"דברים שאינם יוצאים מהלב, לא יעברו דרך האוזן". (ר' משה אבן עזרא)
"איזהו נואם מעולה? - ההופך אזני אדם לעיניו". (פתגם ערבי)
"נאום גדול דינו כדין שלהבת - הוא נזקק לדלק כדי להזינו, לתנועה כדי להעירו והוא מתבהר והולך בתוך כדי להטו". (טקיטוס)
שדרת הגנרלים
רשימה מכובדת ביותר של גנרלים מהמוסד, שב"כ, שריון, חיל-האוויר, תומכיהם, פרסמו גילוי דעת וגם התייצבו למסיבת עיתונאים תחת הכותרת "מפקדים למען הביטחון", והתנגדו נמרצות לנאום נתניהו בפני הקונגרס, שמא ואולי זה יפגע קשות ביחסינו עם ארה"ב ואובמה או בביטחון ישראל.
מאחר שהנושא הספציפי - הוא פוליטי, מדיני ולא רק ביטחוני טהור, הזכות והיכולת של הציבור ומי שמבין בפוליטיקה וניהולה, לא להתפעל ולהשתכנע משורת הגנרלים הנכבדים. אילו היה מדובר בנושא ביטחוני טהור - יש לתת משקל נכבד לגנרלים לשעבר, שעקב ניסיונם והידע שצברו בנושא, קולם בהחלט בעל משקל. אך מאחר שבפוליטיקה עסקינן, דעתם של פוליטיקאים ואנשי ממשל וציבור, לא פחות חשובה ולפעמים אף יותר.
נכון, שפוליטיקה וביטחון כרוכים אחד בשני, אבל לא פעם קורה שביטחון ופוליטיקה נעים במסלולים מגבילים שלפעמים ייפגשו, אך יש מקרים לא מעטים שהם לעולם לא יפגשו, כנהוג אצל שני קווים מגבילים.
שדרת הפוליטיקאים
שהם בעד הנאום מול שדרת הגנרלים, ניתן להעמיד גם גנרלים שהם בעד, אבל בעיקר פוליטיקאים שהם בעד ומשקלם הסגולי גבוה ביותר. יו"ר הקונגרס, הסנטור מקיין (היה מועמד לנשיא), רודי ג'וליאני (ראש עיריית ניו-יורק הכריזמטי), אלי וויזל, זוכה פרס נובל ל
שלום, הסנטור טד קרוז (טכסס) ועוד רבים אחרים שהצהירו שהנאום חיוני ובמקום. כמו ג'ף בוש (אח הנשיא) ומבין הגנרלים אלוף עמידרור, שבא מאמ"ן, והיה יו"ר המועצה לביטחון לאומי - שיודע דבר או שניים.
הנאום בקונגרס
כל מי שעיניו בראשו ואוזניו היו כרויות לנאום ולתוכנו, יכלו לשמוע ולהתרשם, שמדובר בנאום בעל השלכות היסטוריות לארה"ב, לישראל ולעולם הנאור שמאוים על-ידי מפלצת איסלאמית קיצונית שבידה להשיג בקרוב נשק להשמדה המונית. הטוענים שנתניהו היה צריך לומר לקונגרס מה כן לעשות, הוא טיעון מגוחך, הפוגע באינטליגנציה של הציבור.
מי שהאזין - הבין, מה כוונת המשורר ומה כוונת נתניהו. אתם רוצים הסכם - אין בעיה, תביאו הסכם טוב, פשוט ולעניין. תפסיקו לאיים על העולם, תפסיקו לתמוך בטרור, תפסיקו לאיים בהשמדת ישראל - מה לא מובן.
הסכם רע - אסון עולמי
על העולם ללמוד מן העבר, מההיסטוריה ומניסיון של הסכמים רעים שמביאים לאסונות כבדים.
הסכם מינכן 1938
ראש ממשלת בריטניה, האיש עם המטריה, מיסטר צ'מברלין, חתם על הסכם שלום עם הצורר הנאצי וממשלתו. הוא חזר ללונדון מלא הערכה והתפעלות מההסכם שיביא שלום לאירופה. התוצאה - ב-1939, הצבא הגרמני פלש לפולין וכך החלה מלחמת העולם השנייה, על מיליוני קרבנותיה והשואה היהודית שהביא לרציחתם של שישה מיליונים.
נתניהו בקונגרס הצהיר - "לעולם לא עוד"
זאת סיסמתנו, זאת מדיניותנו, על כך נלחם כדי להבטיח ש"מצדה שנית לא תיפול", את זה נעשה בעזרת צה"ל, העם בישראל, יהדות העולם ובעלת בריתנו ארה"ב.
חוסר הפרגון בישראל
חוסר הפרגון בפאנל בטלוויזיה, כולל מבזקים של הפוליטיקאים ו
המחנה הציוני, היו מכות מתחת לחגורה, מגוחכים מעוררי קנאה והביאו נזק לעצמם, לתומכיהם ובוחריהם.
אל תדאגו - האירנים יכשילו את ההסכם
אם אכן אובמה יעמוד איתן, ולא יתכופף אפילו על הסעיפים שבהסכם שלו, כמו הפחתת הצנטריפוגות, הפחתת ההעשרה ופיקוח צמוד ודחייה ל-10 שנים של המשך הפעילות הגרעינית. האירנים לא יסכימו לכך - ובכך יצא ביבי מנצח. אובמה שואף לסיים את הקדנציה שלו - עם הסכם כלשהו או עם אירן או עם אבו-מאזן, למזלנו ייתכן שלא יצליח לשניהם לתפארת מדינת ישראל.
ברגע אחרון:
1. מה אם הגנרלים ותומכים טועים, למי נבוא בטענות, מאחר שהם כולם לשעברים, ללא אחריות וללא תפקידים רשמיים, אבל אם נתניהו טועה, נבוא אליו בדרישות ועשיית חשבון.
2. ציפי המזגזגת - נפגשה עם נוני מוזס, בעל
ידיעות אחרונות, לפני שהועלה בכנסת החוק נגד
ישראל היום. זהו מעשה פסול, פגום של אשת הפוליטיקה הנקייה, חופש הדיבור והעסוק והפוליטיקאית המתוסכלת והנכשלת.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
