מדינת ישראל מלאה בעלי תפקידים, החורגים במידה מבהילה מסמכויותיהם ומתפקידיהם. נשיאי המדינה המנהלים מדיניות-חוץ פרטית, למורת רוחה של הממשלה; שופטים המתיימרים לחוקק בדרך של "חקיקה שיפוטית"; פקידים בכל הדרגות ובכל התחומים, הנוקטים צעדים שאינם בסמכותם או המסרבים למלא חובות שהוטלו עליהם בחוק - כל אלה הם דוגמאות המסבירות את המציאות העגומה.
כעת הצטרף מבקר המדינה, השופט גולדברג, לחבורה לא-קדושה זו. בדוח הביקורת האחרון שפרסם, יצא חוצץ נגד הצעת החוק המכונה "חוק הג'ובים", שנועדה להכשיר מינוי נאמני הממשלה לתפקידים בכירים שונים. דברי אינם מכוונים לתמוך בהצעת החוק או להתנגד לה, אלא לבקר את ביקורתו של מבקר המדינה.
הסמכות לחוקק חוקים במדינת ישראל, להציע הצעות-חוק ולהצביע בעדן או נגדן, יוחדה לחברי הכנסת. כמובן מאליו, לכל אזרח נתונה הזכות להביע דעתו על כל הצעת-חוק ועל כל חוק, אך פקידי המדינה הנבחרים והממונים, לרבות השופטים ומבקר המדינה, חייבים למלא פיהם מים ולהימנע מכל ביקורת תומכת או מתנגדת. ביקורת כזו יוכלו להביע רק לאחר פרישתם מתפקידיהם, ומבקר המדינה חייב להבין חובה זו טוב מכל השאר. הוא חייב ומוסמך לנהל את ביקורת המדינה על-פי המצב החוקי הקיים ולאור השינויים שהמחוקק משנה מעת לעת, ואל לו להתערב בהליכי החקיקה הכוללים גם את השלב של הצעת החוק.
תמהני על השופט גולדברג, שכשל כך. שופט מצניע-לכת, חכם, משפטן מעולה ואדם נוח לבריות שכמותו הוא האחרון שניתן לצפות כי יכשל כך. גדולתו הוכחה לא רק כשופט, אלא גם כאשר ישב בראש ועדה חשובה שלפניה הובאה הצעה חדשנית כלשהי. בוועדה ישבו שופטים, נציגי הפרקליטות ופרקליטים פרטיים, כולם חכמים ונבונים לכאורה, אך השופט גולדברג היה היחיד שהצליח לתפוס את הרעיון החדשני, להבינו במלואו ולהתייחס אליו עניינית ובחוכמה.
לדעתי, ראוי כי מבקר המדינה יתעשת, גם אם נותרו רק שבועיים עד פרישתו, ויודיע כי הוא חוזר בו מביקורתו על הצעת החוק. יהא זה לכבודו ולכבוד תפקידו החשוב. ואשר להצעת החוק עצמה - זו תידון בדרך המקובלת, ותתקבל או תידחה ללא התערבותו הפסולה של מבקר המדינה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
