אור בקצה מנהרת העבודה?

שמעון בטאט בחוץ, ציפי לבני חוטפת מהרצוג, שלי יחימוביץ' פותחת חזית מול הרצוג, אלה התהליכים החיוניים להמשך קיומה של מפלגת העבודה כמפלגה הראויה לשלטון.

שמעון בטאט הוא איש מוכשר מאין כמוהו, הוא הוביל בעבר פוליטיקאים ומפלגות, הוא ללא ספק אחד האנשים מוכשרים ביותר בתחום זה, הוא גם בוגר סיירת מטכ"ל, אך אליה וקוץ בה נשמעו נגדו טענות על ניהול בזבזני, על ניהול כוחני, ובשורה התחתונה הרצוג הוא ראש האופוזיציה ולא ראש הממשלה כפי שהתכוון שמעון להשיג, ומשהו חייב לקחת את האחריות, וכקצין בכיר בצה"ל, צבא עם מסורת ארוכה של לקיחת אחריות, בייחוד ביחידה בה שרת שמעון, הוא מפנה את מקומו בניהול המטה של מפלגת העבודה.

אחריו חייבות לעמוד לדעתי בתור ולא חשוב הסדר, ציפי ושלי, שלי וציפי. ומדוע כל כך חשוב למפלגת העבודה להיפרד לשלום משתי בנות המוכשרות האלה?

בשורה התחתונה מפלגה ניכרת באלקטורל שלה, כמה קולות היא מקבלת ביום הדין בקלפי, וכל מפלגה חייבת לשקול מהם הגורמים המסייעים לאלקטורל שלה ומהם הגורמים הפוגעים לכאורה באלוקטורל שלה, ולדעתי הכף של שתי הנשים המאד מוכשרות האלה, נוטה מאוד לכיוון השלילי, ופוגעת לדעתי באורח משמעותי באלקטורל של מפלגת העבודה.

מה ייאמר לזכותה של שלי? - עיתונאית מוכשרת, מחוקקת מעולה, רהוטת שיח ודיבור, ומה עומד לכף חובתה? - השמאליות המדינית, אשר לטעמי היא הרבה מעבר לקיצונים השמאליים של מפלגת העבודה, כך לפחות אני תופס את עמדתה, השמאליות הכלכלית אשר לטעמי היא הרבה מעבר לקיצוניים השמאליים של מפלגת העבודה, לפחות כך אני תופס את עמדתה, ההרגשה אשר לעולם לדעתי לא ניתן יהיה לעקור מהציבור ששלי וקוטלר חד הם, שניהם דיירי הביצה התל אביבית וכל ניסיון להתכחש לכך מעורר לטעמי הרגשות של דחייה ושל הבנה שהצביעות היו זו המוליכה אותה, ואחרון האחרון לגמרי לא חביב, היא לחלוטין לא ראויה להנהגת המדינה, להבנתי היא סוברת שהיא היחידה הראויה, ולכן היא תקטול כל מועמד בעל שיעור קומה אשר ינסה להתמודד על ראשות המפלגה, ומדוע היא ויתרה להרצוג? כי כאמור, לטעמי, היא מתנגדת למנהיגים בעלי שיעור קומה.

ומה ייאמר לזכותה של ציפי? - עובדת מוסד מוערכת, שרת משפטים וחוץ עם הישגים, רהוטת שיח ודיבור, ומה עומד לכף חובתה? - הקפיצה ממפלגה למפלגה, הזלזול הבלתי שקול לחלוטין בראש הממשלה (אנו נוריד את הזבל) חוסר היכולת שלה להקים ממשלה על-אף שמפלגתה זכתה לרוב הקולות, הקיצוניות המדינית שלה אשר נראה על פניו לדעתי שהיא נחלת דעתם של אחוזים מאוד מאוד קטנים בעם היהודי, לטעמי דעותיה הם של קומץ של קומץ של יהודי הארץ. הרושם שהיא מותירה בציבור כאילו היא אותו חלק מהתרבות הקלוקלת של העלבת העם על-ידי "אנשי תרבות", ואף אם הרושם הזה אינו נכון, קשה יהיה מאוד לעקר אותו, ואחרון האחרון לגמרי לא חביב, היא לחלוטין לא ראויה להנהגת המדינה, להבנתי היא סוברת שהיא היחידה הראויה, ולכן היא תקטול כל מועמד בעל שיעור קומה אשר ינסה להתמודד על ראשות המפלגה, ומדוע היא ויתרה להרצוג או לפחות התפשרה אתו? לטעמי כי היא כאמור מתנגדת למנהיגים בעלי שיעור קומה.

אם הרצוג קורא את התמונה נכון עליו להוציא משורות העבודה את כל אלה שמהווים מכשול מפני התהוותה של הנהגה חדשה למפלגה, אשר תתבסס על אנשים כמו ידלין, טרכטנברג, ואחרים בעלי שיעור קומה שיצטרפו אם יבינו שגורמי ההפרעה אינם עוד בסביבה, הרצוג (יצחק ומיכל) חייבים להבין שזו הייתה מערכת הבחירות הראשונה והאחרונה בה התמודד הרצוג על ראשות הממשלה, והם יזכו לרישום בולט של שמם בספר ההיסטוריה, ואולי אף לכהונת נשיא המדינה, אם יסללו את הדרך למנהיגות בעלת שיעור קומה למפלגת העבודה, מנהיגות שתחסל את הפגע הרע הזה שנקרא מפלגות מרכז (הארץ) ותסחף אל תנועת העבודה עם קולות עובדים וקולות של מיליונים שאבדו, וכך היא תגיע לשלטון בזכות ולא בחסדו של הקול הקומוניסטי שונא ישראל, על-פי התרחיש האופטימי ביותר של הבחירות האחרונות.

ימי ההכרעה במפלגת העבודה קרבים, האם המפלגה תיפטר מכל אותם כוחות המהווים נטל על צווארה?, והאם יבין הרצוג שלאחר ובמקביל לשליחה הביתה של מי שהם לדעתי אויבי המפלגה, הוא זה שישכב על גדרות ההיסטוריה, ועל גבו תתגבש אלטרנטיבה ראויה לשלטון הנצח של בנימין נתניהו והליכוד. (או לא)

ימים יגידו.