בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סקר שעמותת מילבת עשה בכדי לאפיין ולתאר קשיים תפקודיים בקרב הקשישים מראה כי הקשישים מנהלים מאבק בלתי פוסק בכדי לשרוד
|
קושי רגשי [צילום: קובי גדעון/פלאש 90]
|
|
|
|
|
הקשישים הם חלק חשוב ובלתי נפרד מהאוכלוסייה הישראלית כיום, סיפוריהם, עברם וחוויותיהם הם חלק חשוב מההיסטוריה שלנו בתור עם ולכן חשוב שנתייחס אליהם במידה הנאותה והראויה להם ולא כמו היחס שהם מקבלים כיום. אוכלוסיית הקשישים בישראל היא אחת מהפגיעות ביותר בחברה, בהיותה תלויה במידה רבה בקצבאות ובסבסוד ממשלתי עם יציאתה ממעגל העבודה. בתחומים מסוימים חל שיפור במצבה של האוכלוסייה המבוגרת בישראל לאורך השנים - למשל עלייה בשיעור הזכאים לפנסיה ובגובה קצבת הזקנה ביחס לשכר הממוצע במשק. עם זאת, שיעור הקשישים העניים עדיין גבוה, וצרכיהם ההכרחיים לשמירה על רמת חיים נאותה כמו אכילה ושתיה ברב המקרים אינם באים לידי סיפוק. סקר שעמותת מילבת עשה בכדי לאפיין ולתאר קשיים תפקודיים בקרב הקשישים מראה כי הקשישים מנהלים מאבק בלתי פוסק בכדי לשרוד. יותר מ-50 אחוז מהקשישים סובלים מקושי תפקודי באכילה ובשתיה, 49 אחוז סובלים מקושי בתפקוד עצמאי ובטיחותי ברחצה, 41 אחוז סובלים מקושי בשימוש באמצעים סלולוריים כמו טלפוון נייד. ועוד קשיים תפקודיים רבים שהקשישים צריכים להתמודד איתם יום יום. בזכותם יש לנו מדינה קושי נוסף העומד בפני הקשישים זה הקושי הרגשי. רבים מהם חשים בדידות, הן כתוצאה מאי יכולת פיזית לצאת מהבית וליצור קשרים חברתיים, והן כתוצאה ממוות של בן או בת זוגם. לפני מספר חודשים התפרסמה כתבה על קשישים ממספר ערים בארץ, שלא יצאו מביתם כבר כמה שנים. הסיבה היא שהם נעזרים בכיסא גלגלים וגרים בבניין ללא מעלית בלי אפשרות להתניייד ממקום למקום. מידע זה אינו עולה בקנה אחד עם היחס הנכון שאנו צריכים לתת לאולוסייה זו. ישנה אימרה מפורסמת "עם שאין לו עבר, ההווה שלו דל ועתידו לוט וערפל". הקשישים הם הם האנשים שבזכותם אני חושבת שאנו מחויבות, בתור חברה, להעניק להם את הכבוד שמגיע להם, לתת להם את התחושה שהם לא האוכלוסייה הנתמכת והמקשה שלנו כאן, בזכותם יש לנו מדינה, הם אלו שהקריבו את חייהם בשביל מדינתינו, ייבשו ביצות, עבדו קשה בחקלאות כדי להפריח את השממה שהייתה בארץ, איבדו את קרוביהם ויקיריהם ואף את חייהם במלחמות בשביל שלנו תהיה מדינה לחיות בה ולא נמשיך להיות נרדפים ומופלים לרעה מצד אומות העולם. לאור כל מיני רפורמות ושינויים שנעשו בנושא כמו הכנסת מחויבות אישית לילדים בכיתות ח, ט במסגרת בית הספר שבה מומלץ להתנדב עם קשישים, עלתה המודעות לקשייהם והרצון לעזור להם. אבל לצערי לא מספיק, אחוז הקשישים הסובלים מדיכאון ומבדידות עדיין גבוה מאוד. עלינו בתור חברה להבין שהם אוכלוסייה חשובה היכולה לתרום לנו רבות הן במובן החינוכי - ללמוד מסיפוריהם וחוויותיהם, והן במובן הערכי - לדעת להסתפק במועט ולהעריך את מה שיש לנו.
|
תאריך:
|
01/11/2015
|
|
|
עודכן:
|
01/11/2015
|
|
חן מורן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אהרון שחר
|
1/11/15 10:08
|
|
|
|
אהרון שחר
|
1/11/15 18:46
|
|
2
|
|
מאמר יפה
|
2/11/15 12:27
|
|
|
|
אהרון שחר
|
3/11/15 09:11
|
|
"את תוקפנותם של הערבים הדורסניים ניתן לרסן בשתי דרכים בלבד: בכוח ההרתעה, ואם ההרתעה נכשלת - בכוח הנשק. במלים אחרות שלום במזרח התיכון פירושו שלום המושג באמצעות הרתעה או באמצעות כוח הזרוע". "התעקשותם של הערבים להחזיר את ישראל לקווי המלחמה של 1967 אינה יכולה להיענות ברצינות. צריך לומר לערבים: לא ייכון שלום ללא ביטחון . במזרח התיכון הביטחון קודם לשלום, ומי שאינו מבין זאת בסופו של דבר - דינו כליה".
|
|
|
בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי, ה-29 לאוקטובר 2015, הסתובבו תושבים מקומיים מהעיר כפר קאסם בין צועדי צעדת הזיכרון השנתית לטבח שלפני 59 שנה, ועל גופם אפודות שחורות - כתומות של ארגון העזר הרפואי ה...חרדי, "איחוד הצלה"! והנה, בימים הקשים הללו - כאשר הסכינאות הפכה למחאה, ואילו יהודים פוגעים ביהודים כי חשבום לערבים, הבליחה קרן אור באפילת החושך הכללית. בשנה האחרונה הפכו יחסי העיר החרדית אלעד עם העיר הערבית כפר קאסם להדוקים יותר עד כדי סיוע בפקוח נפש דווקא במקום שכולם חוששים זה מזה, באותו עניין, של פיקוח נפש. זה התחיל במכוני לימוד משותפים באלעד גם לתושבי כפר קאסם, זה המשיך בביקוריו של הרב גרוסמן - רבה של אלעד, בכפר קאסם וזה הגיע לשיאו בהקמת סניף של "איחוד הצלה" רפואי בכפר קאסם ע"י הארגון החרדי שבסיסו באלעד הסמוכה, וכך הועמדו בשנה האחרונה 14 מתנדבי "איחוד הצלה" ערבים מכפר קאסם.
|
|
|
לעיתים קשה להבין מה באמת מבקשים כותבי מאמרים ורשימות להעביר לקוראים, ומאידך קל מאוד להבין במי הם מבקשים לפגוע. המאמר הנ"ל הוא חיבור כזה. אינני מליץ יושר של נתניהו ובשבועות האחרונים אינני חוסך ממנו ביקורת על התנהלותו הביטחונית-מדינית-כלכלית, כלומר כמעט בכל נושא. אולם, כאשר כל מי שחושב עצמו למישהו או למשהו מוצא לנכון לתקוף אותו כמעט "בפראות" על דבריו בנושא המופתי וזיקותיו להיטלר או להשמדת יהודים שיטתית, אי-אפשר להותיר את הזירה רק לתנים ולצבוֹעים.
|
|
|
כאשר אני קורא על השואה, יש תופעה חוזרת ונשנית הצצה כמעט בכל מקום ובכל זמן: המחלוקות היהודיות. במרד גטו ורשה השתתפו שני ארגונים שהצליחו רק להגיע לתיאום רופף. משלחת ההצלה של הסוכנות היהודית באיסטנבול הורכבה לפי מפתח מפלגתי. בבודפשט התווכחו ישראל קסטנר ומשה קראוס על דרך ההצלה המתאימה. אלו רק דוגמאות על קצה המזלג לאחד הדברים שאותי הכי מקוממים באותה תקופה: אפילו לנוכח הסכנה החמורה ביותר בתולדות העם היהודי, לא הצליחו בדרך כלל מנהיגיו לשים בצד את המריבות - חלקן קטנוניות - ולפעול במשותף.
|
|
|
טענה לפיה התקבלה מתנה כספית משמעותית מחבר, חייבת להיות מגובה היטב בהסברים ומסמכים - קובע (28.8.15) בית המשפט בעניין דגן (ע"מ 43471-02-12).
|
|
|
|