הגבול בין חוק לבין צחוק

לא אירע

נס לא אירע לנו, והגענו אל הצפוי מראש - באיחור מסוים. עכשיו מתחילה מערכה חדשה, בעזרת השם והרפואה.

חזרו לסורם

כשלושה שבועות אחרי כישלונה המונומנטלי והצפוי כל כך בחיזוי הבחירות, או בהטיית דעת-הקהל, אין התקשורת הישראלית מתנצלת, ואינה עושה חשבון-נפש. אדרבה, היא חזרה לסורה, וממשיכה להתנהג, כאילו לא אירע דבר, ולא נטרפו כל חישוביה.

כנראה, יצטרכו ראשי התקשורת הישראלית לארגן מערכת הדרכה, שתייצא את שחצנותם התועמלנית גם לקוריאה הצפונית; ויש לפיונג-יאנג הרבה מה ללמוד מהתקשורת הכאילו-דמוקרטית במדמנת ישראל.

שלטון הצחוק

עמית סגל - הכתב הפוליטי של חדשות 2 - צייץ בחשבון הטוויטר שלו אודות הפרת החוק בפסח בחוצות תל אביב; וכמובן, קיבל מיד שטיפה חזקה ואכזרית, כמיטב יכולתה הנבזית של התקשורת האנטישמית במדינתנו - כל אימת שמזכירים לה, שזו מדינה יהודית. פלורליזם? ודאי, תמיד, אבל לא בשבילנו.

קלמן ליבסקינד - עיתונאי דתי, שאינו מסתיר את זהותו, ולחלוטין אינו דתי מחמד - כתב, שבציוצו גזר על עצמו סגל סילוק, הרחקה והדחה. המערכת, שמפעילים הליברלים רק בעיני עצמם, לא תסבול חריג מטופש, שלועג למנהגי הסביאה של הרוב האינטליגנטי בעיני עצמו בשם כל מיני מנהגים מיושנים. מה אנחנו, טהרן?!

ואל תבלבלו אותם עם שלטון החוק. למרות הבחירות, הם יקבעו את הגבול בין חוק לבין צחוק ...

גמילות חסדים

תמורת שכר טירחה זעום, כראוי למעמדה, תבדוק דורית ביניש את חוקי התעמולה בבחירות - קבעו ראובן ריבלין, בעל התפקיד המיותר לחלוטין בירושלים, והשופט סלים ג'ובראן, שהיה יושב-ראש ועדת הבחירות.

מעניין למה נבחרה ביניש, ששובל של החלטות מפוקפקות ליווה את כהונתה? כנראה, בשל המצווה הגדולה של גמילות חסדים. צריך לדאוג למי שקנתה בתל אביב דירת שיכון צנועה, ששוויה כעשרה מיליוני שקלים.

והרי ברור לחלוטין, שהחלטות ביניש והמלצותיה יהיו מקצועיות ואוביקטיביות - כפי שהקפידה על כך בתפקידיה הציבוריים. ואחר כך נבכה שוב על החלב שנשפך ... או כפי שנאמר, שוטה אחד זרק אבן לים וארבעים חכמים לא ימשו אותה.

אל יתהלל

תת-אלוף מוני כץ, מפקד אוגדת הגליל 91, סיפר בראיון לאמיר בוחבוט, על מה שיעלה בגורל לבנון במלחמת הבאה. ונזכרתי, שבשנת 1981 הזהיר מנחם בגין, ראש הממשלה את אסד האב מפני אלוף אביגדור-ינוש בן-גל - אז אלוף פיקוד הצפון - ומפני רב-אלוף רפאל איתן, הרמטכ"ל דאז. כעבור שנה התממש איומו, וצבאנו הפליא בתבוסתו המבישה בערבות לבנון.

כנאמר, "אַל-יִתְהַלֵּל חוגֵר כִּמְפַתֵּחַ" (מלכים א', כ', י"א). משמע: אל תתרברב בניצחון עד שתשיגו.

מצד שני, טוב שיש בצבאנו מי שרוצים לנצח את האויב. הוצפנו עד זרא בגנרלים, שעניינם היחיד בישבני חיילותיהם, בתנאי השכר ובתנאי השירות המפליגים - כאילו על שלושתם עומד ביטחון המדינה ולא על הכנת עוצבותיהם לנצח בקרב.