אחרים

אחרי האנשים האחרים, אחרי הימים האחרים, אחרי השופטים האחרים, הגיע זמן העיתונאים האחרים, אנשי התקשורת האחרים, אלו שמוגנים בחומות של פלדה שאין סדק שיכול להיפער בהן, ואלו שחשופים לכל רוח ודמם מותר. אחרים, אלו האנשים החשים אדוני הארץ, המורמים מעם, האנשים אשר מותר להם לעשות כמעט הכל ויחושו חסינות מפני העמדה לדין, מפני אימת החוק, האנשים האחרים הם הקובעים מה מותר ומה אסור, מה אמת ומה שקר, מהו צדק ומהו עוול, מה ישר ומה עקום, אלו הקובעים במוקדי ההשפעה בהם מיעוט זניח עדיין שולט, אלו הקובעים את דמות האחרים במוקדי הכוח, האנשים האחרים.

אומה שלמה מביטה בסטריפטיז חסר התבונה שמבצעים בעצמם בכיכר העיר האנשים האחרים, התערטלות מוסרית לצד אימוץ צביעות חסרת מעוף. הדברים מוסבים לתחומי חיינו השונים, ברם, נראה כי מלאה הארץ תוגה וצער, יגון ונהי, חרדה ואימה, דאגה ומאבטחים, אל מול אלימות מילולית כנגד עיתונאי מסוים, השייך לגילדה מסוימת, המחובק על-ידי חונטה מסוימת, המאותרג על-ידי כת מסוימת, בקיצור עיתונאי מהזן הנכון, מהמיליה הנכון, עיתונאי אתרוג עץ הדר מובהק.

ותהום הארץ, בוקה מבוקה ומבולקה, המגנים אצים רצים, זה נחרד וזו מזדעזעת, זה מתריע וזו מבהירה, זה מבהיר וזו מפרשנת, יום שידורים מיוחד, יום שכולו אהבה לאתרוג והסתה כנגד החושבים אחרת ממנו, בעלי הדעה השונה מהזן הנדיר של האנשים האחרים. ערוותם של האנשים האחרים נחשפת לעין כל, הצביעות רוקדת בראש חוצות, הבושה אבדה והאיוולת צועדת בראש מורם ובגו זקוף אל תהומות הנשייה של חוסר מודעות מופלגת, היישר אל הציבור הבז למיעוט.

בשנים האחרונות הותקפו באלימות קשה לעיני המצלמות עיתונאים, סתמו את פיהם בפועל ממש ובפראות, סילקו אותם מהמרחב הציבורי, עלבו בהם בכל מילה פוגענית שניתן להעלות על הדעת, תקפו עיתונאית בהריון מתקדם, ריססו כתובות הסתה נגד ערוץ, כינו את עיתונאי הערוץ בוגדים, כתובות אלימות רוססו במוקדים מרכזיים, פרסמו איומים ברצח עיתונאים בשם מלא ואף עם מספר טלפון, איימו לרצוח את נשות העיתונאים וילדיהם, והארץ לא סערה ת"ק פרסה על ת"ק פרסה.

אירועי האלימות לא פתחו מהדורות חדשות, לא התקיים יום שידורים מיוחד, מועצת העיתונות בקומה מוחלטת, ארגון העיתונאים באלם מבחירה, והארץ שקטה, והאנשים האחרים נדמו, אלה עיתונאים אחרים, להם מותר לסכור פיות, לרמוס את חופש הביטוי.

בשנים האחרונות חבורת מופקרים וחסרי אחריות נירמלו כמעט הכל. את פירוק הצבא, את פירוק החברה, את הסרבנות, את האכיפה הבררנית, את האלימות הנוראה ברחובות, נגד נבחרי ציבור ובני משפחותיהם וצאצאיהם וכל המוכר להם, נרמלו את השנאה, נרמלו את התועבה, נרמלו את האנשים האחרים. ועתה, משביקשו בודדים מהמחנה האחר להשיב להם בשפתם, כמעשיהם, נחשף קלונם, האנשים האחרים מזדעזעים מהאלימות כלפיהם. רק שכחו שהם ייסדו את מפעלי מכונות הרעל, את בתי הספר לשנאה, את אוניברסיטאות ההסתה, ואני נזכרתי במסכת אבות של עם הנצח, "אַף הוּא רָאָה גֻּלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. אָמַר לָהּ: עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ; וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן.." ונעצבתי.