במפגש הרביעי בסדרת הרצאותיי על "מלחמת העולם החמישית - האיסלאם נגד המערב", התמקדתי בחלקם של הפלשתינים, במלחמה הזאת. כשלונם למנוע את הקמתה של מדינת ישראל ליכד אותם כפלשתינים. לוחמת הטרור שלהם נגדנו הייתה לקטליזטור לג'יהאד העולמי.
בעוד שהיישוב היהודי הגיע למלחמת העצמאות כמערכת די מגובשת ומאורגנת, עם יכולת פעולה צבאית, הרי שערביי ארץ ישראל הגיעו לכ"ט בנובמבר 1947 מפולגים, ללא שום יכולת צבאית סדירה. לכן, בחלקה הראשון של המלחמה הם הפעילו מעשי טרור.
תכלית הטרור אז הייתה: תעמולה במערב נגד הקמתה של המדינה יהודית. לטרור הערבי היו אומנם הישגים, אך את המטרה המבוקשת הטרור לא השיג. התוצאה הסופית, בעיניהם, הייתה הנכבה, היא "האסון הפלשתיני".
לאחר מלחמת העצמאות הפלשתינים המשיכו בלוחמת טרור נגד ישראל. אין ספק שפעילות זו סייעה לנו לפתח יכולת של לוחמה זעירה ברמה גבוהה (יחידה 101, סיירת מטכ"ל ועוד) ולהתחזק. לאוכלוסייה ממנה יצאו אנשי הטרור היא סייעה לפתח זהות חדשה, הפלשתינית, כולל תחושת הנאמנות לפלשתין.
אחרי מלחמת ששת הימים הבינו
יאסר ערפאת, מנהיג הפתח, ומנהיגי שאר הארגונים, כי הסתפקות בפיגועים בתוך ישראל ובשטחים לא תסייע להם לבודד את ישראל, והם פתחו במערכה עולמית נגדנו: ביולי 1968 הם חטפו מטוס "אל על" והנחיתו אותו באלג'יריה. בספטמבר 1969 הם תקפו את שגרירויות ישראל בבון בירת גרמניה (לפני האיחוד) ובהאג בירת הולנד. גולת הכותרת שלהם הייתה בספטמבר 1972: הם רצחו ספורטאים ישראלים שהשתתפו באולימפיאדה במינכן.
בסדרת פיגועים נגד ישראל ונגד ישראלים, בכל רחבי העולם, הציבו הפלשתינים את מלחמתם נגד ישראל במרכז השיח העולמי, ויחד עם לוחמה פסיכולוגית נמרצת הם שכנעו יותר ויותר ציבורים בעולם שישראל גרמה להם עוול ושהטרור לא יחדל, עד שלא ישיבו להם את זכויותיהם, שהישראלים גזלו מהם בכוח הזרוע. ברור לכל שאנחנו הבסנו אותם בשדות הקרב, אך לצערנו הם הביסו אותנו במלחמה הפסיכולוגית-תעמולתית. פעילותם היא שהפכה את ישראל למוקצית מחמת מיאוס במערב.
הישג אסטרטגי זה של הפלשתינים הראה לערבים בכל העולם ולמוסלמים שאינם ערבים, כי פיגועי טרור הם נקודת התורפה של העולם המערבי, ובייחוד של ארצות מערב אירופה, ואלו נמצאות בתהליכי שקיעה עוד מסוף המאה ה-19. הפלשתינים הוכיחו לעולם כי הטרור ותעמולה בלתי פוסקת הם שילוב מנצח.
אך טבעי הדבר שפעיל טרור פלשתיני, עבדאללה עזאם, המכונה "אבי הג'יהאד", יליד הכפר סילת אל-חארית'יה שבצפון השומרון, הקים ב-1988 באפגניסטן את ארגון אל-קאעידה ("הבסיס") שכינויו העצמי הוא "החזית העולמית האיסלאמית למאבק בצלבנים וביהודים". עזאם נהרג כעבור שנה, בפיגוע באפגניסטן, אך מורשתו חיה ובועטת: הארגון שהוקם על ידו ביצע את פעולת הטרור הדרמטית ביותר בהיסטוריה ב-11 בספטמבר 2001 בארה"ב; ארגון "גדודי עבדאללה עזאם" פעיל היום בסוריה, במצרים ובלבנון. בין היתר ב-23 ביולי 2005 ביצע הארגון שלושה פיגועים סימולטניים של מכוניות תופת בשארם א-שייח. 88 אנשים נהרגו ו-200 נפצעו. ב-22 באוגוסט 2013 שיגר הארגון ארבע רקטות גראד לעבר יישובי צפון ישראל.
עד תחילת ירי הקסאמים מרצועת עזה לעבר ישראל, בשנת 2001, לא הבינו ראשי מערכת הביטחון של ישראל את הסכנה האסטרטגית של לוחמת הטרור נגדנו. את הטיפול בה כינו: "ביטחון שוטף", ועיקר מעייניהם ותקציביהם הופנו ללוחמה בצבאות סדירים, מלחמה שלא אירעה כבר 42 שנה, מאז מלחמת יום הכיפורים. עד היום אין ראשי מדינת ישראל מקדישים את תשומת הלב הראויה ללוחמה הפסיכולוגית-תעמולתית נגדנו. את התוצאות אנחנו כבר מרגישים מכיוון כמעט כל מדינות העולם. ברור לי כי הכאב, והנזק, יתעצמו בעתיד.
מסקנה: ביטחון ישראל אינו מנוהל באופן מיטבי. הטרור התעמולתי-פסיכולוגי מסכן ומאיים על קיומה של מדינת ישראל.
והפעם: החטיבה, חסר, מסתבך?, משחקים ולמה?!
הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
