אלופי החיים

שאלה מעניינית אמורה להישאל והיא כיצד הייתה נהירה כה רבה של קציני צה"ל הבכירים שמאלה, בניגוד למגמה של עם ישראל. איך נוצר הפער הזה וממה הוא נובע.

תופעת העדר

קציני צה"ל בייחוד הבכירים שבהם חיו במערכת הירארכית פטריארכאלית, ומשיצאו לאזרחות בגיל מבוגר יחסית היה זה לאחר שתודעתם נצרבה, ואין ביכולתם עוד להשתנות. מדובר בעדר, אשר הרועה שלו הוא אריק שרון, הפר המוביל הוא מאיר דגן, והרבה הרבה כלבים חדי-שיניים ורמי קול שמתרוצצים מסביב על-מנת למנוע מהעדר מלהתפזר.

הכסף

אם היה מושקע כל כך הרבה כסף בקבוצת קצינים מן הצד השני גם קולם היה נשמע, אומנם לא בעצמה כל כך רבה, כי השמאלינים מקרב המפקדים רבים יותר וכי העיתונות ורשתות הטלוויזיה הן מגבר יוני פולרי, המגביר בעיקר את הפולריזציה השמאלית.

ההזדמנות להתפרסם

מרבית האנשים האלה סוגדים לעצמם, חושבים שהם הסגן של אלוהים, וחושבים אף שמעולם לא קיבלו תמורה להשקעתם, ואז בא הכסף, ועימו ההזדמנות להראות את הכרס העגלגלה תחת כל עץ רענן, והם לא יפספסו אף הזדמנות בזו.

לכתך אחרי בדבר בארץ לא זרועה

זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". לכל אלוף כזה יש בית, יש משפחה, כלומר הייתה לו כשהיה צעיר, והמשפחה הזו גדלה וצמחה בלעדיו, הוא היה שם, סיני, רמת הגולן, עזה,יו"ש, האישה והילדים היו פה. ברוב המקרים המשפחה קפצה שפתיים, הלכה אחר גיבורה במדבר בארץ לא זרועה, והאלוף, אלוף הנעורים, גיבור האומה, לא תמיד היה הוגן, לא תמיד תרם תרומה ראויה לבית ולמשפחה, לעיתים אף תרם תרומה שלילית. והמשפחה, בייחוד האם, הרעייה, אינה יכולה להאשים את גיבור נעוריה, מאשימה את המדינה, את המלחמה, את הצבא, את הכיבוש. השכול של המשפחה והחברים, מחמיר מאוד את המצב הזה.

וכך נוצרים להם איים של שמאל קיצוני בבתים של בכירי צה"ל ומערכת הביטחון, ואל תוך השיגעון הרעיוני הזה נופל הקצין המשוחרר כאשר הוא בשפל הגדול ביותר של חייו, כאשר הוא חרד לקורת הגג שלו, ויש לו שתי חלופות: או לגור ברוחב, או להצטרף לשמאל הקיצוני. מהכפיפות הדתית להירארכיה הפטריארכאלית הצבאית, הוא מכפיף עצמו להירארכיה הפטריארכאלית החרדית של אשתו וילדיו, יציאתו החוצה לכיכרות מחזירה לו אף את מעמדו כגיבור הנעורים.

ומדינת ישראל? - קיביני מט, את מי מעניינית מדינת ישראל.