מהפכה חוקתית דרך הסכמה לאומית רחבה

אנו רוצים שהחרדים יגויסו אך איננו רוצים גיוס כפוי, אלא התאמת האוכלוסייה הייחודית הזו לאופן שבה היא יכולה לתרום את חלקה מבלי לשבור את צביונה. דרושה מהפכה חוקתית שבה תשונה שיטת המשטר והחלטות הרות גורל יתקבלו באמצעות משאלי עם וברוב של 70 אחוז מכלל הבוחרים.

לפני כמה שנים פגשתי אדם מבוגר שסיפר לי על חייו. הוא אמר לי משפט שלא עזב אותי מאז: "בצעירותי, הייתי בטוח שאני צריך לפרוץ כל קיר שעומד מולי. עם השנים הבנתי שלפעמים החוכמה היא פשוט למצוא את הדלת". ראש הממשלה נתניהו התבטא שלשום כי לאחר החג יקודם חוק הגיוס החדש לכנסת, במסגרתו יוסדר הפטור לחרדים בהתאם לדרישות הסיעות החרדיות. הרמטכ"ל הזהיר מפני קריסת הצבא לתוך עצמו מחוסר בחיילים. ראש האופוזיציה לפיד מיהר להתריע על אסון ביטחוני אם הממשלה תביא את חוק ה"גיוס" לאישור מחדש.

בשיח הציבורי בישראל של השנים האחרונות, במיוחד סביב חוק הגיוס אך גם בהקשר ליתר חוקי הרפורמה המשפטית, נחשפנו בדיוק לדילמה הזו, בה אנו רוצים לפרוץ את הקיר מבלי לחפש את הדלת. הדילמה הזו מחדדת את הפער שבין רצון עמוק לשינוי לבין היכולת לממש אותו בפועל. פעם אחר פעם עולה הצורך הענייני לערוך שינויים במונחי יסוד שנקבעו על-ידי ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון. שיטת "הפטור מגיוס" ושיטת "אופן בחירת השופטים בישראל" נקבעו עם הקמת המדינה באופן תקדימי. אין לשיטות אלו מודל מקביל במדינה דמוקרטית אחרת. בן-גוריון קבע שיטות אלו על בסיס הבנתו את צורכי השעה והעם באותה עת. עלינו לערוך התאמות בשיטות אלו. התאמות נדרשות אלו יש לעשות מתוך אחריות. יש לפעול בזהירות לא לפרק את החברה לרסיסים. המערכת הפוליטית הקיימת כיום בנויה על בסיס הכרעות צרות ושבריריות. מערכת כזו מביאה עמה תדיר לקרעים ולערעור תדיר של חוסננו הלאומי.

קיים צורך אמיתי בגיוס של החברה החרדית. קיים צורך אמיתי בהתאמת המצוי לרצוי. הרמטכ"ל צודק. ראש האופוזיציה צודק. האם ייתכן שראש הממשלה נתניהו אינו רואה את מה שהם רואים? הרי באמת ישנו מחסור אמיתי בחיילים בצבא הגנה לישראל, בפרט לאור המלחמה המתמשכת. הפטור לחרדים מגיוס חושף עוול משווע שנעשה מול אוכלוסיות שמשרתות את המדינה. אנשים גויסו ללא הגבלת זמן, הפקירו את משפחותיהם ואת העסק שהקימו. הייתכן כי ראש הממשלה נתניהו אינו מודע לעוול זה, ואינו ער לקיפוח בהקשרו? טענתו של ראש הממשלה היא שאין לפרק ממשלה בעת מלחמה היא מוצדקת, והיא חושפת את אותו "קיר" שקיים וימשיך להתקיים כשנרצה לערוך שינויים גם לאחר שהמלחמה תסתיים.

הניסיון לחוקק שוב חוק גיוס לחרדים שמנציח את השתמטותם, כמו הניסיון החוזר ליישם את הרפורמה המשפטית באמצעות מהלכים חקיקתיים חד-צדדיים, מהירים ולעיתים כוחניים, היה, במובנים רבים, כמו ניסיון לעבור ישר דרך קיר בלי לחפש את הדלת. הוא נראה נכון. הוא נראה ישיר. הוא אפילו נראה אמיץ. אבל בפועל הוא חסום והוא תרם לפירוק החברה מבפנים. יש מי שטוען כי הקרע החברתי הוא שהביא לכל מה שהתרחש לאחר ה-7.10.23. יש מי שטוען כי החולשה שלנו, באותם ימים טרופים טרום המלחמה, היא זו ששידרה לאויבים מבחוץ שאנו פגיעים וחלשים ושזו שעת הכושר להפתיע אותנו.

ההתנגדות הציבורית החריפה, הקרעים החברתיים וההתערבות של בית המשפט העליון, כל אלה לא היו תקלות בדרך. הם היו סימנים לכך שהדרך עצמה אינה ישימה בתנאים הקיימים. קיים קיר. כאן מגיע הרעיון המרכזי: כאשר דרך מסוימת מובילה שוב ושוב להתנגשות, לפיצול ולכישלון, הבעיה אינה רק בהתנגדות. הפתרון לבעיה אינו בפריצת הקיר אלא במציאתה של הדלת.

אנו חייבים לשנות גישה מן היסוד. נדרשת לנו מהפכה חוקתית שתשקף את מה שלפחות 70 אחוזים מן העם מסכים עליו. אנו רוצים מדינה שבה הכרעות מרכזיות כמו שאלת הפטור לחרדים וכמו שאלת אופן בחירת השופטים בישראל יוכרעו באופן ענייני ולא על-ידי קבוצות לחץ. אנו רוצים שהלגיטימציה הציבורית תהיה הבסיס העליון לכל שינוי. במערכת כזו, הרפורמה אינה נכפית. היא מוסכמת. היא אינה יוצרת קרע אלא היא מייצרת אחדות והכרעה. אנו רוצים שהחרדים יגויסו אך איננו רוצים גיוס כפוי. חייל טוב אינו חייל שכפית עליו להילחם. לכן עלינו לעשות התאמות שנדרשות לאוכלוסייה הייחודית הזו לאופן שבה היא יכולה לתרום את חלקה מבלי לשבור את צביונה, מבלי לפרק את החברה. המגזר החרדי הינו חלק בלתי נפרד מהזהות היהודית של המדינה והעם. אנו לא רוצים בקריעתו מהעם.

אם בישראל היו מתקבלות הכרעות מהותיות באמצעות מנגנונים של הסכמה לאומית רחבה, התוצאה הייתה שונה בתכלית. לא רק מבחינת התוכן, אלא בעיקר מבחינת היציבות והלגיטימציה. רפורמה שמתקבלת על-ידי העם לא תבוטל בקלות, גם לא על-ידי בית משפט. המשמעות היא עמוקה: המאבק אינו בין ימין לשמאל. הוא בין גישה כוחנית לבין גישה חכמה.

אני מציע לאזור אומץ לעשות מהפכה חוקתית אמיתית במדינת ישראל. במסגרת זו נחוקק חוקה לישראל, שבמסגרתה נייסד במדינת ישראל שיטת משטר חדשה. לא עוד ממשלות צרות התלויות בחסדי קבוצות מיעוט. שיטת המשטר החדשה תוסדר בחוקה כתובה מוסכמת על-ידי 70 אחוזים מן העם. החוקה תנוסח באופן כזה שהיא תאושרר במשאל עם על-ידי 70 אחוזים מהבוחרים. היא תקבע מנגנון של אחדות בקבלת החלטות. החוקה תקבע כי כל ממשלה תורכב מ"כל חלקי העם ורבדיו". החוקה תקבע כי בישראל תחול שיטת משטר של "דמוקרטיה ישירה". כל ההחלטות המשמעותיות שיונחו על שולחנה של אותה "ממשלה ייצוגית" יתקבלו על-ידי משאלי עם ישירים, ברוב של 70 אחוזים לפחות.

הקיר קיים. הרצון לפרוץ אותו מובן. אבל הגיע הזמן להפסיק לנסות לשבור אותו. להפסיק לנסות לפרק את החברה. הגיע הזמן להתחיל לחשוב מתוך אחריות. בסופו של דבר, לא מי שהורס קירות משיג את מבוקשו אלא מי שימצא את הדלת לפתוח אותה ביחד - מתוך הסכמה לאומית רחבה ומתוך אחריות.