חרם פיפיות

מהי דמוקרטיה?

אפתח בדו שיח מעניין שהתפתח בתגובה למאמרו של יעקב עמר "וּמוֹתַר השמאל מִן הַבְּהֵמָה - אָיִן". שואל אחד המגיבים: "אתה אומר שהשמאל אינו מכבד את החלטת הבוחר. במידה והוא כן מכבד, כיצד עליו לנהוג? לומר אמן על כל מעשי הממשלה, לא לומר מילת ביקורת, להפוך לחבר ליכוד?"

שאלה מצויינת, זו בעצם ה-שאלה ה-מהותית העומדת היום במרכז "מלחמת האחים" שלנו בין השמאל תומך הטרור לימין התומך בנו. פתחתי את תשובתי במילות ניחומים, אמרתי שאני משתתף בצערו, אני מבין שהשמאל שרוי בסוג של אבל, אובדן. שוב השלטון נגזל ממנו על-ידי האספסוף, והפעם הכאב מר מתמיד כי חטפו לו את האוכל ממש מתוך הצלחת.

אני יכול להבין כי גם אני פעם הייתי שמאלן בעברי. כן, אודה ואבוש, יש לי שלדים בארון, בחרתי מערך, בחרתי רבין, חשתי צריבה קלה כשבגין עשה מהפך. ובכן, השמאל שרוי בתסכול נוראי, ובאופן טבעי זה מתפרץ על-ידי כל מיני גרבוזים וקוטלרים למיניהם. אין זה יאה ללעוג לאידם אלא יש להבין ללבם.

לכן זכותם של השמאלנים להביע את רגשותיהם, דעותיהם, מחאותיהם וכו'. אבל כאשר הם מנסים לכפות על שרי הממשלה את הערכים שלהם, הם מופתעים לגלות שלדמוקרטיה חוקים משלה. שמאלנים יקרים, מותר לכם למחות אך אל תצפו שבגלל האיומים שלכם המדינה תפעל כאילו ניצחתם בבחירות. קבלו את רצון הבוחר! כאשר אתם תזכו בבחירות תוכלו לחלק פרסי ישראל לרוצחי יהודים ולהנהיג את המדינה על-פי שיקול דעתכם המעוות.

עריצות התרבות

השמאלנים המבולבלים סבורים משום מה, שדמוקרטיה נועדה כדי ש"האספסוף" יבחר את הנציג שיפעל על-פי הערכים העליונים שלהם. הם כה מתמוגגים מעצמם ומן הערכים הליברליים של תרבות הנאורות שלהם, שהם משוכנעים שהם נזר הבריאה, ויעודם עלי אדמות הוא לתפקד כשוטרי מוסר שיוודאו שהשלטון פועל "נכון".

היטיבה לתאר את התפיסה המגוחכת הזו קוראת בשם פועה: "לעדר, להמון, אין צלם תרבותי ברור ולעולם לא יהיה לו! זה טבעו של העדר ההמוני, הוא נוהר לפי אופנות לפי פחדים לפי תאוות". (כדאי ללחוץ על הקישור כדי לקרוא את תגובתה המלאה). היא שוכחת את התרבות המופלאה של הנאצים, ולא מסוגלת ליטול קורה מבין עיניה. אין לה ספק שהתרבות שלה מושלמת. היא לא שייכת לעדר...
במשפט אחד: השמאלנים בטוחים שהשמש זורחת מישבנם. יש להם בעלות בטאבו על החכמה, הצדק, המוסר, השפיות, וככל הנראה גם הצניעות. הם יודעים שהם צודקים, ומכאן הם מתחילים. הם לא מסוגלים להעלות על דעתם לעשות חשבון נפש ולבדוק האם יש להם טעויות. הם טובים מאוד בלהטיף לאחרים.

חרם פיפיות

נמשיך. אז הוא אומר לי שתשובתי לא התקבלה מן הנימוקים הבאים: ראשית מה פתאום מונעים תקציבים של תיאטרון שהקים עיסא ביפו, כשהוא בכלל סירב להופיע בהצגה של תיאטרון חיפה? שנית, איום בשלילת תקציבים בשל מחלוקת, היא אלימות שלטונית שבינה ובין זכותה של ממשלה לשלוט ולקיים את משנתה אין מאום.

הטענה של השרה, לפיה זכותה לשלול תקציב מכל מי ש״פוגע במדינה״ היא מידרון חלקלק לשיקולים פוליטיים זרים. זה מתחיל להריח כמו מדינות חשוכות שמצדיקות מעצרים פוליטיים בתירוצים מגוחכים של
פגיעה במדינה.

עניתי לו שקודם כל אני מעריך את הודעתם של האמנים האמיצים לפיה אם המדינה תטיל עליהם גזירות הם לא יכנעו. כל הכבוד, לגיטימי שישלמו מחיר על דעותיהם ומעשיהם. הם צריכים להבין שיש כאן מלחמה וגם הצד השני יכול לאחוז בנשק. הם גיבורים להחרים את המדינה, המדינה יכולה להחרים אותם.

המלחמה נכנסה לשלב קיומי. אין כאן גזענות, לא חשוב אם לאויב קוראים עיסא או קוטלר. אם הוא מצטרף לטרנד האנטישמי העולמי ההולך וסוגר על המדינה, שנועד לאנוס אותה להכנע לטרור הרי שהוא אויב.

אי-אפשר למנוע מדמוקרטיה את חופש ההתגוננות בתירוץ של חופש ה BDS. כשיחרימו את הילד שלך תחלק פרסים למחרימים. המושג חופש הגייס החמישי מעוות אצלכם מאוד. עכשיו ברור? אם זה היה תלוי בי הייתי שולח את כל הבהמות שסתמו את פיה של אחיינית שכולה בטענה שלרוצח דודה מגיע חופש ביטוי אמנותי, ישר לעזה. חופש ביטוי אמנותי לרוצחים - מתחת לאדמה!

כל המושגים שלכם מעוותים לגמרי. הנה אומר אהוד טוקטלי: "זו לא תרבות! זו תעמולה" הנה אומר דרור אידר: "זה לא הכיבוש זו אנטישמיות". הנה אומר אביתר בן צדף: "תומכי החרם - תומכי הטרור"

הכלמה מהירה

אומרת רגב: לא תסתמו את פי, עונה לה גילה אלמגור: אין לך מושג מהי תרבות. האם גילה יודעת? ובכן, לתרבות יש עוד מובן מלבד ביטוי אמנותי: מארג ערכים! כפי ששיקפה יפה פועה, הנאורים משוכנעים שהתרבות שלהם מושלמת. הם כה מבושמים מעצמם שהם לא יפשפשו בחסרונותיהם.

אני יגעתי ומצאתי: החסרונות של עדר הנאורים הם איומים. האימא של הקונספציות שלהם היא האמונה התפלה לפיה אסור להכליל. מרגע זה הם רואים בערבים מיליארד חפים מפשע ולא מסוגלים להבחין שזו תרבות המנסה להשמידם.

מוסיף אהוד פרלסמן: "הייתי מוסיף שגולדה אמרה שלא נסלח לערבים לא בגלל שהם הורגים אותנו, אלא בגלל שהם גורמים לנו להרוג אותם. אבל היא לפחות הבינה שאנחנו חיבים להרוג אותם כדי לחיות, בעוד שעדר הבהמות שקוטלר רואה במראה מעדיף למות מאשר להרוג".

כמומחה מטעם עצמו לענייני תרבות אני שמח להודיעכם: יש שיטה למיגור תרבויות מזיקות! שמה שיימינג, ביוש. מגיב בשם אברהם שלום האיר את עיני לכך שבעברית קוראים לכך "הכלמה" (מלשון כלימה).

אנחנו נאחל כמובן לכל יפי הרפש וחולי הנפש החלמה מהירה מאובדן השפיות העולמית השוטף את תרבות הנאורות בתקופתנו, ונגלה שהדרך הטובה ביותר לרפאם היא לביישם, לחשוף את ערוותם.

זה לא אמנות, זו תרבות

אומרת לי רביבה בן-זאב: צו השעה להוריד את הלהבות שכן שנאת חינם היא כרעל בחיינו. אז אני רוצה להסביר: תרבות הנאורות היא זאב בעור קבס או ליתר דיוק צבוע בעור טלה. ממש כסרטן היא מצליחה לשרוד עקב דיכוי המערכת החיסונית. היא לא מרשה לנו להשמתש בנשק הכי טוב נגדה: הביוש.

מי שאומר דברים רעים כנגד הנאורים או הערבים, מיד צועקים עליו: "מסית, גזען, די לשנאת חינם". אך אין זו שנאת חינם זו אמת! זו לא גזענות, זו מציאות! זו לא הסתה, זאת עובדה! האמת המדעית העובדתית היא שתרבות ערב מכוערת מאוד, גם בתרבות המערב יש כיעור רב. כל הנדרש כדי למגר תרבויות רעות זה בסה"כ לומר את האמת ולחשוף את הכיעור.

חייבים להוציא את השריעה אל מחוץ לחוק הבינלאומי! לחייב את כל גדולי האיסלאם להקיא מקרבם את האיסלאם הקיצוני, את השנאה האינהרנטית, האלימות, הטבח, הזוועות, דיכוי זכויות האדם, במיוחד דיכוי הנשים, וכמובן שלל סטיות המין! גם תרבות המערב חייבת להכיר בטעויות שלה, להבין שהיא נכה ומתקשה להכליל, להתעורר מתרדמתה ולהבין שתרבות ערב קמה עליה להשמידה. הבנתם מהי תרבות? תודה.