הדרך לאירן

ישראל כ"ץ אומר (לא בטוח שהוא התכוון שזה יישמע ככה) שבכניסתו למשרד לא הייתה יכולת למערכה באירן. הנסיבות האסטרטגיות הן שהובילו את ההזדמנות, בלעדיהן זה לא היה אפשרי. היכולת לנצל את ההזדמנות לא הייתה מתאפשרת אלמלא בניין כוח של 30-20 שנה, שלא ניתן היה לדמיין שאפשר יהיה לממש אותו בצורה כזאת. זה מלמד שלעיתים נכון לבנות כוח על בסיס יכולות נדרשות ולא לאור תרחיש. כדאי לא להתרגש מכך שבזכות הנחיה של השר קרה באמת משהו.

מבלי להתייחס לטענה שבנימין נתניהו הזניח את בניין הכוח למול אירן, אני חושב ש׳עם כלביא׳ הוכיח שגם ב-2025 לישראל לא הייתה יכולת להשמיד את הגרעין האירני, וזה לא קשור להזנחה. הסוגיה האירנית היא לא היחידה שבה צה"ל נוקט בטקטיקה של התעלמות מהבעיה כדי לקבל תקציב נוסף. הקמת הגדר על גבול מצרים ועזה למשל. לפני שתאשימו את צה"ל אציין שיש פרויקטים בסדר גודל שהצבא לא יכול לקחת על עצמו בלי תקציב נוסף. בישראל לא מתקיימים דיונים רציניים במקרים כאלה.

עד כמה השימוש ב"הנחיתי" מופרך אפשר ללמוד מכך שברור לנו שפרויקט הגרעין האירני לא חוסל, אחרת לא היינו שומעים איומים חדשים בימים אלה. הדרך היחידה לתקוף עם כל כך הרבה חימושים היא להשיג עליונות אווירית במרחבים גדולים של אירן. לא ניתן לעשות את זה ממרחק בגלל מחירי החימוש. זה היתרון בכך שיש חיל אוויר ולא חיל טילים. נכון שלאירנים היו אלפי טילים, אבל כדאי לזכור שהמלחמה הסתיימה אחרי 12 יום.

אני לא יודע אם האמריקנים הטילו ספק ביכולת שלנו, אבל כתבתי בעבר שאין שום מדינה שיכולה להשיג עליונות אווירית כפי שחיל-האוויר עשה, כולל ארה"ב (וכאמור, יש סוגיות רבות שבהן אין לנו יכולת שמתקרבת לארה"ב, אבל זאת ייחודית). לכן, בהחלט ייתכן שהם היו בספק אם נצליח. חיל-האוויר לא רכש יכולת לטוס סטנד אין, הוא השיג עליונות אווירית ולכן יכול היה לטוס ברחבי אירן בסיכון מתקבל על הדעת. למרבה השמחה גם בלי נפילות בכלל.

מילה אחרונה - אני לא יודע האם ישראל הסירה איום קיומי. ראוי לקיים דיון רציני על המלחמה ומטרותיה: אירן, שהותקפה על-ידי ישראל באופן כזה, עשויה לחתור לגרעין, ויכול להיות שהמשטר ייפול. יותר מכל אני חושב שהייתה הזדמנות לפעול, ולא בטוח שזאת הדרך הנכונה לתכנון אסטרטגי.