מקריאת
פסק הדין בתביעתו של
מני נפתלי,
והודעת הערעור שהגיש סנגורה של
שרה נתניהו, מתקבל הרושם שהשאלה העיקרית שתעמוד בפני השופטים איננה האם הושחרו פניה של נתניהו מבלי שתינתן לה הזדמנות להגן על עצמה, אלא האם עובדה זו מצדיקה את קבלת הערעור, בשעה שהיא עצמה הייתה עדה ולא נתבעת.
לכל מי שקרא את פסק הדין, ברור כשמש שלמרות שנתניהו הייתה רק עדה, ולא ישבה על ספסל הנאשמים שכלל לא קיים בבית הדין לעבודה, הנושא העיקרי שעליו נסב המשפט היה האשמתה בהתעמרות במני נפתלי בפרט, ובעובדי המעון בכלל.
וכיוון שכבר לימדונו שופטינו שחוק וצדק אינם בהכרח זהים, לא ברור האם תיענה בחיוב בקשתה הצודקת של נתניהו להגן על עצמה בפני קביעתו של בית המשפט, לפיה היא גרמה למני נפתלי המסכן עגמת נפש המצדיקה פיצוי כספי.
אלא שכתב הערעור מציג מספר עובדות שאי-אפשר להתכחש להן, ושתיים מהן תוצגנה להלן, מהקל אל הכבד.
1. תחת ראש הפרק "מהימנות התובע ועדיו" (שלפי כתב הערעור מצוי בסעיף 21 לפסק הדין, ואילו בפסק הדין שקישור אליו מוצג לעיל מצוי בסעיף 29), לא נכתבה מילה אחת ויחידה על מהימנותו של מני נפתלי, שאולי מותר לציין שהוא התובע. מילה אחת לא!
ובין הטענות המועלות בכתב הערעור לגבי מהימנותו של נפתלי ניתן להזכיר שהוא הצהיר על 12 שנות לימוד, ולא טרח לפרט ששתיים מהן בילה בכיתה ז', שתיים בכיתה ט', ושלדבריו: "בכיתה י"א, י"ב אני נאלצתי לעזוב את הלימודים", וכן שבדיון בפני בית משפט אחר הוא העיד במפורש: "התפטרתי כדי לעזור לאבא", וזאת בניגוד גמור לעדותו בפני בית הדין לעבודה.
יש לשוב ולהדגיש שבפסק הדין שעליו מוגש הערעור כלל לא מוזכרות טענות אלה, שהועלו במהלך המשפט, ושברור כשמש שהן אינן רק טענות אלא עובדות.
2. בסעיף 37 לפסק הדין (סעיף 38 לפי כתב הערעור) נזכרים דבריה של נתניהו שטענה כי נפתלי ביצע "פגיעה מינית והטרדה מינית בחדר השינה של ראש הממשלה", ועל כך נכתב: "לא הובא אף לא בדל ראייה התומך בהם". על כך מערער סנגורה של נתניהו, ואף מצטט את עדותו של נפתלי, שכשנשאל לגבי הטענה כי עובדת המעון לשעבר טענה בפניו(!) כי הוא הטריד אותה מינית, הוא ענה: "היא אמרה רק מילולי".
ואילו
מאמר של קלמן ליבסקינד במעריב מציג לפנינו את התמונה המלאה, לפיה עובדת ששמה סבטלנה גורודצקי טענה כי נפתלי לא רק הטריד אותה מילולית, אלא גם שלח ידיים לעברה, ושהיא עברה בדיקה במכונת אמת, ובין השאר נשאלה: "האם זה נכון שהרחקת את ידו של מני נפתלי מגופך, באומרך זה לא מתאים ולא שייך", והשיבה בחיוב, ונקבעה כדוברת אמת.
ובמאמר נוסף מספר לנו ליבסקינד כי כבר בתאריך 6.5.2015 נמסר לה במשטרה טופס שבו נכתב "אישור בדבר הגשת תלונה", ושמאז ועד היום היא לא שמעה מהמשטרה.
וישפוט הקורא.