טוהר הלוחמה על היקר

עוד מסכת הסבל לא תמה
כי מלאו שדמותינו בדם הטהור
אותם שאהבנו - הלשווא יצירתם נדמה?
עת יוסג מפעלנו אחור?

עם עתיק, יגע, ניסה פה לבנות
ברוח צעירה, מתחדשת, דורות פה עמלנו,
באדמה הזאת, בזה הנוף בגורל כאן לשלוט
הרף לשואות ופרעות - כה כמהנו.

כי כבד המחיר באותם הדורות,
אך מתוק הוא, קטן הוא
מהיות צאן לטבח,
בארץ קדושתנו שוב ירצדו האורות
הכי ניצור פה לבטח?

באין ביטחה, הו אחי, מה תקשה המלאכה
כי מסכת הסבל לא תמה
אך טוהר עם לוחם על זכותו הברוכה
יאיר את דרכנו פי כמה.

אין בטחה, גם יוסג מפעלנו אחור,
הן מלכים על חרבם פה נפלו,
אך ללחום על חיינו, לנסוק אלי דרור,
חרפת גלות וביזוי הן גאלו.

תכופות יש כאן חסד, לעיתים - המארה
אך מאוס וניקלות אט ייתמו
כי עם אוחז בחרבו בתוככי יצירה
שאון רודים ורודפים בו יידמו.