מפרשן מפחיד למרואיין חרטתן

רוני דניאל היקר, מה אני אגיד לך, לא הפתעת אותי.

אצלי אתה איבדת את זה כאשר פרסמת מסמך מזויף בניסיונך להתערב באורח בוטה ובניגוד לדעתי לכל כלל אתי או אזרחי בתהליך מינוי הרמטכ"ל. לדעתי לא התאמצת לתהות על קנקנו של המסמך טרם פרסמת אותו. לטעמי אתה אפילו התאמצת שלא לתהות על קנקנו, ואפילו כאשר קבעה המשטרה חד-משמעית שהמסמך מזויף לא התנצלת בפני שמונה מיליון אנשים על כי הולכת אותם שולל.

"מחנאות" כינה מבקר המדינה את שיחותיך עם הרמטכ"ל דאז. כולנו שמענו והתביישנו עבור שניכם, לדעתי זה הרבה יותר חמור ממחנאות. איש לא פועל כך בגלל שהוא ממחנה זה או אחר. מדובר לדעתי פשוט באינטרסים, אינטרסים שהתגברו לצערי ולטעמי על החובות העיתונאיות והאזרחיות. אינטרסים אידיאולוגיים, אינטרסים חבריים בצמרת צה"ל, ואולי אף אינטרסים אחרים.

ומשלא התנצלת מעומק לבך, אני מניח שלא הטמעת את האסון שהמטת עלינו, ומשמע שזוהי דרך עבודתך. כך פעלת, כך אתה פועל, וכך גם תמשיך לפעול.

חורים בספינה

ובנוגע לילדים שלך, תאמין לי, אני מאוד רוצה שילדיך יישארו כאן, מה שאין כן לגביך, אתה יכול לטוס לאיזה אי-בודד, לניו-יורק, להודו, ללוס אנג'לס – ולא לחזור. לי לא תחסר. לא טוב לך כאן, אז לך. מה רע עשו לך ילדיך? אם אתה כל כך רוצה להתרחק מהם, למה להעניש אותם? תתרחק אתה ותקל אולי לא רק על ילדיך אלא גם על מיליונים שצופים בך, נבהלים ממך.

עיתון הארץ אשר חייב להעליב כל מי שתומך במדיניות הביטחונית שתגן עלינו פני רוצחים אומר על דבריך ההזויים "מפרשן כוחני למרואיין מרגש". רוצה הוא לומר: כל זמן שאתה עוסק בביטחון אתה כוחני, אבל כאשר אתה מחורר חורים בספינה, כמוהם, אתה הופך פתאום להיות מרגש, אלק ריגשת אותם בגרשך את ילדיך מן הארץ.

ברור לך שאני רואה את התמונה קצת אחרת. לי אין כל טענות לביטחוניזם שלך, אממה אתה מפחיד אותי. פשוט מפחיד, מבע פניך מפחיד אותי, ועתה עם דבריך על משלוח ילדיך לחו"ל, הפכת מפרשן מפחיד למרואיין חרטתן.