לאחר שדובר על היערכות חיזבאללה למלחמה הבאה נגד ישראל, צריך לבדוק כיצד ישראל תיערך למלחמה זו. השבוע הוגש למועצות המקומיות בצפון ולמשרדי הממשלה התרחיש למלחמה שהוכן על-ידי פיקוד העורף ואגף התכנון במטכ"ל. זהו התרחיש הראשון מאז שנת 2007. התרחיש מדבר על ירי של 1,200 רקטות בממוצע ליום, כאשר לאורך הלחימה יהיו מאות הרוגים ישראלים. המטרה היא להמשיך בשגרת החיים ברשויות המקומיות, כאשר כוחות מפיקוד העורף יסייעו לרשויות ככל שיידרש. מעבר לכך, יישובי גבול יוכלו לפנות את אזרחיהם למתקני צבא או לרשויות מקומיות אחרות.

מהערכה זו ניתן להבין שני דברים. הראשון שבהם היא האמונה ביכולת של חיזבאללה לירות למעלה מ-1,000 טילים בכל יום לחימה, ולפי דיווחים גם להגיע לכל נקודה בארץ. השני הוא הצורך בניצחון מהיר, ולא רק בשל המחיר בנפש. עלות הלחימה במבצע "צוק איתן" הייתה כ-9 מיליארד שקל מבחינת צה"ל ו-12-10 מיליארד שקל מבחינה אזרחית. לכן, העלות של יום לחימה הייתה 420-380 מיליון שקל בשקלול העלות הצבאית והאזרחית. לחימה מול חיזבאללה כנראה תימשך יותר מ-50 ימים לאור חוזקו של הארגון, דבר שיביא לפגיעה עמוקה יותר במשק הישראלי. מעבר לכך, ניצחון מהיר של ישראל ישחק את הרצון של חיזבאללה לצאת למערכה נוספת מול ישראל, לפחות בעתיד הקרוב.

כחלק מאותה היערכות של ישראל למערכה מול חיזבאללה, הושלמה השבוע סדרת ניסויים במערכת היירוט "שרביט קסמים". מערכת הגנה זו נועדה ליירט רקטות לטווח בינוני, היכולות להגיע לטווח של 250 ק"מ, ולפי ההערכות בידי חיזבאללה יש למעלה מ-5,000 רקטות מסוג זה.

ההצלחה של מערכת "שרביט קסמים" והפיכתה למבצעית, יעזרו להוריד את העומס שייווצר על "כיפת ברזל" בלחימה הבאה, ויאפשר להעביר את ה"כיפה" לאיזורים אסטרטגיים כמו תחנות כוח ובסיסי חיל-האוויר. עם זאת יש לזכור, כי מדובר בהגנה אקטיבית, שהיא נדבך חשוב בלחימה אך לא הבלעדי. כדי לנצח את חיזבאללה יש צורך באיתנותם ובחוזקם של צה"ל והאוכלוסייה האזרחית, כדי להביא לסיומה המהיר של הלחימה.

ארגון הטרור דאעש מנסה להרחיב את השפעתו במזרח התיכון. השבוע הזהירו גורמים מפיקוד דרום, כי הארגון החל לצבור תמיכה בקרב שבטים בדואים בירדן, כמה עשרות קילומטרים מגבול הערבה. התמיכה מתבטאת כעת בתהלוכות תמיכה, והחשש הוא שהדבר יביא להקמת תאי טרור באיזור.

הקמת תאי טרור כאלה תהווה בעיה לירדן ולישראל. בירדן אותם גורמים יכולים לנסות ולהגביר את התמיכה בהם, אך הדבר אינו סביר לאחר רציחתו של הטייס הירדני מועאז אל-כסאסבה על-ידי דאעש. על כן אותם תאים יפגעו במוסדות שלטון וצבא, במטרה לערער את השלטון הירדני. מבחינת ישראל, גבול הערבה הפרוץ משמש כדלת פתוחה למחבלים. אותם מחבלים יכולים לנוע בחופשיות ברחבי הנגב ואף לקבל סיוע מבדואים המתגוררים בו. לאור הסיכון המשותף, ירדן וישראל צריכות לשתף פעולה בנושא כדי למנוע הקמתו של סניף דאעש מתחת לאפיהן.

השבוע הפכה הרשות הפלשתינית לחברה ה-123 בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. בעקבות הצטרפות זאת, שישראל התנגדה לה, יכולה הרשות הפלשתינית להגיש כעת פניות בנושא פשעים שישראל מבצעת לכאורה נגד הפלשתינים.

בית הדין מטפל בפניות בנושא פשעי השמדת עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות (סעיף שכרגע אין לו הגדרה ולכן לא מטופל). מעבר לעובדה שארה"ב הודיעה שתתנגד לכל פעולה נגד ישראל בבית הדין, הן ישראל והן הרש"פ אינן מבצעות פשעים כאלו לפי הגדרתם המשפטית. מי שכן מבצע חלק מאותם פשעים הוא ארגון חמאס, בעיקר שימוש בילדים כלוחמים. פנייה פלשתינית נגד ישראל צריכה להיענות בפנייה של ישראל נגד החמאס, דבר שיפגע ברשות הפלשתינית לאור שיתוף הפעולה בינה לבין חמאס.

רוברט סרי, המשמש כנציג האו"ם למזרח התיכון ומתאם מיוחד לתהליך השלום, העלה לאחרונה רעיון לפתרון הסכסוך, הדורש שיתוף פעולה בין ישראל, חמאס והפתח. המטרה היא להגיע להפסקת אש לפרק זמן של שלוש עד חמש שנים, שתאפשר שקט ביטחוני לישראל ושיקום רצועת עזה.

השאלה היא, מה יהיה לאחר אותו פרק זמן. בתקופה זו יכול להתחדש המו"מ בין ישראל לפלשתינים, אך מה אם הוא ייכשל? הצעות כאלו של דיפלומטים אירופים רק מראות שהם לא מבינים את הלך הרוח במזרח התיכון. המאבק הוא לא ישראלי-פלשתיני, אלא יהודי-איסלאמי, דבר שלא ניתן לפתור במהירות. הגעה לפתרון דורשת התמדה וסבלנות, דבר שאין לאף אחד במזרח התיכון.