שאף על-פי שישתדלו

קורא את דברי האזהרה של דון יצחק אברבנאל - שלאחר שנכשלו כל מאמציו אצל המלכים הקתוליים, פרדיננד ואיזבלה, למנוע את פקודת הגירוש, כולל הצעת שוחד כספי עצום, קם ועזב עם כל משפחתו וגלה לאיטליה - אל היהודים שהעדיפו להמיר דתם ולהישאר.

וחושב על כל אותם פרופסורים ויוצרים ואמנים, שלמרות שהקפידו לגנות את ישראל בקולי קולות בכל הזדמנות, וחזרו והצהירו ש"אנחנו לא הממשלה שלנו!", גילו, למרבה התדהמה והעלבון, שהם עדיין מוחרמים כאחרוני תומכי סמוטריץ' ובן-גביר:

"שאעל-פי שישתדלו [האנוסים] הם וזרעם אחריהם להיות כגויים גמורים... תמיד יקראו אותם משפחות הארצות יהודים... ויחשבו אותם ליהודים ויעלילו עליהם".

וכמובן, אין כל מקום להשוואה, שהרי האנוסים דאז המירו מלחץ הרדיפות ואיומי הגירוש, ואילו המומרים של ימינו עושים זאת בחפץ לב ומרצון - ועדיין, הנקודה - נקודה.