|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מינויים פוליטיים לממשל תקין
|
יש לאפשר בחוק לשר האחראי לביצוע המדיניות לה התחייב בפני הציבור שבחר בו למנות את מי שהוא מוצא למתאים, גם אם הוא חבר מרכז מפלגה, לאחר שוועדת הכנסת אישרה את כישוריו הבסיסיים, ולהחיל גם בישראל את הנוהג בארה"ב ואירופה עם חילופי ממשל
|
|
נגע ממשל לקוי [צילום: יונתן סינדל / פלאש 90]
|
|
|
|
|
כישלון מינויים לתפקידים בכירים כמו יואב גלנט כרמטכ"ל ו גל הירש כמפכ"ל, חושף למעשה את נגע הממשל הלקוי בישראל, המונע משרים האחראיים לביצוע המדיניות שבשלה נבחרו - לבצע את מדיניות זו. לכאורה - מי שקובע את המדיניות ואחראי לביצועה, הוא אומנם השר, אך מי שמבצעים אותה בפועל הם: חשב המשרד, היועץ המשפטי והסמנכ"לים למשאבי אנוש ולכספים, שאינם כפופים לשר ואינם מתמנים על-ידו, נשמעים למעשה למרותה של צמרת האוצר במקרה הטוב ופועלים על-פי השקפת עולמם האישית ברוב המקרים. אנו נוהגים להתלונן על מפלגות שלטון שאינן נאמנות למצען והבטחותיהן טרם הבחירות, אך לא מבינים שהגורם העיקרי לתופעה זו, הם פקידים בכירים שידם על ברז הכסף והביצוע בשטח, וכל עוד השקפת עולמם שונה מזו של השר, הם ינקטו בכל השיטות המקצועיות כדי לטרפד את ביצוע המדיניות. |
|
המסקנה: כדי לאפשר ממשל תקין המסוגל לבצע את מדיניות השר כלשונה ודקדוקה, יש לחוקק חוק ממשל תקין, לפיו מותר יהיה גם לחברי מרכז מפלגה, שוועדת הכנסת מצאה כי הם מתאימים לתפקיד - להתמנות לתפקידים בכירים בשירות הציבורי ולבטל את האיסור הקיים היום.
אין שום סיבה בעולם שפעילי מפלגה המתאימים לתפקיד בכיר מסוים, לא יוכלו להתמנות לתפקיד, ומלבד הקיפוח האישי הנגרם למועמדים כאלה, יש כאן גם מגבלה המונעת משר לבצע כהלכה מדיניות שהוא האחראי לביצועה בפני הציבור.
חוק זה חייב ליישם גם בישראל שיטת ממשל דומה לזו הנהוגה בארה"ב ובאירופה, לפיה מחליפים את כל הפקידות הבכירה בהתחלף הממשל. לכן יש להרחיב בחוק את מספר משרות האמון של שר (שכיום כוללים רק עוזרים, יועצים, מזכירה ונהג), כך שיכללו גם את חשב המשרד ואת כל הסמנכ"לים המופקדים על ביצוע המדיניות וראשם - משאבי אנוש, תקציבים וכספים. ועדת הכנסת, שתקבל לצורך זה סמכויות ועדת חקירה, היא זו שתאשר גם את כל בעלי התפקידים הבכירים כמו הרמטכ"ל ומפכ"ל המשטרה. ועדת טירקל תתבטל.
|
|
מינויים פוליטיים במדינות המערב
|
|
ארה"ב היא דוגמה קלאסית לשיטת ממשל בה כמעט כל השירות הציבורי יכול להתמנות פוליטית, אם כי יש פיקוח של הסינאט על כך שכל מינוי יהיה גם מתאים מבחינה מקצועית. אבל ההשתייכות המפלגתית היא יתרון (לא חסרון כמו בישראל), שכן אז יובטח שהמדיניות שקבע הנשיא אכן תיושם במלואה על-ידי הביורוקרטיה.
השיטה הנוהגת בארה"ב שונה מן השיטות הנוהגות במדינות האחרות הנסקרות במסמך. בממשל הפדרלי, הסגל המינהלי הבכיר שותף לדרכו הפוליטית של כל נשיא נבחר, ולכן השיטה הנוהגת היא שיטה של מינויים נשיאותיים. המינויים הפוליטיים הם, כאמור, חלק משיטת הממשל. הנשיא מביא עימו לבית הלבן רבים מנושאי המשרות המקצועיות, והם עוזבים עמו בעת חילופי נשיאים. גם מנהלי ועדות הקונגרס מזוהים פוליטית עם יושבי-ראש הוועדות.
משרות רבות בממשלה מאוישות בשיטת המינויים הפוליטיים, חלקן בידי הנשיא עצמו. הבולטים הם ראשי משרדים ובכירים במשרדים ושופטים בבתי-המשפט הפדרליים. המינויים מתפרסמים מדי שנה בספר "Plum Book". בשנת 2003 למשל היו 6,722 משרות "במינוי שאינו תחרותי", היינו - מינוי פוליטי.
אבל גם בכל המדינות הדמוקרטיות הקלאסיות במערב אירופה, נהוגים מינויים פוליטיים בהרבה או במעט, בראשם - בריטניה, צרפת ואפילו שבדיה הצדקנית.
|
|
יש לחשוף את השקר המקובל הזה בישראל לפיו מינויים פוליטיים (גם של אנשים מתאימים) נחשבים לעבירה פלילית, למרמה והפרת אמונים.
אפשר במסגרת חקיקה מתאימה לנהוג כמו בארה"ב, למנות פעילים פוליטיים שוועדת כנסת תוודא שהם מתאימים לדרישות המקצועיות או כמו במערב אירופה, שם הפקידים הבכירים (המתאימים!) מתמנים על-ידי הנבחרים הפוליטיים.
אם העם העניק אמון לקו פוליטי מסוים, הוא היה רוצה גם שהמדיניות שבחר תבוצע בפועל ולא תהיה רק על הנייר, ויש לאפשר זאת בחוק.
|
|
|
הכותב הוא ממייסדי הליכוד, חבר מרכז, חבר מזכירות וחבר לשכה, מוותיקי תנועת בית"ר, עיתונאי, פובליציסט, עורך כתבי עת, איש הסברה ויחסי ציבור מזה יובל שנים, בעל תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, משלים בה תואר שני בפילוסופיה של המדעים
|
|
| תאריך:
|
27/09/2015
|
|
|
עודכן:
|
27/09/2015
|
|
זאב בן-יוסף
|
|
מינויים פוליטיים לממשל תקין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ישע
|
27/09/15 11:29
|
|
|
|
2
|
|
אדון עולם
|
27/09/15 22:02
|
|
|
|
3
|
|
דוד איש 1
|
28/09/15 23:30
|
|
|
|
4
|
|
אלטע קאקער
|
29/09/15 01:31
|
|
|
|
5
|
|
אחד העם
|
30/09/15 18:48
|
|
|
"אם איש אינו יודע מה אתה עושה, איש אינו יודע מה אתה עושה שלא כהלכה". כך אומר סר ארנולד רובינסון, מזכיר הממשלה בסדרה "כן, אדוני השר". הבריטים כמובן התכוונו לשירות המדינה שלהם, המחזיק את כל הקלפים צמוד לחזהו, אך הדברים נכונים ביתר שאת לגבי שירותי ביטחון חשאיים - ובהם השב"כ.
|
|
|
|
|
מאבק גדול מתנהל, בימים אלה, מתחת לפני השטח. השאלה המרכזית: מי ישלוט באמת באגף החקירות במשטרה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחושש מחקירות מוזמנות ומתפירת תיקים נגדו, עוסק בכך רבות. ארנון מוזס, העורך האחראי ובעל השליטה בידיעות אחרונות, עוסק בכך לא פחות. מועמדו של מוזס הוא: ניצב יורם הלוי.
|
|
|
|
|
הדרמה הגדולה שאירעה מאחורי הקלעים: סגן ראש השב"כ (ר') שראה עצמו מועמד ראוי ורציני לתפקיד ראש השב"כ הסכים לקבל על עצמו את תפקיד המפכ"ל רק לאחר שקיבל התחייבות שלטונית מנתניהו: מינויו למפכ"ל לא יחסום דרכו להציג בעוד שלוש שנים את מועמדותו לתפקיד ראש השב"כ  מינויו למפכ"ל מחייב עתה את הסגן השני לשוב מחופשה לשירות השב"כ
|
|
|
|
|
השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן הודיע (יום ו', 25.9.15) על החלטתו להמליץ לממשלה על מינויו של סגן ראש השב״כ, ר׳, לתפקיד המפכ"ל הבא של משטרת ישראל.
|
|
|
|
|
חשיפה ב-News1: סגן ראש השב"כ הוא המיועד לכהונת מפכ"ל המשטרה. כך הוסכם בשיחה שקיימו (יום ה', 24.9.15) ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן. הצגת שמו כמועמד סופי נראית ודאית בשלב זה. הודעה על העדפת מועמדותו צפויה להימסר בימים הקרובים, בכפוף לבדיקות שעדיין נערכות באשר לכשירותו לתפקיד.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
