אם ייבחר אביחי מנדלבליט לכהן כיועץ המשפטי לממשלה, אולי המינוי החשוב ביותר בשירות הציבורי בישראל, הוא יתמודד עם אתגרים מורכבים וקשים החל מיומו הראשון לתפקיד. דרך מרכזית לשער כיצד יתמודד עם אתגרים אלו, היא הערכת פעילותו בשירות הציבורי הישראלי בעבר.

חלק משמעותי בבחינה זו צריכה למלא תקופת שירותו (2011-2004) כפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר). במהלך תקופה זו התמודד מנדלבליט עם סוגיות קשות ביותר להכרעה: היישום של זכויות האדם ודיני הלחימה במהלך פעילות צבאית. הוא לא היה, כמובן, ראשון הפצ"רים שהתמודד עם סוגיות אלו, אך נושא זה היה מרכזי ביותר בכהונתו, שהייתה גם ארוכה יותר ביחס לרבים מקודמיו. אפשר לחלוק על כמה מההכרעות שקיבל מנדלבליט (אני עצמי חלקתי בפומבי על כמה מהן) אך ברור לכל, כי מנדלבליט פעל להגנת ולאכיפת שלטון החוק בצבא ללא יראה וללא משוא פנים.

נדמה שחלק ניכר מהביקורת כלפי מינויו של מנדלבליט מבוססת על החשש שהיכרותו עם ראש הממשלה וחבריה תביא לכך שהחלטותיו יהיו מוטות לטובת הממשלה, ויאפשרו לממשלה ולראשה התחמקות מדרישות החוק. בהתבסס על כהונתו כפרקליט הצבאי הראשי ניתן לקבוע בצורה ברורה וחדה, כי חשש זה מופרך. מנדלבליט מעולם לא התכופף בפני השררה, ולא איפשר להיכרותו עם מפקדים בצבא או עם פעולתם להשפיע על שיקול דעתו המקצועי.


צה"ל מחויב לשלטון החוק


כאמור, עיקר שירותו של מנדלבליט כפצ"ר עמד בסימן ההכרעות הקשות הנדרשות מהמשפטן, כאשר מדינת ישראל מצויה בעימות מתמשך. עקרונות היסוד של מדינת ישראל מחייבים אותה לשמור על עקרונות הדמוקרטיה, המשפט הבינלאומי ושלטון החוק גם במצבים של עימות מזוין, כאשר הצבא נאבק להגן על אזרחים מפני ארגוני טרור המנצלים בצורה מניפולטיבית את המגבלות אשר הדמוקרטיה מטילה על עצמה.

בסוגיות אלו הייתה עמדתו של מנדלבליט קול צלול ובהיר: גם במהלך עימות כזה מחויב צה"ל לשמירה על שלטון החוק. עמדה זו התבטאה בפועל בשורה של "מהפכות" שהוביל מנדלבליט בפרקליטות הצבאית, ואשר מהוות עד היום את הבסיס לפעולתה.

בתקופת כהונתו של מנדלבליט מוסדה פעילותה של "הפרקליטות הצבאית המבצעית" - יחידה משפטית שעורכי הדין המשרתים בה נפרסים בעת חרום בפיקודים ובאוגדות, ומספקים בעת תכנון המערכה וביצועה ייעוץ משפטי צמוד למפקדים בשטח. מהלך זה הפך את עיסוקה של הפרקליטות הצבאית מביקורת לאחר מעשה, לייעוץ משפטי מודרני - המהווה עזר למפקדים בעת קבלת החלטותיהם, תוך שמירה על מגבלות הפעלת הכוח.

מנדלבליט לא הזניח את החקירות וההעמדה לדין של חיילים כאשר סבר, כי בפעולתם חרגו מהוראות החוק. גם כנגד לחצים ציבוריים ופוליטיים, הוא הורה על הגשת כתבי אישום מקום בו סבר כי היו הפרות של החוק (למשל: פרשת נוהל השכן בגבעתי). הוא לא נרתע מדרגות גבוהות של ממלאי תפקיד, והעמיד לדין גם אלו כאשר סבר שיש מקום לעשות כן.


בלי פשרות בטוהר המידות


ראויה לציון הקפדתו של מנדלבליט על טוהר המידות של המשרתים בצה"ל. כך עשה בכמה מקרים ביחס להקפדה על ענישה מתאימה על עבירות מין. כך עשה גם כאשר קצינים בכירים נלכדו בדיווחי שקר. בפני היועץ המשפטי לממשלה הבא עומדות כמה הכרעות חשובות בתיקי שחיתות ועבירות מין. מנדלבליט הוכיח כי בנושאים אלו עמדתו תקיפה ובלתי מתפשרת.

נקודה חשובה היא הנכונות שגילה מנדלבליט להתחשב בטענות של ארגוני זכויות אדם, משפטנים בינלאומיים וקבוצות אזרחיות גם כאשר אלו הובילו לביקורת על הנעשה בצבא. תקופתו של מנדלבליט כפצ"ר אופיינה בהגברת הביקורת הבינלאומית על פעולות צה"ל.

מנדלבליט השכיל להבין, כי הדרך הנכונה להתמודדות עם ביקורת זו אינה דחייה מוחלטת שלה, אלא דווקא שיקוף של נכונות להתמודד עימה, תוך שיתוף פעולה. הוא הקפיד להורות על חקירת תלונות שהגיעו מארגוני זכויות אדם, וגילה פתיחות מרשימה לביקורת פנימית וחיצונית, למשל ביחס לשיטות החקירה של חשדות להפרות הדין. מדינת ישראל עומדת בפני תקופה מאתגרת של התמודדות על הלגיטימיות של פעולותיה בזירה הבינלאומית. מנדלבליט הוא בעל ניסיון ניכר בהקשר זה, ובאמתחתו משנה סדורה אשר תתרום רבות להתמודדות ישראל עם אתגרים אלו.

תפקיד הפרקליט הצבאי הראשי דומה בכמה מובנים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. גם בתפקיד הפצ"ר צריך המשרת בתפקיד להתמודד עם לחצים פוליטיים, היררכיים ותקשורתיים. אין הכנה טובה יותר לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה מתפקיד הפצ"ר, ובחינת הכהונה כפצ"ר היא גם דרך מועילה לבחון את התאמתו של מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

על סמך כהונתו של מנדלבליט כפצ"ר ניתן לקבוע, כי הוא מועמד ראוי ומתאים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לאור ניסיון העבר, טועה מי שחושב שמנדלבליט יהיה יועץ משפטי כנוע וגמיש. במחויבותו של מנדלבליט לאכיפת החוק, בעמידתו התקיפה בפני דרגי פיקוד גבוהים, ובפתיחותו לביקורת במהלך כהונתו כפצ"ר, הוא גילה בדיוק את התכונות הנדרשות ליועץ משפטי לממשלה בעת הזו.