בחירות עלינו: והפעם מרצ

מרצ הינה דוגמה לאחוד ופיצול של מפלגות מעין תרכובות שונות ומשונות בין חלקי מפלגות לחלקי תנועות כמו מפ"מ, השחר שינוי ועוד.מקימת מרצ הייתה שולמית אלוני ז"ל שפרשה ממפלגת האם מפאי של אז והקימה מפלגה שתלחם על שוויון זכויות ובעקר זכויות הפרט. היא הובילה מגמה זו גם בתוכנית רדיו וגם מעל דפי העיתונות והיא אכן הייתה אייקון לאומי ותרבותי.

שפתה החדה, היותה עו"ד בהשכלתה, הידע הנרחב שהיה לה בכל תחומי החיים משכו אליה צעירים רבים כמו פוליטיקאים אחרים שפרשו ממפאי כמו יוסי שריד שלימים עמד גם בראש המפלגה והיה שותף לממשלת רבין כשר החינוך. המפלגה החשובה ביותר שהצטרפה למרצ (וזוהי המ המופיעה בהתחלה) הייתה מפ"ם שעיקרה תנועה התישבותית חשובה ביותר עם נטיות קומוניסטיות מובהקות שקיבלה את דבר מנהיגי רוסיה כתורה מסיני. לימים הצטרפה שינוי בהנהגת אמנון רובינשטיין והכניסה ממד ליברלי לתוך התרכובת הזאת.

כיום מצהירה מרצ כי היא תנועת שמאל סוציאליסטית. היא לא התאימה את עצמה לזמנים המתחדשים ולכן הפכה אט אט למפלגה לא רלוונטית. אומנם דובריה הם דוברים רהוטים ויודעים לבטא את עצמם אולם הם מתעסקים בעקר בסכסוך הישראלי-פלשתיני ופחות בנושאי היסוד עליהם קמה.

גם התנועה הקיבוצית של השומר הצעיר הפכה לסרח עודף בתוך מרצ ראשיה אינם מקבלים מעמד ראוי (כפי שקרה לכל התנועות ההתישבותיות) ולכן הפכה מרצ לתנועה אליטיסטית אשכנזית שאינה מוצאת דרך ללבו של הישראלי הממוצע. שזז ימינה בדעותיו ורואה במי שמצדד בשלום בכל מחיר עם הפלשתינים בוגד ובודאי שאינו ראוי לתמיכתו.

גם נושאי הכלכלה והחברה לא תופשים מקום נרחב כי איך שלא נסתכל על זה יש לנו ארץ פורחת וכמו בכל ארץ יש עניים יש זקנים אולם הסקרים הבינלאומיים מלמדים כי למעלה מ80% מהישראלים נהנים במדינת ישראל.

מכאן למרצ אין זכות קיום עצמאית ועליה להתאחד עם מפלגת העבודה (המחנה הציוני)כאגף ורק כך תוכל לשמר את ייחודה בתחום זכויות האזרח ולמשוך את המפלגה לשמאל מרכז או מרכז שמאל כמו תעמולת הבחירות בזמנו של רבין "יומרץ רבין".