ההפטרה לפרשת "חיי שרה"

אני מבקש לתחום את התייחסותי להפטרה של פרשת "חיי שרה" רק בתחום ד' אמות של ארבעת הפסוקים הראשונים של ההפטרה. אודה, שכואב לקרוא את הפסוקים הראשונים של ההפטרה מספר מלכים א' פרק א' המצורפת לפרשת "חיי שרה" בספר בראשית פרק כ"ג.

כואב שספר - שהעלה והשגיב דמות נשית כמו דבורה הנביאה, השופטת ושרת הביטחון הראשונה של עם ישראל במערכה נגד "יְבִין מֶלֶך-כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַך בְּחָצוֹר" ("שופטים" פרק ד' פסוק ג') - רומס את עולמה של "נַעֲרָה יָפָה בְּכָל גְּבוּל יִשְׁרָאֵל" ומיעד את נעוריה לשכב בחיקו של מלך זקן. הנערה היא אבישג השונמית, ש"עָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶך וַתְּהִי לוֹ סוֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְּחֵיקְךָ וְחַם לְאדוֹנִי הַמֶּלֶךְ". (מלכים א' פרק א', פסוק ב')

כואב, שהפטרת השבוע בספר מלכים א' פרק א' מייעדת חיים של אומללות לנערה יפה לשכב בחיקו של מלך זקן בא בימים. מצער לקרוא את התיאור המכאיב על חיי הנערה אבישג השונמית בספר הספרים, ספר שמפגיש אותנו בשמות פרק ט"ו פסוקים כ'-כ"א עם דמותה של מרים הנביאה והמנהיגה, העומדת בשורה הראשונה של הנהגת העם ברגע היסטורי - "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה... אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֵאן כָּל-הַנָּשִׁים אֲחָרֶיהָ... וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לה' כִּי גָּאֹה גָּאָה סוּס וְרִכְבּוֹ רָמָה בַּיָּם...".

מצער, שדוד מלך ישראל אינו מקרין דמות של מלך, המתמודד עם כאבי זקנתו בזקיפות קומה, שתהווה מקור השראה לכל אוהבי ספר הספרים, המתמודדים עם כאבי הזקנה, אלא נמצא למלך דוד מוצא לא מוסרי בדמות "נַעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד, וַתְּהִי לַמֶּלֶך סוֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ וְהַמֶּלֶך לֹא יְדָעָהּ" (מלכים א', פרק א', פסוק ד')

המלך, לו אנחנו שרים שיר הלל "דוד מלך ישראל חי וקיים", מופיע בהפטרת השבוע כדמות שרומסת ערכים, שחייבים להיות בנדבכיה של כל משפחה בישראל.