לעבור את החיים איתנים וחזקים

הנה היום התבוננו בדרכים של אבותינו הקדושים: אברהם יצחק ויעקב, שלכל אחד היה דרך שונה בעבודת ה' ולכל אחד היה תיקון שונה. וכך כל אחד מהאבות הקדושים תיקן תפילה אחרת: אברהם שחרית, יצחק מנחה ויעקב ערבית.

והרחבנו - שכל אחד מאבותינו תיקן דרך ושער לכלל עם ישראל. אברהם תיקן תפילה שהיא הודיה להקב"ה בשחר, פירוש "בשחר" - באור, כשטוב לאדם כחייו של אברהם שהיו מבורכים, כפי שמצאנו "וה' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד, א). יצחק חייו היו בינוניים: פעמים טוב ופעמים פחות טוב, וזה כנגד מנחה שיש עדיין אור, אבל החושך ממשמש ובא. ויעקב תיקן ערבית שזה זמן של חושך - כשרע וקשה לאדם, שידע שחייב האדם לעמוד ולהודות ולהתפלל להקב"ה.

והנה חשבנו היום להוסיף ולחדד, שעבודת האבות הייתה גם בנייה לדורות, אברהם בנה והתקין התמודדות עם בנייה ועמידה איתנה כנגד כל העולם, כפי שאברהם עמד ונלחם נגד העולם, יצחק התמודד בסוג אחר של התמודדות - השיגרה, וידוע שאין אויב קשה מהשיגרה, אין הפתעות, אין התמודדות, לחוות שגרה חיים שלמים. יעקב התמודד עם צרות ובעיות בבית, מלחמה פנימית, אויבי אדם בני ביתו - עם עשיו, עם לבן, עם דינה, עם יוסף, כל חייו מלחמות פנימיות.

וזה מה שמצאנו בגמרא (פסחים פ"ח): אברהם נקרא הר, יצחק נקרא שדה ויעקב נקרא בית. הר - אלו ההתמודדויות של אברהם ומלחמותיו, יצחק נקרא שדה - זה שיגרה, ובית זה יעקב - המלחמות המתמידות.

וידע האדם שרבנו הקדוש "הנועם אלימלך" זצוק"ל אומר בספרו הקדוש בכמה מקומות, שעיקר ביתו של האדם זה ליבו וזו המלחמה הקשה ביותר. מלחמתו של יעקב אבינו לאחרית הימים, מלחמה מהבית שהוא הלב, מלחמה מתמדת, וזו המלחמה הקשה ביותר והיא מלחמת אחרית הימים אשר "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" (ישעיה מט, יז) - מהלב של האדם.

ולכן ילחם האדם על ביתו ועל קרוביו ועל ליבו שיהיה לו לב טהור, משום ש"רחמנא ליבא בעי" (הקב"ה רוצה את הלב), "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקירבי" להיות רץ לעשות את רצון ה' ולגבור על כל תאוות ליבו, ויחשוב רק מה רצון ה".

וידוע מהרב הקדוש מרפשיץ זצוק"ל שסיפר ואמר: כאשר נפטר רבנו אלימלך מליז'נסק זצוק"ל הכניסו אותו לדין בבית דין של מעלה והתחילו לשאול אותו: איך התפללת? ענה ואמר להם: לא טוב, המשיכו ושאלו: איך למדת תורה? ענה ואמר להם: לא טוב, איך האמונה שלך הייתה? ענה להם: לא טוב, הכל ענה שלילי, ואז אמרו לנשמתו: דינך גיהינום, הנשמה של הנועם אלימלך שאלה: איך מגיעים לגיהנם? הראו לה את הדרך, ומיד רצה בריצה מהירה ביותר לגיהינום. אך כשנכנס לשם הנועם אלימלך, ראה ששם זה גן עדן וכל הצדיקים והקדושים קיבלו אותו בשמחה גדולה מאוד. אפשר ללמוד ממעשה זה הרבה לימודים והרבה מוסר, אך לענייננו לומדים כך מהצדיק: שאם רצון ה' גיהינום וייסורים - אסור להתמהמה וצריך לרוץ מהר בכל הכח גם לגיהינום, אם זה רצון ה'.

הנה החג הקדוש הזה גם יחלוף ויעבור ונכנסים לימי העומר ולימי הקיץ אשר היצר בהם עורב בכל מקום ומקום, ומחויבים ללמוד לחזק בנפשנו לרוץ מהר לכל מצווה ומצווה וכל מעשה טוב.

זה הכח שלנו לעבור את החיים איתנים וחזקים. ולדעת שזה דור של עיקבתא דמשיחא - מלשון עקב, יעקב, שהתיקון הוא בבית הפרטי ובבית בלב. וכך כשנתחזק, נזכה לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו.

ישתדלו אחי ורעי להעתיר בעדי ובעד ביתי בתפילה, אנו עוברים יסורים מרים בבריאות וכו', אשר על יסורים האלו אפשר לאמר את דברי השיטה מקובצת (כתובות לג'), שעל יסורים תמידיים אין דין של יהרג ולא יעבור כי הם קשים יותר ממיתה.

ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.