א. צנזורה
פעם, בשיחה עם הצנזור הצבאי הראשי, הצעתי לו לצנזר את הגנרלים בדימוס, שרוב דבריהם ומעט כתביהם חושפים בפני האויב את ערוותה הדלה של מערכת ביטחוננו.
האויב יודע מי עומד מולו - אמר אדם נוסף, שהשתתף בשיחה - האויב מכיר את הגנרלים שלנו, ויודע שהם נמרים של נייר, שטובים בקושי רק לפוליטיקה הישראלית.
ב. הגחלים עדיין לוחשות
למרות שחלפו 150 שנה מאז מלחמת האזרחים האמריקנית, לא הגלידו הפצעים, והטינה עדיין רוחשת. מדי פעם יש התפרצות, הנובעת מחוסר רגישות, או מזלזול פטרוני של הצפוניים.
בשנת 1916 - ערב כניסת ארצות-הברית למלחמת העולם הראשונה - הציע שר הצבא האמריקני לארגן דיוויזיה ראשונה על-מדינתית בארצות-הברית. מפקדי הצבא התנגדו לרעיון בטענה, שחיילים דרומיים (דיקסיז) יסרבו לקבל פקודות ממפקדים צפוניים (ינקיז) ולהפך. את הרעיון הריץ, למרות ההתנגדות, מיג'ור דאגלס מקארתור, שהפך אותו לדיוויזיית החי"ר המוצלחת מאוד ריינבאו ("קשת בענן").
בצפון היא "מלחמת האזרחים", ובדרום - "המלחמה בין המדינות" - כיוון שמדינות הדרום פרשו, בהתאם לזכותן בחוקה האמריקנית מארצות-הברית, והתאגדו ליישות מדינית חדשה - הקונפדרציה - רעיון, שהנשיא לינקולן סירב לקבל, ויצא באלימות לבטל את פרישתן.
באנדרטות הדרומיות למלחמה מתוארת עילה אחרת למלחמה מאשר באנדרטות הצפוניות. בדרום זו הייתה מלחמה על זכות המדינות לפרוש מארצות-הברית (כולל טקסס, שוויתרה על עצמאותה, והצטרפה לארצות-הברית, בתנאי שתוכל לפרוש מהברית). כשרצו להקים אנדרטה כזו ברחבת הסנאט של טקסס בשנות הארבעים של המאה הקודמת, ניסתה ואשינגטון לסכל זאת. היא סיכלה הרבה שנים הקמת אנדרטה לפשע המלחמה של שריפת העיר אטלנטה בידי חיילי הצפון. זו הוקמה רק בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. וכדי להדגים את חומרת הבעיה, רק בשנת 1958, כשכבר לא נותרו חיילים משוחררים מהמלחמה, הושוו התשלומים לחיילים ממשוחררים דרומיים לאלה של חיילים משוחררים צפוניים.
ברחבי הדרום ה"עמוק" נוסעות מכוניות עם דגלי הקונפדרציה, ועליהן דבקיות, "לפרוש", ואל תזלזלו - הטינה כלפי הינקיז עדיין גבוהה.
עכשיו צצה בעיה בפלורידה. ריק סקוט, מושל המדינה, הודיע, כי דחה את הבקשה לכלול שלושה לוחמים בצבא הקונפדרציה (CSA) בחדר ההוקרה לחיילים משוחררים בבירת המדינה. השלושה - אדוארד פרי, מושל לשעבר של פלורידה; דיוויד לאנג, "אבי" המשמר הלאומי של פלורידה; וסמיואל פּאסקו, שייצג את פלורידה בסנאט האמריקני - לא אושרו כיוון שלא שירתו בכוחות המזוינים של ארצות-הברית, אלא בצבא הדרום.
ממליצי השלושה טוענים, כי בתקנות לא ציינו באיזה צבא צריכים המועמדים לשרת, וזו אפליה של לוחמי הדרום. השלושה שירתו בנאמנות את פלורידה, לדעת הממליצים, ודי בכך כדי לכוללם בחדר ההוקרה.
ואם נדמה, שזו בעיה אמריקנית - זו רק אשליה.
ג. שִכחה
צה"ל
מדווח על גידול של שלושים אחוזים ברצון הצעירות להתגייס לתפקידים קרביים, והוא פותח כעת גדוד מעורב חדש של חי"ר קל - בנוסף לגדוד "קרקל", שתפארתו על היותו מורכב גם מלוחמות.
אך הצבא
שוכח לספר לצעירות, כי רוב הבנות, שהתגייסו למסלול קרבי, סיימו את שירותן כנכות; וכרגיל אצלנו, אל תבלבל את הפמיניסטיות ואת יועצת הרמטכ"ל למעמד הנשים עם עובדות.
ד. פעילות ציונית
מאחורי הקלעים של מערכת הבחירות מזרים השמאל - שנקרא בציניות במערכת הבחירות, "
המחנה הציוני" - כספים ומאמצים, כדי להגביר את אחדות המחנה הערבי, שכידוע מורכב מאוהבי ישראל ידועים, כמו חנין זועיבי,
אחמד טיבי וחבר מרעיהם.
בניגוד למקובל, שיקולים אלקטוראליים - טקטיקה ואסטרטגיה -חשובים במערכת הבחירות. בינתיים, נראה, כי מאמצי בוז'י-ציפי נכשלו, ולא נחתם הסכם עודפים בין המחנה הערבי לבין מר"צ.
הבחירות בשבוע הבא, ועד לספירת הקולות ולחלוקת המנדטים עוד נכונו לנו עתידות.
ה. עזר כנגדו
זכה - עזר. לא זכה - כנגדו, פירשו רבנן את הפסוק, "... לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ (בראשית ב', י"ח).
כך, גיבורי החידה בעלית הישראלית זוכים לגלגל את ההאשמות הפליליות לעבר נשותיהם, ויוצאים צחים כשלג מטפלון. בשנות השישים גיחכה המדינה כשעסקן דתי שלח את אשתו לכלא במקומו כשהתגלתה מעילה בכתב-עת שערך. אחר כך, כזכור, שלף
אהרן ברק, היועץ המשפטי דאז, את הרעיון, כדי לטהר את
יצחק רבין מעבירה של אחזקת מטבע זר וחשבון בבנק אמריקני. הרעיון המוצלח שימש גם את
יהודה וינשטיין, הרועץ המשפטי הנוכחי, כשהתברר שבביתו מועסקת עובדת זרה ללא רישיון עבודה. וכמובן, לא נשכח את
אהוד ברק, מר טפלון האולטימטיווי, שאשתו הורשעה כעת בהעסקת עובדת זרה ללא רישיון בביתם.
הציבור המטומטם מתבקש להאמין, שידיהם של הבעלים לא הייתה במעל, ובמדמנת ישראל יש שוויון בפני החוק. למשל, כמה מידידיי, חקלאים העובדים קשה בשדותיהם, שילמו קנסות גבוהים ואפילו ישבו במאסר לאחר שהורשעו בהעסקת
עובדים זרים - לא לאחזקת דירות פאר, אלא לגדל קצת ירקות לפרנסתם.
לא סתם לימדו אותנו בצבא, כי יש דרג ויש ...