מארגני מבצע חסימות הכבישים, שנערך בתחילת השבוע, כינו אותו 'ניסוי כלים'. ואכן, מה שראינו היה רק רמז לבאות וקדימון לקראת האירועים האמיתיים העתידים להתרחש. היו שהזהירו כבר לפני שנים, כי כל ניסיון לעקור יישובים יהודיים ולגרש יהודים מבתיהם יגרום קרע נורא בעם. לצערנו ראש-הממשלה מזלזל באזהרה זו וסבור שהציבור בארץ יקבל מעשה כזה בשוויון-נפש. מתברר שלא.
מבצע החסימות לא אורגן על-ידי הגופים הרשמיים שמנהלים את המאבק. לא התייצב מאחוריו שום גורם מוכר. עד תחילת השבוע לא שמע איש את שמו של ארגון 'הבית הלאומי'. לא פורסמו מודעות בחוצות הערים ובכלי-התקשורת. השמועה על דבר פעולת המחאה המתוכננת עברה מפה לאוזן. אך בשעה היעודה התייצבו רבבות, צעירים ומבוגרים, שהיו מוכנים להתעמת עם המשטרה ועם נהגים, ואף להיעצר.
לא לחצות את הקו
התייצבות זו היא קצה-קצהו של הר-הגעש המבעבע בלב המוני בית-ישראל, שאינם יכולים לעמוד אדישים נוכח המהלך המסוכן, חסר ההיגיון והתועלת, שבעקירת עשרים ושניים יישובים יהודיים פורחים והחרבת עולמם של כעשרת-אלפים יהודים. ציבור עצום ברחבי הארץ מזדעק על העוול הנורא שנעשה למתיישבים, שעמדו בגבורה בארבע שנות מלחמת טרור, וירי של אלפי טילים ופצצות-מרגמה על בתיהם, ופתאום באים לעקרם בכוח מבתיהם.
אם מישהו סבר שהציבור הזה יסתפק בהבעת מחאה רפה בסלון הבית, באה ההתגייסות הגדולה השבוע ומוכיחה כי הציבור לא ישתוק. על-פי כל הסימנים, המחאה אכן תלך ותתפתח למרי אזרחי, בהיקף שטרם ידענו כמותו. גם אם ייעצרו אנשים, גם אם יסולקו קצינים מצטיינים מצה"ל - גלי המחאה יגברו ויתעצמו, כי הציבור לא יוכל להשלים עם מהלך אכזרי כל-כך, בלתי-מוסרי כל-כך, מסוכן כל-כך.
עם זה, חיוני לזכור גם בשעה זו כי אנשים אחים אנחנו. גם אם המציאות קורעת את הלב, אסור להניח לה לקרוע את העם. אבוי לנו אם המאבק יחצה את הקו האדום של מלחמת-אחים, שכבר הביאה עלינו גלות וחורבן. אחריות כבדה מוטלת על כולנו להישמר מכל משמר שלא תהיה חלילה יד איש ברעהו, ושהמחאה תהיה בלתי-אלימה.
משימה זו אינה פשוטה כלל וכלל, מכיוון שהרוחות סוערות, רגשות הזעם גואים והתסכול עצום. הממשלה נוקטת צעדי דיכוי דורסניים. מאיימים על רבנים ומנסים להשתיקם. עוצרים יהודים במעצרים מנהליים, בלי דין ובלי דיין. מנפחים חשדות-שווא לכותרות דמיוניות. משחירים את דמותם של המתיישבים ומציגים אותם כפורעי-חוק וכסהרוריים. קשה להישאר מאופקים במציאות קשה זו, ובכל-זאת אסור לעבור את הקו האדום.
"יחד כל ילדי-ישראל"
דווקא בשעה קשה זו חובה לנקוט פעולות שיגבירו את אחדות העם ואת תחושת האחווה והחיבור שבין כל חלקי העם. דווקא בימים שבהם גוברת הסכנה לקרע בעם, חיוני להדגיש את המכנה-המשותף המאחד את כולנו. דווקא כאשר הוויכוח הציבורי מתלהט, הכרחי להפגין במלוא העוצמה את האהבה שבין כל נשמות-ישראל.
הזמן המתאים ביותר לכך הוא - ל"ג בעומר, יום העומד בסימן "נהגו כבוד זה בזה". יום הקשור ברבי עקיבא, שלימד כי "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה". יום שמחתו של רבי שמעון בר-יוחאי, שהמשיל את עם-ישראל לספינה השטה על-פני המים, שכל הנוקב בה חור - עלול להטביע את כל הנוסעים.
מניפי נס האחדות יהיו הילדים. בל"ג בעומר יצאו מאות-אלפי ילדים לתהלוכות שידגישו את חשיבותה של אהבת-ישראל. זה יהיה מפגן של אחדות-לבבות, כאשר ילדים מכל החוגים יתקבצו יחדיו בססמה "יחד כל ילדי ישראל". האהבה הזאת, אין ספק, תנצח.
