זה יגמר בויתור על הגרעין

לצערנו בנושא האיומים האירנים-אין "זבנג וגמרנו", משאת נפשו של דונלד טראמפ. ההצלחה בונצואלה והמהלומה האמריקנית המוצלחת למחצה בשלהי מבצע "עם כלביא" לא תחזור על עצמה.טראמפ לא בנוי ולא מעוניין במלחמות ארוכות -"סטוצים" צבאיים ו\או דיפלומטיים מתאימים לאופיו יותר. קשה לדרוש מאדם חסר סבלנות כטראמפ, המתקשה לקרוא מסמך בן חצי דף, להנהיג מלחמה מורכבת של מינימום מספר חודשים אם לא יותר.

התקדימים ההיסטריים כביכול של החלפת שלטון במלחמות בקוסובו או בלוב אינם ישימים למקרה של אירן, כיוון שבמקביל לתקיפות האוויר והטילים של נאט"ו, פעלו כוחות היבשה של צבא השחרור של קוסובו, ובלוב כוחות של שבטים שמרדו בשלטונו של קדאפי ושעד היום ממשיכים להלחם זה בזה בעצימות נמוכה. שלא לדבר על כך שמתקפת כוחות נאט"ו בקוסובו ארכה 78 ימים ובלוב שבעה חדשים - זה באמת יותר מדי לסבלנותו קצרת הרוח של טראמפ.מה עוד שחלק מסביבתו הקרובה יניחו על שולחנו תקדימים אחרים פחות סקסיים כמו הכשלונות של ארה"ב בויטנאם, עירק ואפגניסטן.

בימים ובשבועות הקרובים עוד נכונו לנו תוספות מצולמות היטב של כוחות ימיים ואוויריים למכביר סביב אירן, שיהפכו את "הארמדה הימית היפהפייה" ל"יפהפייה מאוד מאד", וכ"ז בכדי ללחוץ על האירנים לעשות ויתורים על שולחן המו"מ הדיפלומטי המתקיים במקביל. לעניות דעתי האירנים המתוחכמים העוקבים מקרוב אחר התנהגותו של טראמפ אולי הפעם יתרצו ויתנו לו לבסוף הישג שיספק את ה"אגו הגדול" שלו ושל תומכיו מבית, קרי ויתור על הגרעין בהסכם העולה על מורשת אובמה וכן הסטת יצוא הנפט והגז האירני מהשוק הסיני לשווקי האנרגיה הצמאים באירופה.

כדאי לשים לב דווקא לנושא האחרון שמשום מה לא עלה לכותרות, למרות חשיבותו הרבה במאבק בין ארה"ב לסין. בלימת יצוא הנפט מונצואלה - בעלת הרזרבות הגדולות בעולם לסין, יחד עם בלימת הנפט והגז האירני אליה [בנפט-שלישי בעולם ובגז-שני אחרי רוסיה], היא מהלומה קשה מאוד במשחק האסטרטגי העולמי בין שתי מעצמות העל הללו.

והיכן ישראל בתמונה? לצערנו נישאר לבד לזמן רב עם בעיית הטילים הבליסטיים ומימון הפרוקסים [שיילך ויגבר בגין הסרה חלקית לפחות של הסנקציות] מבלי יכולת אמיתית להתמודד עימם קונבנציונלית ללא עזרה חיצונית משמעותית. אסטרטגית חתימת הסכם בין ארה"ב לאירן הכולל גם הזרמת מקורות אנרגיה לאירופה, תהווה מכה קשה לישראל. לא נוכל כנראה לקבל יותר "אורות ירוקים" או הסכמות בשתיקה בתקופת טראמפ, שלא לדבר על מחליפו בעוד כשלוש שנים. אליהם יצטרפו הפעם גם מדינות אירופה שיהנו מאנרגיה אירנית כתחליף לרוסית.

היה ובכ"ז נקבל בעתיד "אור ירוק" וננסה לשחזר שוב את מבצע "עם כלביא" בהצלחה - אירן הוכיחה לכולנו כי מדובר במעצמה אזורית בעלת יכולת שיקום מהירה. התסריט שהח"מ מצייר כאן איננו דמיוני כלל וכלל אלא ריאלי מאוד והאירוניה ההיסטורית היא שרק לפני שמונה חדשים עמדו על הפודיום העולמי שני מנהיגים יהירים עם קווי אופי די דומים והתפארו בפני כל העולם ואשתו כי הם חיסלו את הסכנה האיום והאירני, האחד בריון עולמי שניתן לנהל עימו שחמט אסטרטגי תוך הקרבת "המלכה" ולסיים את המשחק ב"פט"[תיקו] והשני רב מג פוליטי מקומי ואזורי שהאירנים המופתעים בסיבוב הראשון העדיפו בלית ברירה לפתוח את משחק השחמט "בגמביט של המלך", קרי הקרבת חייל, רץ ופרש, כאשר המשחק נשאר פתוח, חד ומלא טקטיקה [קלאסי אצל בובי פישר ומיכאל ספאסקי ז"ל].כיצד ייגמר המשחק בינינו ללא ארה"ב כמשתתפת פעילה - פתרונות רק לנתניהו, האירנים והאלוהים.