דרוש רק אחד, עם אומץ יושרה, אמת וצדק

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אִם-אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל-הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם.." ויאמר האזרח הישראלי ההגון והנדהם אם אמצא צדיק אחד בתוך הארץ ונשאתי לכל המקום בעבורם. הייתכן שאפילו אדם אחד לא נמצא בכל המערכות הציבוריות הנוגעות לחיי אזרחי מדינת ישראל, שיעמוד זקוף קומה, יביט נכוחה אל המציאות, ישיר מבט ויכריז בקול ברור: "עד כאן"?

הייתכן שאפילו אדם אחד לא נמצא בקרב האנשים האחרים, אדוני הארץ, אשר יחשוף את ערוות אנשי הסדום ההופכים טהור לטמא, מותר לאסור, אור לחושך, אמת לשקר, השורפים ברחובה של עיר, במערכות השונות את הערכים המשותפים, את החוק והצדק? הייתכן שאפילו אדם אחד לא נמצא במערכת המשפט, עליוני עבר, הווה ועתיד שיעצור את דהירתה חסרת השליטה של רכבת השדים המאיימת בכל רגע להתנפץ אל מול קיר התדהמה של אזרחי מדינת ישראל?

הייתכן שאפילו אדם אחד אינו רואה את העוול, את חוסר הצדק, את האכיפה הבררנית, את חוסר השיוון בפני הדין, את תחושת הציבור כי המשפט היה למשפח, את אובדן האמון במערכת המשפט? הייתכן שאפילו אדם אחד אינו רואה את העיוורון הנוראי בו לקו חלק ממערכות התקשורת, את ההשתקה, את סתימת הפיות, את ה"תחקירים" המלווים במנגינת רקע מצמיתה, את הדיווחים שאפילו המילים: "פרבדה", תעמולה" פרופוגנדה" מסמיקות אל מולם, מחווירות, מבוישות?

הייתכן שאפילו אדם אחד אינו רואה את הסכנה העצומה לדמוקרטיה במדינת ישראל, את הכרסום הנוראי שחל בה, את הפיחות במעמדה, את ליקוי המאורות והעיוורון שלקו נושאיה לשווא, אלו הנוהגים בכל השיטות הדיקטטוריות והבולשביקיות בשם הדמוקרטיה? הייתכן שאפילו אדם אחד אינו חש בסכנה לביטחון המדינה של מפרקי הצבא מבפנים, של הסרבנים ומנרמלי הסרבנות, של אנשי זרועות הביטחון השונים המיישרים קו איום ונורא נגד ביטחון ישראל?

הייתכן שאפילו אדם אחד אינו עוצר לרגע, לשנייה, לשבריר שנייה וזועק מהאמת שבליבו: "עד כאן", עד כאן בהסתה הפושעת, עד כאן בעריצות המיעוט, עד כאן באהבת מדינת ישראל על תנאי, עד כאן בהפיכת שומר הסף, מבקר המדינה, למסוכן, עד כאן בחרמות, עד כאן בשנאות, עד כאן בשיסוי, עד כאן בביזוי, עד כאן בפעילות לסדיקת המכנה המשותף, עד כאן בשנאת חרדים, עד כאן בשנאת יהודים חלוצים ומתיישבים, עד כאן בחוסר הביטחון האישי בחברה הערבית, עד כאן בחיים על-פי פוזיציה, עד כאן באקדמיה המוטה, עד כאן בהפצת עלילות דם נגד אריות האומה, נגד חיילי ומפקדי צה"ל עד כאן לפוליטיקאים בעבר ובהווה, עד כאן לסוכני הכאוס, מחוללי השסע, עד כאן לשונאי הדת והחולמים על מדינת כל אזרחיה, עד כאן להיות אופוזיציה למדינה היהודית דמוקרטית, מדינת העם היהודי, מדינת ישראל?

לנו, המגינים על הדמוקרטיה, אנשי הממלכתיות, השואפים לחיבור ולמחלוקת מתוך כבוד ברור כי זכות בסיסית ויסודית במדינה דמוקרטית היא למחות, להפגין, להתנגד במסגרת החוק. הגיעה השעה שיימצאו האמיצים במחנה האנטי, שיעמדו מול המיעוט הקיצוני המפיל חיתתו ואימתו על כלל הציבור החושב אחרת והינו שומר חוק, אוהב עמו ומולדתו. הייתכן שלא ימצא הנחשון, החלוץ, אשר בתביעתו לצדק, ליושר, ולאמת יעמוד זקוף קומה וללא מורא יאמר: עד כאן, ואחריו, אם ישרוד את פגיעות האנרכיסטים ינהרו אחריו רבים וטובים ממחנה הדעה האחרת ויוסיפו לעד כאן, "מחלוקת כן פגיעה במדינת ישראל, לא"?