|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
נוף של מסגד אל-אקצא והכותל המערבי מתחתיו [צילום: הדס פרוש / פלאש 90]
|
|
|
הר-הבית קדוש ליהודים לפחות כמו למוסלמים
|
|
השליטים הערבים לבית אומייה שכבשו את הארץ מידי הביזאנטים שלטו בארץ בין 638 ל-750. על-רקע חילוקי דעות עם שליטי חצי האי-ערב הם פעלו ליצירת מורשת מוסלמית בארץ כתחליף למכה הקדושה לאיסלאם
|
|
|
|
|
| האומיים פעלו להפיכתה של ירושלים מעיר בעלת רוב נוצרי ואופי נוצרי, לעיר מוסלמית וכתחליף למכה. לשם כך הם בנו את מסגד כיפת הסלע על חורבות בית המקדש. הם היו אלה שפיתחו את המסורות הקושרות בין ירושלים והאיסלאם, כמו המסורת על ביקורו הלילי של מוחמד בירושלים. מאותה סיבה עודדו התיישבות ערבים ומוסלמים בירושלים. | |
|
|
|
|
ירושלים - הר-הבית
לאחר כיבוש הארץ על-ידי הערבים ב-638 הוקם מסגד אל-אקצה. התאריך המדויק של בנייתו אינו ידוע. אבל, על-פי מסורות מסוימות מייחסים את בנייתו לחליף עומר בן אל-חט'אב. משערים שהמסגד נבנה ב-679 לסה"נ. הקמתו נועדה להפוך את ירושלים למקום קדוש למוסלמים כתחליף למכה.
כיפת הסלע נבנתה על-ידי החליף האומיי עבד אל מלכ ב-691 לסה"נ. הוא הוקם על חורבות בית המקדש. החשיבות של המקום ליהודים הייתה ששם עקד אברהם את בנו.
האומיים פעלו להפיכתה של ירושלים מעיר בעלת רוב נוצרי ואופי נוצרי, לעיר מוסלמית וכתחליף למכה. לשם כך הם בנו את מסגד כיפת הסלע על חורבות בית המקדש. הם היו אלה שפיתחו את המסורות הקושרות בין ירושלים והאיסלאם, כמו המסורת על ביקורו הלילי של מוחמד בירושלים. מאותה סיבה עודדו התיישבות ערבים ומוסלמים בירושלים.
אבל על-פי עדותו של ההיסטוריון הערבי אלמקדסי, מסוף המאה ה-10, המאמץ להפוך את ירושלים לעיר מוסלמית היה ללא הצלחה יתרה. לעומת זאת, מספר היהודים גדל. תחילה המשיכו הערבים לקרוא לירושלים איליה, אבל לאחר זמן החלו לקרוא לה בית אלמקס (בית המקדש). גם השליטים העבאסים והפאטימים המשיכו בטיפוח מורשת ירושלים כעיר מוסלמית. השם אלקודס הוא מאוחר יותר.
ההיסטוריון הערבי אל-יעקובי שחי במאה ה-9 לסה"נ הסביר מדוע הוקמה כיפת הסלע. באותם ימים שלט במכה עבדאללה אבן אל זוביר. הוא דרש מכל עולי הרגל להישבע לו אמונים. עבדאללה היה יריבו של עבד אל-מלכ מבית אומייה, שבירתו הייתה בדמשק והוא שלט גם בפלשתין. עבד אל-מלכ לא רצה שנתיניו יעלו לרגל למכה, והחליט לבנות את כיפת הסלע כתחליף למכה. כיפת הסלע הוקמה משיקולים פוליטיים ולא דתיים. רק לאחר הקמתה התפתחה המסורת המוסלמית שאברהם עקד את בנו ישמעאל על הר-הבית, וכן שמשם עלה מוחמד השמיימה. מוחמד, כידוע, לא היה מעולם בפלשתין.
חברון - מערת המכפלה
לגבי חברון הייתה אותה מדיניות. השליטים האומיים פעלו להפיכתה של מערת המכפלה למקום קדוש לאיסלאם, אם כי, לקדושת חברון היה מלכתחילה אופי עממי. לשם כך פותחו מסורות על אברהם והחלו לקרוא לעיר אל-ח'לילי, שפרושו הידיד, אברהם, והפכו את מערת המכפלה לחלק מהמסורת האיסלאמית. כמו-כן, נעשה מאמץ למשוך מתיישבים ערבים. אבל, על-פי עדות של סוזומנוס מהמאה ה-5 לס' היו רוב תושבי חברון וסביבתה יהודים. גם ממסמכי הגניזה הקהירית מתברר שבמאה ה-10 עדיין הייתה בחברון קהילה יהודית מאורגנת.
כיום
ההסתה המתמשכת מצד התנועה האיסלאמית הצפונית בישראל וגורמים איסלמיים אחרים שהמסגדים על הר-הבית בסכנה, היא חסרת בסיס. בהר-הבית שולט הווקף ולא מדינת ישראל, והווקף ביצע וממשיך לבצע, לטענת ארכיאולוגים פעולות שנועדו למחוק כל שריד ארכיאולוגי לעברו היהודי של הר-הבית.
הר-הבית היה קדוש ליהודים במאה ה-10 לפנה"ס, כאשר הוקם בית המקדש הראשון על המקום שנקרא הר המוריה, שבו התרחשה על-פי המסורת היהודית עקדת יצחק. קרוב לאלפיים שנים מפרידות בין הקמת בית המקדש הראשון למסגדים בהר-הבית. בית המקדש השני הוקם במאה ה-5 לפנה"ס, והיה קיים עד לחורבנו ב-70 לסה"נ ע"י האימפריאליזם הרומי. בית המקדש השני הוקם כ-600 שנים לפני בניית המסגדים על הר-הבית.
אם זכרוני אינו מטעני, היה זה הנשיא המצרי אנואר סאדאת שהציע בזמנו לבנות כנסייה ובית כנסת לצד המסגדים ולהפוך את האתר לקדוש לשלוש הדתות.
מצער שבמאה ה-21 אין לחבר כנסת ערבי טיפת יחס של כבוד כלפי הרגשות הדתיים- לאומיים של עמים אחרים. במקום שחבר הכנסת, זחאלקה המשתייך למפלגה חילונית והמתיימר להיות ליברל, ישתולל על הר-הבית ויטען שהוא שייך רק למוסלמים, הוא יכול היה להוכיח שהוא ליברל אמיתי ולא מתחזה ולתרום לדו-קיום ע"י קריאה להפיכת הר-הבית לקדוש לכל הדתות. ומצער לא פחות, שראש המפלגה הערבית תומך בהתנהגות קיצונית כזאת ומצטרף לגישה של התנועה האיסלאמית הקיצונית שאינה מכירה בעברו היהודי של הר-הבית.
|
| תאריך:
|
30/09/2015
|
|
|
עודכן:
|
30/09/2015
|
|
רבקה שפק ליסק
|
|
אדם נפגע ממשאית אשפה, ממערבל בטון, מרכב גרר וכדומה. האם זו תאונת דרכים? האם מבטח החובה של הרכב הפוגע חייב לפצות את הנפגע? התשובה לכאורה ברורה, שהרי משאית היא רכב, ופגיעה מרכב משמעה תאונת דרכים.
|
|
|
|
|
לפני כחודשיים פורסמו קלטות של שר הביטחון לשעבר (וקודם גם ראש הממשלה) אהוד ברק, כשהוא רצה לעשות פרסומת לספר הביוגרפי החדש, "ברק - מלחמות חיי". עבר מאז מעט זמן והיו הרבה אירועים בארצנו התזזיתית, אך היחס של ברק לצנזורה עדיין מטריד אותי. מטריד, אבל לא פתיר, כל עוד המוסד הזה מלווה אותנו.
|
|
|
|
|
ריכוז מתומצת של עיקרי התובנות שלי עד כה, מוגש לאנושות כתרומה ללא תמורה  חלק שישי סיכום חוקי הטבע
|
|
|
|
|
בין אם ישבו בסוכות ממש כדברי רבי עקיבא, בין אם סוכות שמדובר בהן היו סוכות של ענני כבוד כדברי רבי אליעזר, בני ישראל ישבו בהן למן היום בו חצו את ים סוף ועד ליום בו חצו את הירדן. זה הזמן שהפסוק מתכוון לו בתיבות "בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם" שאי-אפשר שכוונתן תהיה שבשעת יציאת מצרים ממש ישבו בסוכות, הלא לא ישבו, ולא חנו, אלא אצו במסעם אל הים. בכל המועדות לא מוזכרת יציאת מצרים אלא רק בסוכות כי יציאת מצרים נמשכת ארבעים שנה וזכר ליציאת מצרים - גם סוכה היא זכר ליציאת מצרים - אינה רק זכר רגע הפדות, אלא זכר המאמץ הכמעט על אנושי של עמידה בתלאה המרובעת והמחומשת של מדבר לוהט, של מצוקות לחם ומים, של התנפלויות שבטי ליסטים, של אובדן דור האבות שהיו למתי מדבר, של קריאת תיגר על האמונה במי שבחסדו הבטיח לעם העבדים ארץ משלו.
|
|
|
|
|
קטונתי מלשים את ראשי בין סיטיפס לעובדיה בסכסוך העבודה המתמשך ביניהם. אולם דבר אחד ברור: מי שאחראים לבלגאן הם סיטיפס שמתנערת מאחריותה ומשרד התחבורה שבמקום לנהל את סיטיפס נותן לה לנהל אותו.
|
|
|
|
|
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
