה, בעיר רעננה; אני לומד אותה, ואני נהנה מכל רגע שאני משפיע פה."

עם-זאת, אין הוא רואה כרגע את עתידו הפוליטי ברעננה. כהן מבהיר, שלא יתמודד מול ברוידא. "אני הגעתי לעיר רעננה ללמוד ולהכיר אותה. אני חושב, שראש-העיר עושה עבודה מצוינת, והוא לא הודיע, שהוא לא מתמודד יותר. אני כאן כדי לאחות שסעים, לקרב לבבות ולשפר את איכות-החיים של כל אזרח", הוא מצהיר.

"איני פוסל דבר. כל עוד הציבור נותן בי אמון, אמשיך לפעול למענו."

רועי כהן, שהחל את דרכו כילד במשפחה קשת-יום, נהפך לאחד הקולות הבולטים במאבק למען העצמאים ולדמות משפיעה בזירה המוניציפלית. האם ימשיך לשלב בין עשייה מקומית לעשייה ארצית? האם יגשים את חלומו להיות ראש-עיר?

"אני כאן כדי להמשיך להוביל, ליזום ולשפר את החיים של התושבים ושל העצמאים. כל עוד יש לי מה לתרום– אעשה זאת בשקיפות, ביושרה ובאמונה שלמה בשליחות הציבורית. איני פוסל דבר. כל עוד הציבור נותן בי אמון, אמשיך לפעול למענו. בסוף, הכל מתחיל ונגמר באמונה, שאפשר לשנות– אם רק רוצים באמת."