נוה. מעורבות אקטיבית [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
הדמוקרטיה המתגוננת מול "האחים לנשק" |
אייל נווה, מיכאל בן ארי והדמוקרטיה המתגוננת ● איום מבפנים על מנגנוני השלטון ● קריאות להפסקת התנדבות כשיבוש ממלכתי ● השוואה לפסילת בן-ארי והשלכות משפטיות על מפלגת קפלן |
ארי ליבסקר, עיתונאי "כלכליסט", מקדם את "מפלגת קפלן". אומנם זו כרגע רק התארגנות "אזרחית" שמקדמת "ניטור" של הרשתות החברתיות (בקיצור: קידום התפישה של יאיר גולן בדבר צנזורה של חופש הביטוי - רק על הימין כמובן), אך ניכר שהם חוששים שהם הולכים על חבל דק מאוד מול חוק V15 (תיקון 35), שמגדיר "גוף פעיל בבחירות" כ"כל מי שחוצה את הקו שבין פעילות אזרחית רגילה לניסיון להשפיע ישירות על תוצאות הבחירות". לפי החוק, כל מי שמשקיע מעל 113 אלף שקל בפרסום, פנייה לבוחרים, הסעת מצביעים או הקמת מאגרי מידע פוליטי - מחויב להירשם אצל מבקר המדינה, לדווח על מקורות המימון וכפוף למגבלות נוקשות. אני מציע לברר האם הפעילות הזו מהווה עבירה על תיקון 35 לחוק ולבחון לעומק את מקורות המימון של התארגנות כזו.
אבל נניח לרגע שאכן מדובר במפלגת "קפלן". הרי רבות דובר על כך שהמחאה רוצה להקים מפלגה, ובקבוצה הזו נמצאים כמעט כל פעילי המחאה. מפלגה כזו, אם תרצה להתמודד בבחירות, תעמוד בפני בעיה נוספת - מעבר לחוקי מימון מפלגות - והיא הוראת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, הקובעת שרשימה השוללת את האופי "הדמוקרטי" של המדינה או מביעה תמיכה "במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל" - לא תוכל להתמודד בבחירות לכנסת.
השאלה המשפטית המתעוררת היא האם בכלל מייסד "האחים לנשק", אייל נווה, יכול להתמודד בבחירות לאור מעורבותו האקטיבית בקריאות "להפסקת התנדבות", קריאות שלכאורה עודדו את החמאס לתקוף את הישראל כי "בספטמבר לא יהיה לכם צבא" (שקמה ברסלר), כי כמו שאמר קושמרו "בעצם, אין לנו עכשיו חיל אוויר", כי כמו שאמרו אל"ם נוף ותא"ל אגמון ימים ספורים לפני שבעה באוקטובר שהמוח של חייל האוויר הוא בתאי השליטה והם כמעט ולא מתפקדים, כי כפי שאמר מפקד חייל האוויר תומר בר לפני שבעה באוקטובר, שיש פגיעה בכשירות של חייל האוויר.
המסגרת החוקתית: בין מחאה למרי אזרחי
כי בשבעה באוקטובר חייל האוויר לא תפקד, והצבא לא תפקד.
עקרונית אני נגד הוראת סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, ואני סבור שהעם צריך להחליט מי נבחריו ולא ועדת בחירות מרכזית או בית משפט עליון. אבל את הניתוח הבא אני מקיים לאור הדוקטרינות המשפטיות הקיימות בישראל, ומתוך התייחסות לפסיקות המנחות. לטעמי, לפי דוקטרינות אלה ישנה הצדקה להניע תהליך לפסילת מועמדותו של אייל נווה, ויתכן שאף את כל מפלגת הקפלניסטים, בשל הקריאות להפסקת התנדבות, ובחלק מהמקרים קריאה למרי אזרחי, קריאות שמוטטו את הדמוקרטיה הישראלית, וקריאות שלכאורה עודדו את ארגון הטרור של חמאס לתקוף אותנו בשבעה באוקטובר.
על-פי הפסיקה בעניין ניימן משנת 1988, המבחן איננו הסתברותי, כלומר אין הכרח להוכיח קשר סיבתי בין הקריאות להפסקת התנדבות לבין החלטת חמאס לתקוף או לבין אי-התפקוד של הצבא ובמיוחד חייל האוויר בשבעה באוקטובר. המבחן הוא תכני בלבד. אומנם המבחן הוא מחמיר ודורש "ראיות ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות" - אבל די לפתוח כל ארכיון טלוויזיה כדי להיחשף לאין סוף קריאות מפורשות, מצולמות, שקוראות למרי אזרחי ולפירוק הזה, מתוך ניסיון לסחוט את נבחרי העם להיכנע לדרישותיהם, ויצירת סיכון ביודעין ומרצון לביטחון המדינה. נדמה לי שהסיכון שיצרו האחים לנשק הוא חמור הרבה יותר מאשר הדברים שבעטיים נפסל ד"ר מיכאל בן ארי מהתמודדות לכנסת ("הערבים הם אומה רצחנית") ואשר עליהם הוא אף עומד לדין פלילי בימים אלה.
פסילת בן-ארי לעומת פעילות "האחים לנשק"
במקרה של בן ארי, בית המשפט פסל מועמד בשל אמירות מילוליות, הוא לא קרא למרד, לא פגע בביטחון המדינה, לא ארגן מהלך קולקטיבי נגד מוסדות השלטון. לעומת זאת, נווה וחבריו קראו בפועל למה שאפשר לתפוש כמרד אזרחי - לשיבוש שירות המילואים, להפסקת התנדבות, ולפגיעה ישירה בצה"ל כארגון ממלכתי. זו לא רק פגיעה בביטחון הלאומי. זו פגיעה ישירה בליבה הדמוקרטית של המדינה. דמוקרטיה אינה יכולה להתקיים כאשר קבוצות מאורגנות מנצלות את זכות המחאה כדי לשתק את מנגנוני המדינה ולהפוך את נאמנותם של חיילים וקצינים לכלי פוליטי.
במילים אחרות, ביום שמפלגת הקפלניסטים תרשם כמפלגה ותבקש להתמודד לבחירות לכנסת כ"רשימה", יש להגיש לוועדת הבחירות בקשה לפסול, ראשית, את כל מי שהיה מעורב בארגון "האחים לנשק", ושנית, ייתכן שהדומיננטיות שלהם בתוך המפלגה מצדיקה אף את פסילת הרשימה כולה (צריך לבדוק מה יהיה המינון של הקוראים להפסקת התנדבות, לפירוק הצבא, מקרב חברי המפלגה, לכשתוקם).
סיכון דמוקרטי מבפנים
כי קיים חשש שברגע שהגורמים החתרניים האלה, שקראו לפרק את הצבא, ייכנסו לכנסת ישראל, הם ייצרו סיכון חמור יותר לדמוקרטיה הישראלית מבפנים. כפי שאמר זאת השופט יואל זוסמן בפסק הדין בעניין רשימת אל-ארד, "דמוקרטיה איננה פותחת את שעריה למעשי חתירה במסווה של פעילות דמוקרטית לגיטימית".
תגידו, הלוגו של הקפלניסטים לא מזכיר את הלוגו של הכהניסטים?
אבל נניח לרגע שאכן מדובר במפלגת "קפלן". הרי רבות דובר על כך שהמחאה רוצה להקים מפלגה, ובקבוצה הזו נמצאים כמעט כל פעילי המחאה. מפלגה כזו, אם תרצה להתמודד בבחירות, תעמוד בפני בעיה נוספת - מעבר לחוקי מימון מפלגות - והיא הוראת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, הקובעת שרשימה השוללת את האופי "הדמוקרטי" של המדינה או מביעה תמיכה "במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל" - לא תוכל להתמודד בבחירות לכנסת.
השאלה המשפטית המתעוררת היא האם בכלל מייסד "האחים לנשק", אייל נווה, יכול להתמודד בבחירות לאור מעורבותו האקטיבית בקריאות "להפסקת התנדבות", קריאות שלכאורה עודדו את החמאס לתקוף את הישראל כי "בספטמבר לא יהיה לכם צבא" (שקמה ברסלר), כי כמו שאמר קושמרו "בעצם, אין לנו עכשיו חיל אוויר", כי כמו שאמרו אל"ם נוף ותא"ל אגמון ימים ספורים לפני שבעה באוקטובר שהמוח של חייל האוויר הוא בתאי השליטה והם כמעט ולא מתפקדים, כי כפי שאמר מפקד חייל האוויר תומר בר לפני שבעה באוקטובר, שיש פגיעה בכשירות של חייל האוויר.
המסגרת החוקתית: בין מחאה למרי אזרחי
כי בשבעה באוקטובר חייל האוויר לא תפקד, והצבא לא תפקד.
עקרונית אני נגד הוראת סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, ואני סבור שהעם צריך להחליט מי נבחריו ולא ועדת בחירות מרכזית או בית משפט עליון. אבל את הניתוח הבא אני מקיים לאור הדוקטרינות המשפטיות הקיימות בישראל, ומתוך התייחסות לפסיקות המנחות. לטעמי, לפי דוקטרינות אלה ישנה הצדקה להניע תהליך לפסילת מועמדותו של אייל נווה, ויתכן שאף את כל מפלגת הקפלניסטים, בשל הקריאות להפסקת התנדבות, ובחלק מהמקרים קריאה למרי אזרחי, קריאות שמוטטו את הדמוקרטיה הישראלית, וקריאות שלכאורה עודדו את ארגון הטרור של חמאס לתקוף אותנו בשבעה באוקטובר.
על-פי הפסיקה בעניין ניימן משנת 1988, המבחן איננו הסתברותי, כלומר אין הכרח להוכיח קשר סיבתי בין הקריאות להפסקת התנדבות לבין החלטת חמאס לתקוף או לבין אי-התפקוד של הצבא ובמיוחד חייל האוויר בשבעה באוקטובר. המבחן הוא תכני בלבד. אומנם המבחן הוא מחמיר ודורש "ראיות ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות" - אבל די לפתוח כל ארכיון טלוויזיה כדי להיחשף לאין סוף קריאות מפורשות, מצולמות, שקוראות למרי אזרחי ולפירוק הזה, מתוך ניסיון לסחוט את נבחרי העם להיכנע לדרישותיהם, ויצירת סיכון ביודעין ומרצון לביטחון המדינה. נדמה לי שהסיכון שיצרו האחים לנשק הוא חמור הרבה יותר מאשר הדברים שבעטיים נפסל ד"ר מיכאל בן ארי מהתמודדות לכנסת ("הערבים הם אומה רצחנית") ואשר עליהם הוא אף עומד לדין פלילי בימים אלה.
פסילת בן-ארי לעומת פעילות "האחים לנשק"
במקרה של בן ארי, בית המשפט פסל מועמד בשל אמירות מילוליות, הוא לא קרא למרד, לא פגע בביטחון המדינה, לא ארגן מהלך קולקטיבי נגד מוסדות השלטון. לעומת זאת, נווה וחבריו קראו בפועל למה שאפשר לתפוש כמרד אזרחי - לשיבוש שירות המילואים, להפסקת התנדבות, ולפגיעה ישירה בצה"ל כארגון ממלכתי. זו לא רק פגיעה בביטחון הלאומי. זו פגיעה ישירה בליבה הדמוקרטית של המדינה. דמוקרטיה אינה יכולה להתקיים כאשר קבוצות מאורגנות מנצלות את זכות המחאה כדי לשתק את מנגנוני המדינה ולהפוך את נאמנותם של חיילים וקצינים לכלי פוליטי.
במילים אחרות, ביום שמפלגת הקפלניסטים תרשם כמפלגה ותבקש להתמודד לבחירות לכנסת כ"רשימה", יש להגיש לוועדת הבחירות בקשה לפסול, ראשית, את כל מי שהיה מעורב בארגון "האחים לנשק", ושנית, ייתכן שהדומיננטיות שלהם בתוך המפלגה מצדיקה אף את פסילת הרשימה כולה (צריך לבדוק מה יהיה המינון של הקוראים להפסקת התנדבות, לפירוק הצבא, מקרב חברי המפלגה, לכשתוקם).
סיכון דמוקרטי מבפנים
כי קיים חשש שברגע שהגורמים החתרניים האלה, שקראו לפרק את הצבא, ייכנסו לכנסת ישראל, הם ייצרו סיכון חמור יותר לדמוקרטיה הישראלית מבפנים. כפי שאמר זאת השופט יואל זוסמן בפסק הדין בעניין רשימת אל-ארד, "דמוקרטיה איננה פותחת את שעריה למעשי חתירה במסווה של פעילות דמוקרטית לגיטימית".
תגידו, הלוגו של הקפלניסטים לא מזכיר את הלוגו של הכהניסטים?
|
|
|
+אחרי שטיין וגרוניס: גם השרים בעד ביטול התכליתיות בחוק העונשין
18:02 26/10/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
רוטמן ולוין. למחוק את "לפי תכליתו" ולהחזיר את עקרון הפרשנות המקלה [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
הממשלה תומכת עקרונית בהצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן שמבקשת למחוק את המילים "לפי תכליתו" מסעיף 34כא לחוק העונשין ▪ לטענתו, תוספת זו ביטלה למעשה את עקרון הפרשנות המקלה עם נאשמים ▪ רוטמן מבקש להשיב את הדין למצבו הקודם ולהגביל את "החקיקה השיפוטית" של בתי המשפט
רוטמן ולוין. למחוק את "לפי תכליתו" ולהחזיר את עקרון הפרשנות המקלה [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
+בלתי הפיך
13:16 26/10/25 | יהונתן דחוח הלוי | לרשימה המלאה
רשף. לתת עוד צ'אנס [צילום: גדעון מרקוביץ'/פלאש 90]
שלושה ימים לפני מתקפת שבעה באוקטובר - אל"ם (מיל.) נוף ארז: "אפשר להחזיר את כולם [הטייסים], לא ברגע שתפרוץ מלחמה; אם תהיה בהפתעה יהיה קשה מאוד להחזיר אותם למבצעיות; אני לא סומך על שר הביטחון; כי יגידו מי שלחץ על הכפתור זה מפקד תא [השליטה], ובאותו רגע אני נמחק, ולא נוסע יותר לחו"ל
רשף. לתת עוד צ'אנס [צילום: גדעון מרקוביץ'/פלאש 90]
+משבר עמוק
11:35 26/10/25 | יהונתן דחוח הלוי | לרשימה המלאה
מחאות גדולות [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
חודשיים וחצי לפני מתקפת שבעה באוקטובר - מומחה לענייני ישראל אומר לערוץ הטלוויזיה של חמאס: "האירועים בישות [הציונית] מבטאים משבר פוליטי עמוק, הגדול ביותר בתולדות הישות [ישראל]. הצבא הציוני מתמודד עם נסיבות קשות שלא חווה [כמותן] מאז 1948, והוא מאבד בהדרגה את מעמדו בחברה הציונית"
מחאות גדולות [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
+קורי עכביש
09:49 26/10/25 | יהונתן דחוח הלוי | לרשימה המלאה
ניצול החולשה [צילום: עבד רחים חטיב/פלאש 90]
חודשיים וחצי לפני מתקפת שבעה באוקטובר, בשיאו של קמפיין סרבנות השירות הצבאי במילואים בהובלת "אחים לנשק", ערוץ הטלוויזיה של חמאס משדר קדימון לסרט תעודה העוסק בחולשתו של צה"ל הנושא את השם "חלש יותר מקורי העכביש", ובו נאמר: "אין ערך רב היום לחייל הישראלי שלא מסוגל עוד להגן על ישראל"
ניצול החולשה [צילום: עבד רחים חטיב/פלאש 90]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| הדמוקרטיה המתגוננת מול "האחים לנשק" |
| תגובות [ 3 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |

