סשה אוקון אדריכל משה פרלשטיין ושכנותיו רחל זבן ורוני בר, 2024 [צילום: דליה הקר-אוריון]
|
אג'נדה של מוזאון נמדדת באיכות ובמגוון התערוכות המוצגות בו. הבידוד התרבותי החלקי בו אנו שרויים בגלל האווירה האנטי ישראלית השוררת בעולם, גורם למקוריות וגיוון בבחירת הנושאים לתערוכות. במוזאון תל אביב, לדוגמה, יש תמהיל הכולל התמקדות בתערוכות של יוצרים מקומיים, לצד הצגתן של תערוכות בינלאומיות וגיוון מבחינת הנושאים והחומרים המוצגים.
בתקופה האחרונה מוצג בין כתליו קובץ תערוכות מעניין הכולל, בין היתר, עבודות של אומנים ממגזרים שונים החיים בארץ. אומנים ידועים לצד אומנים חדשים והצגה של ציורים, פסלים וצילומים לצד הצגת מוצגים אחרים. בכתבה זו אסקור בקצרה שתיים מתערוכות אלה של אומנים החיים בינינו. התערוכה "קורפוס" המוצגת במוזאון החל מה-12.9.25 עד ה-21.12.25. והתערוכה "הגן" של יעל מוריה, סטודיו מא, שהיא אדריכלית נוף ומעצבת עירונית שעוסקת בעיצוב מרחבים עירוניים. התערוכה הוצגה בתאריכים 20.9.25-22.4.
|
|
|
|
 על מוריה, הגן עם רדת הערב [צילום: דליה הקר-אוריון]
|
|
האומן הוותיק יחסית סשה אוקון יליד שנת 1949 בלנינגרד (סנקט פטרסבורג), רכש בשנות ה-70 של המאה העשרים השכלה פורמלית ברוח המסורת האירופית הקלסית, מהרנסנס האיטלקי, הברוק והרוקוקו עד לריאליזם והמודרניזם המוקדם. בתקופה בה למד היה פיקוח הדוק על אומנות ואומנים ומי שחרג מדרישות המפלגה נרדף ונודה. סשה שהיה חבר בתנועה אנטי ממסדית, נרדף על-ידי המשטר ועלה ארצה בשנת 1971. הוא השתקע בירושלים, שם הוא מתגורר עד היום, החל להרצות באקדמיה הלאומית בצלאל והקים דורות של תלמידים שנהנו מיכולותיו ודרך ההוראה שלו.
|
|
|
|
|
 סשה אוקון "פייטה", 2025 [צילום: דליה הקר-אוריון]
|
|
הציורים שתלויים בתערוכה "קורפוס" שנבחרו בקפידה בידי האוצרות ענת דנון סיון ודלית מתיתיהו, מהווים מדגם מייצג של נושאיו והטכניקה בה הוא מצייר בשנים האחרונות. למעט ציור גדול ממדים שצויר בצבעי שמן על דיקט, כמו לדוגמה "ישנים" 2020, כל היתר צוירו בעפרון על נייר: "ערב בשוק מחנה יהודה", פחם על נייר: "מכרה שלי" 1992, גרפיט על נייר כמו לדוגמה: " ללא כותרת" 2025, ובגרפיט ופנדה על נייר: " פייטה".
ישנן שתי יצירות שצוירו בשנת 2025 בגרפיט על נייר, הדומות זו לזו מבחינת הקומפוזיציה: "שמים מעוננים" ו"השופטים". נצפים בהן שמיים מעוננים, שלוש דמויות גבריות מאחור ודמות אישה עירומה השוכבת לפניהם. כמו-כן יש שתי סדרות דומות, שצוירו בשנת 2024 בגרפיט ונייר כסף על נייר, המורכבות מתשעה מלבנים כל אחת: "אדריכל מולי אברמוביץ' ושכנותיו חנה זיתוני ופסיה מינץ", ו"אדריכל משה פרלשטיין ושכנותי ורחל זבן ורוני בר".
|
|
|
|
|
 סשה אוקון "שופטים", 2025 [צילום: דליה הקר-אוריון]
|
|
הדרמטיות הבאה לידי ביטוי בתנועות, בתנוחות ובשפת הגוף של הדמויות מועצמת על-ידי הרקע, כמו השמיים המעננים המזכירים את השמיים בציוריו של הצייר המאנייריסטי אל גרקו. ואת ציורי הרוקוקו. היצירות מפגישות אותנו עם מראה גוף קמל בצורה מוגזמת וגרוטסקית. שם התערוכה "קורפוס" שמשמעותו גם גוף וגם גופה בלטינית, מתייחס לגוף האנושי המזדקן, "הגוף בשרני, דשן, מלא תשוקה...ומעלה את הדרמה האנושית הבלתי נמנעת".
בתערוכה "הגן" שהשתרעה על פני חצי דונם, נבנה גן המורכב מצמחים שלוקטו בטבע במקומות שונים בארץ ופרחים מלאכותיים העשויים ממשי או פלסטיק. המיצב כלל שבילים, העוברים בין שיחים ועצים ומזמינים את הצופים לטייל בהם בשעת בין ערביים מאוחרת כשהאור הטבעי מתחלף באור מלאכותי ולהאזין לקולות הטבע החרישיים.
במבט ראשון הגן נראה מוכר וטבעי אך למעשה הוא מורכב מצמחים שלוקטו במקומות שונים וחוברו יחד לצורך התערוכה. ראוי לציין שהבחירה להציג את התערוכה מול גן הפסלים של המוזאון יוצרת קונפרונטציה בין גן אמיתי וגן מלאכותי ומעוררת תהיות לגבי מהו מציאותי וטבעי ומהו מלאכותי וכן לגבי התפקיד והמשמעות של הגן בכלל.
|
|
|
יעל מוריה, שביל בגן [צילום: דליה הקר-אוריון]
|
|
עיתונאית, היסטוריונית של האומנות, מרצה ואוצרת.
| תאריך: |
25/09/2025
|
|
|
עודכן: |
25/09/2025
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
התקוממות שופטי העליון נגד החוק 
