הססמאות "רק ביבי" או "רק לא ביבי" לא יעזרו למפלגות

ועדת הכספים סיכמה כי תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת בתקופת מבצע "עם כלביא" תעמוד על 10 ימים מתוך 12 ימי המבצע, ומי שנעדר רק 9 ימים לא יקבל כלום. הם כנראה לא ידעו שימי מלחמה נפלו על שתי שבתות ושני ימי שישי - ימים שאינם נחשבים לימי עבודה.

מה שמתרחש כיום בתחום הפיצויים קרה גם באוקטובר 2023. אז נחתם הסכם בין הממשלה להסתדרות, אך מאות אלפי עובדים לא קיבלו עד היום פיצוי. ביולי 2024 העליתי את הנושא לדיון בוועדת הכספים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר:
"מדינה נורמלית לא יכולה לעמוד מהצד. אנחנו צריכים לפעול כדי שהחברה תהיה חברה צודקת. רבע מהעובדים במשק נשארים בלי כלום בשעת חירום. אני רואה בזה עוולה - שלא מקדמים את נושא העובדים השעתיים".

כולם הזדעזעו - ומהר מאוד כולם שכחו.

המצב במשק הישראלי משקף ניצול לרעה של עובדים מוחלשים, שמספרם זינק בשנה האחרונה. לכך מתווספת שורת עיוותים חמורים: עובדים חסרי הגנה, איגודים חלשים, חוקי עבודה שלא נאכפים ועוני שהולך ומעמיק. אותם עובדים, עניים ובלתי נראים, נותרו יתומים בין ההסתדרות, הכנסת והממשלה.

הסכמים קיבוציים מתחדשים כל 3-4 שנים בחתימה בין המעסיק להסתדרות, אבל כידוע - יש שווים ויש שווים יותר. כך, בין ההסתדרות וארגון חברות הניקיון נחתם הסכם קיבוצי בנובמבר 2021, הממתין עד היום לצו הרחבה שיחיל אותו על הענף כולו. הצו קובע שכר מינימום ענפי הגבוה ב-22% מהשכר הכללי, תוספות ותק ושכר מוגדל לעובדים בעלי הכשרה ייחודית. אך משרד האוצר מתנגד, בשל המשמעויות התקציביות, שכן המגזר הציבורי הוא הצרכן הגדול ביותר של שירותי קבלנות. בשל כך, עובדי הניקיון עדיין מקבלים שכר לפי הסכם מלפני 12 שנה. גם עובדי הסיעוד באותו מצב.

בינתיים, ועדת יוקר המחיה בראשות ראש הממשלה נתניהו, שבה חברים 14 שרים, כלל אינה מתכנסת מאז שהוקמה לפני כשנתיים - פשוט כי הנושא אינו נמצא על סדר היום הממשלתי.

נזכיר כי ח"כ אריה דרעי, בפתיחת קמפיין הבחירות ב-2015, תקף את נתניהו: "אדוני, איך אתה נרדם בלילה כש-30% מילדי ישראל הולכים לישון רעבים? מה עשית בשביל אותן משפחות שקופות? איפה החמלה? האנשים השקופים האלה שאיש לא רואה - מתעלמים מהם בכל המפלגות".

הוא אמר - ושכח.

כיום קשה למצוא קבוצה שמרוצה ממצבה הכלכלי. המחירים נוסקים, יוקר המחיה שובר שיאים, והדיור הופך לבלתי נגיש. לפי סקר של ערוץ 12 מיולי האחרון, הנושא המרכזי שישפיע על ההצבעה בבחירות הבאות הוא יוקר המחיה - 27% מהמשיבים ציינו זאת. מיד אחר כך, עם 26%, נמצא מחדל 7 באוקטובר והמלחמה בעזה. 14% ציינו את שאלת גיוס החרדים ו-13% את השסע החברתי.

הם נמצאים בכל מקום - צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, דתיים וחילונים, יהודים וערבים. כל המפלגות מתייחסות אליהם כאל שקופים, כי עבורם כביכול "אין כסף". אבל לעוני אין צבע, אין כיפה ואין לאום.

בבחירות הקרובות, הססמאות "רק ביבי" ו"רק לא ביבי" כבר לא יספיקו. הציבור רוצה פתרונות - לא סיסמאות. חשבון יגיע - והמפלגות ישלמו.