חשבה שעשתה משפט צדק. גרסטל [צילום: איתמר לוין]
התצהיר כעדות מוכתבת מראש |
פרקטיקה קלוקלת השתרשה אצלנו לדעתי, המלפפון קם על הגנן, הפרקליט הפך מיועץ משפטי לקובע המדיניות
ראוי שכולנו נקרא בעיון את תוכן הקישור המצורף, דברים שנחקקו בסלע לפני אלפי שנים וכנראה נשתכחו מאתנו.
הנושא המדובר הוא פעולות שונות של פרקליטי מדינה, אשר נועדו להשפיע כצנזור על תצהירו של עובד מדינה בכיר, תצהיר כתוב וחתום, סירוב להגיש את התצהיר כל עוד לא הותאם לצרכי הפרקליטות כפי שראו אותה פרקליטים בכירים, והגשתו בסופו של דבר עם הסתייגות המדינה מתוכנו.
במקרה ההוא ניסחתי את התצהיר שלי, הוא הודפס, נחתם כדת וכדין והוגש. אממה, רוב חבריי כבר חתמו, העסק היה סופר דחוף, ובסופו של דבר הוגשו לבית המשפט תצהירים של אנשים בוגרים, משכילים, חכמים, אשר מתוך היסח הדעת ולחץ הזמן חתמו על תצהירי בית משפט שאני כאמור סירבתי לחתום עליהם. הבקשה אשר היה לה מראש סיכוי של אפס בשלישית, נדחתה (ולא בגלל התצהירים), אך השופט אף העיר בעדינות גם על התצהירים, ולטעמי בצדק רב. מסתבר שבניגוד למצהירים עצמם, השופט קרא את התצהירים.
והילה גרסטל, החתומה על הדוח לעיל (שבמקור פורסם באתר האינטרנט של עיתון הארץ), מכנה את השיטה המגונה הזו לטעמי, בלי כחל ושרק, כהתערבות לכאורה בעדות ראשית של עד (סעיף 19).
בדוח מתוארים בקווים כלליים מצבים בהם אפשר שהפרקליט ימליץ על שינויים בתצהיר, אך הם חייבים להיות בשלבי הטיוטא ולא כאשר מונח על שולחנו של הפרקליט תצהיר חתום ומוכן להגשה. הערות לגיטימיות הן הערות לפרשנות משפטית המובעת בתצהיר על-ידי העד, באשר העד אינו משפטן, ואף אם הוא משפטן אין הוא קובע את המדיניות המשפטית בתיק הספציפי, אך אסור להן ודאי לגעת בהיבטים העובדתיים או המקצועיים שלשמם בדיוק התבקש העד להעיד.
המסקנות שלי, הן מניסיוני האישי והן מהסיפור לעיל - הן שחלק מהמלפפונים קמו על הגננים, חלק מפרקליטי מדינה, כמו גם חלק מפרקליטים פרטיים, מקדשים את מטרותיהם קצרות הטווח ועל הדרך חוטאים חטא ענק ללבו של המקצוע, מכניסים מילים לפיהם של העדים/הצדדים, את הדברים מגישים לבית המשפט כתצהיר, כעדות ראשית, ובכך שמים למרמס את הדיבר התשיעי - לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, ופוגעים פגיעה קשה במשפט ובצדק.
אני מאמין שהשופטת בדימוס הילה גרסטל רואה היום מעמדת הביקורת דברים שאי-אפשר היה לחלום עליהם מעמדת השופט, כי בכמה היבטים מדובר בחלום בלהות. היא רואה למיטב אמונתי שמשפט הצדק שהיא חשבה שהיא עושה, לא תמיד עלה בקנה אחד עם האמת, כי הנתונים שהוצגו בפניה בתצהירי הצדדים היו מושפעים אפילו בצד המקצועי ובצד העובדתי מנטיות הלב ומצרכי הרגע של הפרקליטים, בין אם הם פרקליטי מדינה, ובין אם הם פרקליטים אזרחיים. ועל-פי הכתוב, נראה שהגברת גרסטל באמת ובתמים מגויסת לעקר את הרע הזה מקרבנו, לפחות בצד של פרקליטי המדינה, ועל כך היא ראויה לדברי ברכה ועידוד.
הנושא המדובר הוא פעולות שונות של פרקליטי מדינה, אשר נועדו להשפיע כצנזור על תצהירו של עובד מדינה בכיר, תצהיר כתוב וחתום, סירוב להגיש את התצהיר כל עוד לא הותאם לצרכי הפרקליטות כפי שראו אותה פרקליטים בכירים, והגשתו בסופו של דבר עם הסתייגות המדינה מתוכנו.
במקרה ההוא ניסחתי את התצהיר שלי, הוא הודפס, נחתם כדת וכדין והוגש. אממה, רוב חבריי כבר חתמו, העסק היה סופר דחוף, ובסופו של דבר הוגשו לבית המשפט תצהירים של אנשים בוגרים, משכילים, חכמים, אשר מתוך היסח הדעת ולחץ הזמן חתמו על תצהירי בית משפט שאני כאמור סירבתי לחתום עליהם. הבקשה אשר היה לה מראש סיכוי של אפס בשלישית, נדחתה (ולא בגלל התצהירים), אך השופט אף העיר בעדינות גם על התצהירים, ולטעמי בצדק רב. מסתבר שבניגוד למצהירים עצמם, השופט קרא את התצהירים.
והילה גרסטל, החתומה על הדוח לעיל (שבמקור פורסם באתר האינטרנט של עיתון הארץ), מכנה את השיטה המגונה הזו לטעמי, בלי כחל ושרק, כהתערבות לכאורה בעדות ראשית של עד (סעיף 19).
בדוח מתוארים בקווים כלליים מצבים בהם אפשר שהפרקליט ימליץ על שינויים בתצהיר, אך הם חייבים להיות בשלבי הטיוטא ולא כאשר מונח על שולחנו של הפרקליט תצהיר חתום ומוכן להגשה. הערות לגיטימיות הן הערות לפרשנות משפטית המובעת בתצהיר על-ידי העד, באשר העד אינו משפטן, ואף אם הוא משפטן אין הוא קובע את המדיניות המשפטית בתיק הספציפי, אך אסור להן ודאי לגעת בהיבטים העובדתיים או המקצועיים שלשמם בדיוק התבקש העד להעיד.
המסקנות שלי, הן מניסיוני האישי והן מהסיפור לעיל - הן שחלק מהמלפפונים קמו על הגננים, חלק מפרקליטי מדינה, כמו גם חלק מפרקליטים פרטיים, מקדשים את מטרותיהם קצרות הטווח ועל הדרך חוטאים חטא ענק ללבו של המקצוע, מכניסים מילים לפיהם של העדים/הצדדים, את הדברים מגישים לבית המשפט כתצהיר, כעדות ראשית, ובכך שמים למרמס את הדיבר התשיעי - לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, ופוגעים פגיעה קשה במשפט ובצדק.
אני מאמין שהשופטת בדימוס הילה גרסטל רואה היום מעמדת הביקורת דברים שאי-אפשר היה לחלום עליהם מעמדת השופט, כי בכמה היבטים מדובר בחלום בלהות. היא רואה למיטב אמונתי שמשפט הצדק שהיא חשבה שהיא עושה, לא תמיד עלה בקנה אחד עם האמת, כי הנתונים שהוצגו בפניה בתצהירי הצדדים היו מושפעים אפילו בצד המקצועי ובצד העובדתי מנטיות הלב ומצרכי הרגע של הפרקליטים, בין אם הם פרקליטי מדינה, ובין אם הם פרקליטים אזרחיים. ועל-פי הכתוב, נראה שהגברת גרסטל באמת ובתמים מגויסת לעקר את הרע הזה מקרבנו, לפחות בצד של פרקליטי המדינה, ועל כך היא ראויה לדברי ברכה ועידוד.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| התצהיר כעדות מוכתבת מראש |
| תגובות [ 4 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 3 |
|
||||||
| בלוגרים נוספים ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

