בלתי לגיטימיים [צילום: אריק מרמוק/AP]
הפליה בשוק העבודה נגד ימנים |
הפליה נגד ימנים חמורה מהפליה נגד ערבים ונשים ● ימנים מבוזים באקדמיה וחוששים להביע דעה פוליטית פן יבולע להם ● תעשיית ההייטק נשלטת על-ידי קפלניסטים המצדיקים הפליית ימנים |
בישראל ההפליה בשוק העבודה נגד ימנים היא, להערכתי, חמורה יותר מההפליה נגד ערבים ונשים, שהם המקרים הקלאסיים שחוקי איסור ההפליה מתערבים לגביהם. בזירה הזו התקדמנו כל כך, עד שבשירות הציבורי קיימת העדפה מתקנת לנשים ולערבים, ומי שיעז להפלות אותם בשוק הפרטי יחטוף תביעה אדירה, שיימינג ציבורי, וכל ארגוני הקרן החדשה לישראל יתגייסו כדי להגן עליהם.
לעומת זאת, ימנים מבוזים באקדמיה, מסתתרים עמוק בארון וחוששים מלהביע את דעתם הפוליטית, פן יבולע להם מבחינת קבלה לעבודה או קידום. שלא לדבר על תעשיית ההייטק, שנשלטת על-ידי קפלניסטים. קפלן היא מוטציה שיצרה מציאות שבעטיה זה אפילו מוצדק להפלות ימנים, ואף ניתן להתגאות בכך.
הפליה מטעמי השקפה פוליטית
כן, הם לא יקראו לזה הפליית ימנים, אלא הגנה על הדמוקרטיה מפני "הביביסטים", שזה שם קוד לצ'חצ'חים של פעם, ובעיקר למזרחים. כיום האידיאולוגיה הפוליטית הפכה לחלק מרכזי מהזהות האישית שלנו. לכן אנו עדים בכל רחבי העולם לעלייה חדה ברמות הקיטוב הפוליטי. כלומר, למצב שבו אנשים אינם רק חולקים על המחנה היריב, אלא ממש מתעבים אותו ורואים בו בלתי לגיטימי. מי שמחזיק בדעה פוליטית מנוגדת נתפש לא רק כטועה, אלא כאדם "רע", מסוכן או לא מוסרי.
בארצות הברית נערכו כבר בסוף שנות החמישים מחקרים שבדקו עמדות כלפי נישואים בין-גזעיים וכלפי נישואים בין בני מחנות פוליטיים שונים. בשנת 1958 רק 4 אחוזים מהאמריקנים אישרו נישואים בין שחורים ללבנים, בעוד שהסתייגות מנישואים בין-מפלגתיים הייתה אז נמוכה יחסית ונתפשה כעניין שולי. כיום התמונה השתנתה באופן דרמטי: רוב מוחלט של האמריקנים מקבל נישואים בין-גזעיים, בעוד שקרוב למחצית מהאמריקנים מביעים אי-נוחות ואף התנגדות לנישואים עם בן או בת המחנה הפוליטי היריב. הזהות הפוליטית הפכה במידה רבה לזהות שבטית. האדם הוא יצור שבטי מטבעו; בעבר השבטים הוגדרו לפי גזע, דת או לאום, ואילו כיום, בעולם המערבי, הזהות הפוליטית מחליפה לעיתים את הזהויות הישנות.
בישראל התהליך הזה מועצם בשל מאבק עמוק על זהות ההגמוניה החברתית והתרבותית. ישראל עוברת תהליך קשה של חילופי הגמוניה, שבו הקבוצה האחוס"לית, הרואה את עצמה כיורשתה הטבעית של מפא"י ההיסטורית, חשה ש"גונבים לה את המדינה". התחושה הזו מייצרת חרדה עמוקה ולעיתים גם תגובות קיצוניות כלפי המחנה הפוליטי היריב. לכן הקיטוב הפוליטי בישראל הגיע בשנים האחרונות לרמות חריגות במיוחד, שלעיתים אף עולות על אלו שנרשמו בארצות הברית בבחירות המקטבות בין דונלד טראמפ להילרי קלינטון בשנת 2016.
בישראל ההפליה בשוק העבודה היא בעיקר נגד ימנים, משום שהאחוס"לים שולטים במוקדי כוח כלכליים רבים; ובשל החרדה שחילופי ההגמוניה מעוררים בקרב מי שרואים את עצמם היורשים החוקיים של מפא"י ההיסטורית. כשניסחתי את חוק איסור ההפליה בשנת 2000, התלבטתי האם לכלול בו גם איסור הפליה מטעמי השקפה פוליטית. במבט ראשון זה נראה לי מיותר. סברתי שנכון יותר להתמקד בעילות ההפליה הקלאסיות - גזע, מין, דת ולאום. בדיעבד, נדמה לי שזו הפכה כיום לצורת ההפליה המרכזית בישראל.
ולכן הסרטון "אבא, אימא - אני ביביסט" עורר זעם כה גדול: לא משום שהוא "מפלג", אלא משום שהוא חשף אמת שרבים מעדיפים שלא לדבר עליה: שבישראל קיימת הפליה ממשית נגד אנשים בשל עמדותיהם הפוליטיות הימניות.
לעומת זאת, ימנים מבוזים באקדמיה, מסתתרים עמוק בארון וחוששים מלהביע את דעתם הפוליטית, פן יבולע להם מבחינת קבלה לעבודה או קידום. שלא לדבר על תעשיית ההייטק, שנשלטת על-ידי קפלניסטים. קפלן היא מוטציה שיצרה מציאות שבעטיה זה אפילו מוצדק להפלות ימנים, ואף ניתן להתגאות בכך.
הפליה מטעמי השקפה פוליטית
כן, הם לא יקראו לזה הפליית ימנים, אלא הגנה על הדמוקרטיה מפני "הביביסטים", שזה שם קוד לצ'חצ'חים של פעם, ובעיקר למזרחים. כיום האידיאולוגיה הפוליטית הפכה לחלק מרכזי מהזהות האישית שלנו. לכן אנו עדים בכל רחבי העולם לעלייה חדה ברמות הקיטוב הפוליטי. כלומר, למצב שבו אנשים אינם רק חולקים על המחנה היריב, אלא ממש מתעבים אותו ורואים בו בלתי לגיטימי. מי שמחזיק בדעה פוליטית מנוגדת נתפש לא רק כטועה, אלא כאדם "רע", מסוכן או לא מוסרי.
בארצות הברית נערכו כבר בסוף שנות החמישים מחקרים שבדקו עמדות כלפי נישואים בין-גזעיים וכלפי נישואים בין בני מחנות פוליטיים שונים. בשנת 1958 רק 4 אחוזים מהאמריקנים אישרו נישואים בין שחורים ללבנים, בעוד שהסתייגות מנישואים בין-מפלגתיים הייתה אז נמוכה יחסית ונתפשה כעניין שולי. כיום התמונה השתנתה באופן דרמטי: רוב מוחלט של האמריקנים מקבל נישואים בין-גזעיים, בעוד שקרוב למחצית מהאמריקנים מביעים אי-נוחות ואף התנגדות לנישואים עם בן או בת המחנה הפוליטי היריב. הזהות הפוליטית הפכה במידה רבה לזהות שבטית. האדם הוא יצור שבטי מטבעו; בעבר השבטים הוגדרו לפי גזע, דת או לאום, ואילו כיום, בעולם המערבי, הזהות הפוליטית מחליפה לעיתים את הזהויות הישנות.
בישראל התהליך הזה מועצם בשל מאבק עמוק על זהות ההגמוניה החברתית והתרבותית. ישראל עוברת תהליך קשה של חילופי הגמוניה, שבו הקבוצה האחוס"לית, הרואה את עצמה כיורשתה הטבעית של מפא"י ההיסטורית, חשה ש"גונבים לה את המדינה". התחושה הזו מייצרת חרדה עמוקה ולעיתים גם תגובות קיצוניות כלפי המחנה הפוליטי היריב. לכן הקיטוב הפוליטי בישראל הגיע בשנים האחרונות לרמות חריגות במיוחד, שלעיתים אף עולות על אלו שנרשמו בארצות הברית בבחירות המקטבות בין דונלד טראמפ להילרי קלינטון בשנת 2016.
בישראל ההפליה בשוק העבודה היא בעיקר נגד ימנים, משום שהאחוס"לים שולטים במוקדי כוח כלכליים רבים; ובשל החרדה שחילופי ההגמוניה מעוררים בקרב מי שרואים את עצמם היורשים החוקיים של מפא"י ההיסטורית. כשניסחתי את חוק איסור ההפליה בשנת 2000, התלבטתי האם לכלול בו גם איסור הפליה מטעמי השקפה פוליטית. במבט ראשון זה נראה לי מיותר. סברתי שנכון יותר להתמקד בעילות ההפליה הקלאסיות - גזע, מין, דת ולאום. בדיעבד, נדמה לי שזו הפכה כיום לצורת ההפליה המרכזית בישראל.
ולכן הסרטון "אבא, אימא - אני ביביסט" עורר זעם כה גדול: לא משום שהוא "מפלג", אלא משום שהוא חשף אמת שרבים מעדיפים שלא לדבר עליה: שבישראל קיימת הפליה ממשית נגד אנשים בשל עמדותיהם הפוליטיות הימניות.
|
|
+חשש מהשפעה פסולה בבחירות: ועדת הבחירות קיימה שיח עם מומחי סייבר ואקדמיה
17:16 25/05/26 | עידן יוסף
ועדת הבחירות המרכזית קיימה באוניברסיטת תל אביב מפגש מקצועי עם חוקרים ומומחים מהאקדמיה, במסגרת היערכותה להתמודדות עם איומי בינה מלאכותית והשפעה פסולה על הבחירות. הדיון עסק בין היתר בהפצת מידע באמצעות טכנולוגיות AI, באיומי סייבר ובדרכי התמודדות אפשריות לקראת מערכות הבחירות הקרובות. במפגש השתתפו מומחים מתחומי אבטחת הסייבר, המשפט, מדע המדינה, התקשורת והמחשוב, ביוזמת מרכז הסייבר ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב. ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, דין ליבנה, אמר כי "שמירה על אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי מחייבת שיח מתמיד עם כלל הגורמים הרלוונטיים". ראש מרכז הסייבר באוניברסיטה, יצחק בן ישראל, ציין כי המחקר האקדמי יכול לסייע בפיתוח כלים מעשיים להתמודדות עם האיום.
+ליברמן עקץ את איזנקוט: "מי שילך עם החרדים - לא ילך איתנו"
14:39 25/05/26 | עידן יוסף
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן תקף בישיבת הסיעה את יו"ר ישר, גדי איזנקוט ואמר כי אינו מתאים להיות ראש הממשלה: "אין דבר כזה שבן אדם נהיה אלוף ומיד הופך לרמטכ"ל. אותו דבר בממשלה", אמר ליברמן, והוסיף עקיצה ישירה: "שמעתי שאיזנקוט הסכים ל-4,500 פטורים מגיוס לאברכים מתוך כבוד לתורה. זה לא כבוד לתורה. מי שילך עם החרדים - לא הולך עם ישראל ביתנו". דבריו מגיעים לאחר שהמגעים לאיחוד בין השניים מתקדמים באיטיות בשל המחלוקת סביב היקף הפטורים לבני ישיבות. ליברמן דורש גיוס מלא ללא פטורים, בעוד איזנקוט תומך במתווה שיכלול פטור מצומצם. במקביל הזהיר ליברמן מפני איום הרחפנים: "זה רק עניין של זמן עד שנראה את רחפני הנפץ גם בתל אביב וירושלים".
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+מצעד הניצחון והשאלות שנותרו מאחור
11:50 25/05/26 | נפתלי ברזניאק | לרשימה המלאה
נתניהו. תמונת ניצחון [צילום: דור פזואלו/פלאש 90]
מול הניסיונות המסתמנים לייצר מפגן ריבוני מרהיב של סמלים וטקסים, מתעורר פער עמוק בין תמונת ההישג הצבאי הרשמית לבין השחיקה החברתית והכאב שנותרו בלב הציבור
נתניהו. תמונת ניצחון [צילום: דור פזואלו/פלאש 90]
+30 השנים הראשונות
11:35 25/05/26 | יוסי אחימאיר | לרשימה המלאה
לא המערכה העיקרית [צילום: פלאש 90]
11:35 25/05/26 | יוסי אחימאיר | לרשימה המלאה
לקראת הבחירות לכנסת ה-26 נערך המשק הפוליטי לקרב אישי חסר תקדים על הנהגת המדינה כאשר ברקע מהדהד זיכרון המהפך הדרמטי של מאי 1996 ששינה את פני המערכת הציבורית
לא המערכה העיקרית [צילום: פלאש 90]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| הפליה בשוק העבודה נגד ימנים |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

