"כי יסיתך אחיך בן אמך, או בנך או בתך...
לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא עינך עליו
ולא תחמול ולא תכסה עליו" (יג,ז;ט)
חשבון נפש על חזה קולקטיבי
בשבועיים האחרונים המילה חשבון-נפש מושלכת מכל פינה, ובוקעת מכל כלי תקשורת אפשרי, כשהיא מכוונת לציבור הדתי לאומי בכלל, והמתנחל בפרט. דורשים מאתנו דין וחשבון-נפש על פשעי רצח התינוק ואביו בכפר דומא ועל הצתה בכנסיית 'הלחם והדגים', ומגלגלין בכריכה אחת פשעי שנאה נוספים שהתבצעו בעבר באישון ליל על-ידי פושעים לאומניים קנאים. הכל יודעים להכות על חזינו ולתבוע את החשבון ופרעונו מאתנו ככלל, כמיגזר. וכהד חוזר, ואולי כהד מחולל, היכוני בית מאהביי (על-פי זכריה יג,ו) הלא המה רבנים ואישים מקרב המיגזר הדתי לאומי היורים מתוך '
הבית היהודי' ו'בתוך הנגמ"ש'; אשמנו, העוינו והרשענו.
אנחנו טובים בזה, בלקיחת אחריות ואשמה על מה שאין בנו. אנחנו מלומדים בכך עוד מימי רצח רבין אשר נורה בככר העיר על-ידי פושע שנאה, לאומני קנאי ו... חובש כיפה. דומה כי בקרבנו יש עדין אישי תורה, ציבור וחינוך הבטוחים באשמתנו הקולקטיבית דאז, ובגזירה שווה גם עתה. אינני שותף להם ולהמונם, ובקהלם אל יחד כבודי; אינני מקבל שום אחריות על רצח רבין, ולא על אירועי סברה ושתילה, ולא על מעללי נוער הגבעות (החשודים בפשעי השנאה האחרונים), ולא על ה'שליסלים' המטורפים יוקדי השנאה שלפני חרב, ולא על צליבת 'המשיח'...
קולקטיב 'חובשי הכיפה', או קולקטיב 'אנשי ימין', איננו נושא באחריות יותר מקולקטיב ה'חילוניים' שהנביטו פושעי זוועה כמו דניאל מעוז, רוצח הוריו כדי לרשת את ממונם לטובת הימורים, ואת
מארי פיזם ואולגה בוריסוב שהטביעו את ילדיהם בירקון ובים, ומקרים מזעזעים נוספים שתרעד העט מלפורטם. וכי תאמרו; "מה אתה משווה? הללו מעורערים בנפשם?" - יעיד בית המשפט שמצאם כשירים לעמוד בדין ולא פטרם בשל שריטות נפש. ונלך הלאה; וכי קולקטיב 'העדה האתיופית' נושא באחריות לרציחות בני העדה בעבור סיגריה או תשלומי סמים? והקולקטיב 'דוברי רוסית'? או 'בני קיבוצים' וחתכים חברתיים נוספים...
אני יודע שהקפצתי כמה קוראים הזועקים וזועמים: "מה אתה משווה? הציונות הדתית ידועה בהצמחת פירות באושים ועשבים שוטים"! אינני נבהל מזעקתם, גם אם מצטרפת אליהם מקהלת יפי נפש מן המיגזר המוכה. אינני נוטל אחריות, לא מכה על חזה קולקטיבי מעורפל וחסר כתובת, ולא קורא לחשבון נפש כלל מיגזרי. כבר טעמנו מרורים - שלא כדין - בזעקות שבר פנים-מיגזרי בעקבות רצח רבין, וכבר אז השבתי ידי לחיקי מבלי להכות על-חטא.
ה'גבעונים'
ה'מיגזר' הבלתי מוגדר, אשר אליו מוכוונים טילי הבקורת, מכונה בתקשורת 'נוער הגבעות', ובשפתנו: ה'גבעונים'. לא ידוע מיהם מנהיגיו, רבניו או ה'גורו' שאליו סוגדים, ולא ברור האם יש בכלל כאלו? אכן, יש להודות, כנראה לא מדובר ביחידים המפגעים עצמאית אלא בכנופיה 'דאעש'ית, יקודת אידאולוגיה טירוריסטית רצחנית, אך זו אין לה דבר וחצי דבר עם החינוך הדתי-לאומי, או הלאומי-תורני, שקיבלו במוסדות הציונות הדתית ואגפיה. וכאן מקום להדגיש: חלילה מלהטיל דופי על מיטב הנוער המתגורר בגבעות שומרון, יהודה ובנימין, המקריבים את איכות חייהם לטובת משימת ההתנחלות הלאומית בחבלי ארץ אלו. הללו נאמני המדינה ושומרי חוקיה למופת. וזה לכם האות שפושעי השנאה המדוברים אינם נמנים על מחנה הציונות הדתית שהרי אחד מ'עיקרי האמונה' של הציונות הדתית היא 'קדושת' המדינה ומוסדותיה, כולל צה"ל וכוחות הביטחון. הללו כופרים במדינה ובמרותה ובכך משמיטים כל בסיס ל'ציונותם'.
אם יתברר שקיימת התארגנות קנאית שיש לה מנהיגים ומיתווה קבוצתי מחתרתי דינם כטירוריסטים ויש למצות אתם את הדין בדומה לטירוריסטים מוסלמים! אם יתפסו מנהיגיהם - ואם הם קיימים הם יתפסו - ותוכח אחריותם והשפעתם הקבוצתית, דינם כ'רודפי כלל ישראל' וענשם חמור שבעתיים. למנהיגים כאלו יש להתייחס כמסיתים אשר מפרשתנו למדנו (כמצוטט בראש המדור): "אין טוענין למסית... שנאמר 'לא תחמל ולא תכסה עליו'... [וכן] מנחש הקדמוני, דאמר רבי שמלאי: הרבה טענות היה לו לנחש לטעון ולא טען [כגון: דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעין?]. ומפני מה לא טען לו הקב"ה? לפי שאין טוענין למסית" (סנהדרין כט,א).
(נכתב במוצ"ש עקב)
