ההמון צמא לדמו של קצב

קצב לא קיבל שום הנחה. הוא קיבל עונש מרבי עבור המיוחס לו בבית המשפט ואם הוא יזכה לחנינה על התנהגות נאותה, זו לא תהיה פריווילגיה שתינתן לו כנשיא לשעבר אלא הטבה המגיעה לכל אסיר שהתנהג יפה בעת מאסרו (בתנאי שאינו מסוכן לציבור). מאסר לא נועד לצרכי נקמה, מאסר נועד לשם הרתעה והגנה על הציבור בלבד, אך הציבור אינו זקוק להגנה מפני משה קצב. שחרורו לא יביא את נשות ישראל להסתגרות בחרדה בביתן, ועניין ההרתעה גם אינו רלוונטי כי קצב כבר שילם את המחיר מעל ומעבר. קצב עומד בכל הקריטריונים הנדרשים לשחרורו המוקדם פרט לסיפוק ההמון המשולהב צמא הדם.

המחיר הכבד ששילם קצב

בניגוד לאסיר אנונימי היוצא מכלאו ומתחיל בחיים חדשים, את הנשיא לשעבר קצב כולם מכירים והוא יצטרך להתמודד עם אצבעות הבוז שיופנו לעברו, עם המבוכה מול האנשים בכל מקום, ועם הישראלי המכוער שיעיר לו הערות ברחוב.

בניגוד לאסיר אנונימי אחר, ספג קצב השפלות אין סופיות ברשתות החברתיות, בתמונות פוטושופ פוגעניות ובתוכניות הבידור המאוד לא חינוכיות בטלוויזיה שהתחרו ביניהן מי שופך יותר את דמו על מזבח הרייטינג, וזאת בנוסף לנפילה הגדולה מאגרא רמה לבירא עמיקתא ולהשפלות שעברו עליו בעת שהותו בכלא מצד אסירים אחרים.

חברות כנסת המחפשות כותרות ומנסות להתבלט כלוחמות כביכול למען האישה, וארגונים פמיניסטיים קיצוניים אינם מסתפקים בעונש הכבד שניתן לקצב וממשיכים לצאת נגדו ולפגוע בחירותו. לאחרונה גם נוצרה עצומה אינטרנטית הקוראת לאי שחרורו מהכלא (עצומה זו צברה תוך זמן קצר יותר מ-22 אלף חתימות) ומי שמנסה לדבר לטובת קצב מיד מושתק ומואשם כשונא נשים ותומך באנסים, והנה ציטוט למה שכתבה לי אישה אחת בעקבות הבעת עמדה לטובת קצב ברשת חברתית: "חתיכת אפס מזויין, מאחלת לך שיאנסו אותך, שיקרע לך הרקטום ולא תוכל לשבת, ולא תוכל לחרבן, ולא תעז לצאת מהבית ואז, אולי אז תשקול מחדש את הדעות העלובות שלך על אונס ועל אנסים".

לתוך כל השנאה הזו קצב ישוחרר במוקדם או במאוחר וההשפלות ברחוב, בתקשורת וברשתות החברתיות לא צפויות להפסק ולכן אינני בטוח שהחיים בחוץ יהיו קלים עבורו, בטח לא בחודשים הראשונים. לא אתפלא אם קצב יצטרך לעבור תקופת הסתגלות וליווי מקצועי לאחר שחרורו בדומה לתקופת ההסתגלות שעברה עליו בעת כניסתו.

הדרישה המטופשת מקצב להודות במעשיו

לאחרונה החל חבר הכנסת מיקי רוזנטל במהלכים לחקיקת חוק שידרוש מכל אסיר להכיר בחטאו ולהתחרט על מעשיו כתנאי לקיצור עונשו (חוק - משה קצב). קשה לי להאמין שמכל הצרות במדינה הזו, מה שטורד את מנוחתו של רוזנטל זה שחרורו המוקדם של קצב או חוסר הכרתו במעשיו, וקשה לי להאמין שרוזנטל באמת מאמין שיש ערך להודאה מאולצת באשמה. לכן, נראה לי שמדובר כאן בניצול מרושע של המצב כדי לצבור כותרות ואהדה ציבורית על חשבון השפלתו של קצב וחירותו.

אני רוצה להזכיר למי ששכח, כי השר לשעבר שלמה בנזרי, הודה במעשיו הפליליים, זכה לקיצור בעונשו ורגע לאחר יציאתו לחופשי, חזר וטען לחפותו.

מדוע אנחנו צריכים לחזור על ההצגה המטופשת הזו ומה תיתן לכם ההודאה הזו שתצא בכפיה?

זכותו המלאה של כל אסיר להמשיך ולדבוק בחפותו (בתי משפט בכל מקום בעולם עושים טעויות וחפים מפשע יושבים בבתי כלא). העיקשות של קצב להימנע מהודאה באשמה למרות כל הפיתויים בעבר להקלה בעונשו רק מחזקים את הסברה שהוא איננו אשם, אך גם אם קצב ביצע את המיוחס לו, הוא שילם את מלוא המחיר עבור מעשיו, ואשתו שלכל הדעות איננה פושעת, שילמה את המחיר ביחד אתו וגם לה מגיעים חיים שקטים לצד בעלה.