הטירוף, השיסוי, ה"פוליטיקלי קורקט" והכיסא

גילוי נאות: עד ליום השואה הייתי מבין אלה שהעריכו מאוד את בוגי יעלון, שר הביטחון שהתפטר, והיה לי אמון בלתי מסויג בו, בדרכו, ובאופן שהנהיג את הצבא וזרועות הביטחון. ראיתי בו מקצועיות, קור רוח, מתינות, תבונה, וזהירות. חשבתי שניהול צוק איתן יחד עם ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל היה למופת של איזון בין השגת היעדים לבין מניעת ההתלקחות למלחמה כוללת מרובת אבדות, והעדר מוחלט של התלהמות. בהקשר זה גם לא התייחסתי לטיוטה של דוח מבקר המדינה, כפי ש לאחרונה הביאה התקשורת.

אמוני בו החל להיסדק, בעקבות חריצת הדין החפוזה, והשתלחותו נגד החייל אליאור עזריה (החייל היורה בחברון), בטרם חקירה, והכל בשם המוסר (המזויף, לדעתי), וכעסו על ראש הממשלה שטלפן לאבי החייל. ואז באה המכה: תמיכתו הנחרצת באותו סגן רמטכ"ל שבטא את דעותיו הפוליטיות בצורה המבישה והפוגענית ביותר, כשהוא לבוש במדי השרד של צה"ל באירוע ממלכתי אזרחי, תוך זלזול בקרבנות השואה וזכרם.

כשהתפרסמה גם הקלטת של הרצאתו בפני צעירים ממכינה העומדים להתגייס, שבהם הסביר להם כי עליהם לסכן חייהם כדי לא לפגוע באזרחי האויב, ולשאלה המפורשת: מי יותר חשוב לו? חיי חיילי צה"ל או חיי אזרחי האויב? ענה: האזרחים. אז הבנתי שאין עניין כאן במעידה חד-פעמית, או "לא הייתה לי כל כוונה" או "הדברים הוצאו מהקשרם" וכו'.., אלא יש לנו כאן תפוח רקוב ממש. תפוח רקוב, שירקיב את כל צה"ל. תדע כל אם עבריה כי הפקידה את חיי בנה בידי קצין שחיי האויב חשובים לו מחיי בנה.

ואני רוצה להרחיב את הדיבור על סגן הרמטכ"ל, שאולי נראה כחדשות של השבוע שעבר, אך להבנתי, זאת נקודת השבר, אבן הנגף, והכשל שהביא למפלתך, רב אלוף (מיל.) יעלון, ולאובדן הערכים בצה"ל.

תדע זאת בוגי יעלון, ותדע זאת סגן הרמטכ"ל: החייל היורה מגויס לפי החוק, לא הייתה לו בחירה. הוא נמצא במקום חשוף יום יום לפיגועי סכינים, ליידוי אבנים, למטעני חבלה, לפיגועי דריסה, בלחץ ומתח מתמיד ולחשש יום יומי לחייו מצד אויב שאתם מכנים "אזרחים", "חפים מפשע", "בלתי מעורבים" ושאר מלים מכובסות, שבאים עם כלים "אזרחיים" סכין, גרזן, פטיש, מברג, מספריים, מכוניות דורסות, ועוד. ואפילו אם טעה (במלחמה קורות הרבה טעויות) וסטה מן הנהלים יש לנהג בו בפרופורציה ובהתחשבות, ולא להתנהג אליו כאל אויב, לגייס נגדו את כל התותחים של הפרקליטות הצבאית (יושבי כורסאות מרווחות - אולי מישהו מהם רוצה להשיג קידום על גבו?), לרדוף ולרמוס אותו, לבזותו ולהשפילו עד עפר, לפנות לבית המשפט בדרישה להחזיקו במאסר עד תום ההליכים (תודה לאל ולשכל הישר של השופט, שפעם אחר פעם ריסן אותם). לאחרונה אף גויס פרקליט בכיר אזרחי (בכסף מתקציב הביטחון - למען גילוי ה"אמת", לדברי הרמטכ"ל).

כנראה רציתם מסלול אחר: המחבל הרצחני יקבל את מיטב הטיפול הרפואי, יחלים לחלוטין, יועמד לדין וייכלא עם חבריו, מחבלי החמאס, יקבל לימודים אקדמיים (אולי עד תואר דוקטור) - עד לחטיפת החייל הבא. אז הוא ישוחרר, ייסע באוטובוס לביתו לכל תרועה, כשהוא צוחק צחוק רועם על טיפשותכם וחולשתכם, ועל המוסר המטופש שלכם. תסריט זה הוא המועדף עליכם?

לעומתו, אתה סגן הרמטכ"ל. אתה איש קריירה (!!!), יושב בנוחיות במשרדך הממוזג, ומרשה לעצמך להתפלסף ולהתייפייף במוסריותך המזויפת. כדי להביע את דעותיך הפוליטית ו"דאגותיך" בנושאי מדיניות וחברה אתה חופשי בכל עת לפשוט מדים ולעשות קריירה פוליטית אזרחית. החייל מחברון לא יכול לעשות זאת. נותר לי רק להביע את רגשות התיעוב ושאט הנפש שלי לך, לדברי הבלע שלך ול"מוסר" שלך. זה לא מוסר. מוסרי זה להאמין בצדקת דרכך. לבצע את המחויבות שלך להגנה על מדינתך וביטחון אזרחיה. ולשמור, ככל האפשר בשעת קרב על חיי חייליך. בכל חברה אנושית, בני עמך קודמים תמיד לאחרים, בפרט קודמים לאויביך.

מה המסר שלך למתגייסים הצעירים חדורי המוטיבציה? הזאת "רוח הלחימה" של צה"ל שאתה רוצה לחנכם לאורה? ראוי להסביר לחיילים שיש להימנע, ככל האפשר, מפגיעה באזרחים, אך לא במחיר של סיכון חיי חיילינו. בין זה לבין העדפת חיי "אזרחי" האויב המרחק רב מאוד .

את סגן הרמטכ"ל הזה היה צריך להקיא מצה"ל עוד באותו יום, ואילו אתה, שר הביטחון יעלון, אתה תמכת בו תמיכה גורפת בלתי מסויגת. בתמונות שפורסמו ברקע נאום ההתפטרות שלך, הוקרנו ברקע כמה פעמים תמונות שבהם אתה מופיע, לא לצד הרמטכ"ל, אלא כתף אל כתף, לצד אותו סגן הרמטכ"ל, ונשאלת השאלה מי כאן התלמיד ומי רבו?

בתום מלחמת יום הכיפורים, שבה הוכיחו החיילים והמפקדים הזוטרים רוח לחימה והקרבה עילאית, אמר עזר ויצמן, שר הביטחון דאז: "יש לנו צבא טוב ועם טוב, רק את היתוש שהתיישב לו על הראש צריך להרוג". זו צורה מטאפורית, כמובן. אתה, סגן הרמטכ"ל, אתה בעיני אותו יתוש, ואני מקווה שהיחידי. עוף נא יתוש חביב עוף לכל רוחות השמיים.

ועכשיו, בעקבות הדרמה של הימים האחרונים, מוצא בוגי יעלון את עצמו נפגע - וניתן להבין זאת. אך נראה כי בעלבונו איבד את כל התכונות הטובות שמניתי לעיל. כאן נמדד בוגי "בכיסו, בכוסו, ובכעסו - ואולי נוסיף גם: בכיסאו".

והנה, הרקע לא היה ידוע והתגלה אתמול. התנהלו שני מו"מ-ים במקביל, להרחבת הקואליציה: האחד, גלוי עם הרצוג, והשני, חשאי, עם ליברמן. אני, אישית, התחלחלתי לאפשרות שבוז'י, ומפלגת השקר האנטי-ציונית הבוגדנית שלו, ייכנסו לממשלה ויהוו בה גייס חמישי, ובזה היה נתניהו יורה לעצמו כדור ברגל, ולמחנה הלאומי בחזה. (נזכור את הפוטש של לבני - לפיד, וגם איך נפלה ממשלת נתניהו הראשונה כאשר שר הביטחון פואד בן-אליעזר החליט שאולי יש לו סיכוי בבחירות) ותרגיל מסריח כזה היה צפוי לחזור גם הפעם. לכן שמחתי שהפיגוע הזה סוכל. עכשיו נראה שליברמן יכנס לממשלה בתור שר הביטחון (אני כועס על ליברמן שלא נכנס לקואליציה עם הקמתה).

קדם לזה הנאום "התקיף" אך הפתטי ועלוב עד כדי גיחוך של בוז'י, שבמקום להסתפק בהצהרה קצרה, עניינית ומכובדת כי המו"מ לא צלח, התלהם, הפריח שקרים והאמין לשקרים של עצמו: "הוא זכה ל"הישגים": קבל תשעה שרים. וגולת הכותרת: "הפסקת הבנייה בהתנחלויות " לטובת פטרונו אבו מאזן, ואז הטיח האשמות בכל מה שזז, ולשמחתי, בעקר בחברי מפלגתו, שבגללם, כביכול, נוכח נאומו ש א-סיסי, יוחמצו חלומות באספמיא - תהליכים גורליים, שימנעו מלחמות והרוגים, בריתות עם ארצות ערב - ממש "חזון אחרית הימים", גרסאות חדשות משופרות של "מזרח תיכון חדש", ושל ה"שלום" שהביא הסכם אוסלו. (הזדמנות היסטורית גורלית זו חבל שלא החמצנו, ביחוד שהושגה ע"י שוחד -מכונית מיצובישי - שניתן לחבר כנסת מסוים, ששמו כבר נשכח).

אחר כך באה הידיעה על התקדמות המו"מ עם ליברמן. ועכשיו הותרו חרצובות לשונם של כל בעלי הלשון והפה מן האגף השמאלני של הקשת הפוליטית. ושל כל הפרשנים למיניהם: רון בן ישי לא יוכל לישון בשקט (ממש לא אכפת לי, קח גלולות), רוני דניאל, (כפרשן צבאי אני מאוד מעריכו) יצא מכליו בפנים מתלהמות, והכריז שלא ירצה שבניו יחיו בישראל (לא אזיל דמעה). בעולם הערבי מבוכה, והפלשתינים התחילו לשקשק (לשמחתי, שישקשקו). אבל, עיתונאי ערבי חכם אמר שמינוי ליברמן יביא לשקט כי "באזורנו מעריכים ומכבדים את הבריון" - אותו היגיון שבמשפט: "הרוצה בשלום היכון למלחמה".

אגב, לא ראיתי שבאזורנו, או באירופה הנאורה, או בארה"ב מעריכים מאוד את המוסר שלנו, או את המוסר של העלוב של סגן הרמטכ"ל - להפך, שונאי ישראל השתמשו מיד בדבריו נגד ישראל, ואויבי ישראל יודעים שזו אחת החולשות של ישראל, ומנצלים זאת.
עם מוסר לא מנצחים מלחמה!!!, האמריקנים הפציצו באפגניסטן והשמידו כפר שלם. הדיווח: "נזק קולטרלי", אתם מכירים מלה זו באנגלית? אולי אבא אבן הכיר (הכוונה כנראה היא לנזק סביבתי - שימו לב נזק לסביבה לעץ ולצומח). בהפצצות של הקואליציה על מטרות דאעש לא נהרגים אזרחים בהמוניהם? מישהו פוצה פה ומדבר על מוסר???

עכשיו יוצא המרצע מן השק: בימים האחרונים כנראה הרגיש בוגי יעלון כי הכיסא שעליו הוא יושב מתחיל לרעוד - וצודק זאב אלקין: בהרחבת הקואליציה יש אילוצים ומחיר, וזה לפעמים כואב (כמובן שמטיפים למדינת ישראל לעשות "ויתורי ם כואבים" למען השלום" ובאופן מעשי למען שלום כוזב ואשליית שלום - אז זה בסדר גמור- אך שבמסגרת רה-ארגון צריך להזיז כמה שרים מכסאותיהם, אז קם אחד נעלב ומתפטר)

אני מבין את בוגי יעלון. הוא רשאי לראות במסירת תיק הביטחון לליברמן אי-אמון בו עצמו, ואינו מוכן לראות בכך אילוץ או מחיר שאין ברירה אלא לשלמו - זו זכותו המלאה, ולטעמי הרוויח אותה ביושר, בתמיכתו הגורפת בסגן הרמטכ"ל, בהשתלחותו בחייל אליאור עזריה, אני קורא בעיתונות כי בצה"ל. בוטל האגף לתודעה יהודית, ובמקומו הוכנס גוף פוליטי שמאלני קיצוני, ארגון "בינה" בו מרצים אנשי מר"צ לקציני צה"ל, ומבצעים שטיפת מוח פוליטית של השמאל הקיצוני. איני יודע אם ארגון זה הוכנס בקדנציה של יעלון, אך אפילו אם לא, היה צריך מיד לסלקו. אני גם קורא בעיתונות על פעולתו להפסקת הבנייה בהתנחלויות, פינוי אלים של התנחלויות "בלתי חוקיות" כביכול, ולכן את התפטרותך-התפטרותך-הדחתך הרווחת ביושר. אני גם קורא בעיתונות כיום כל מיני מאמרים המצביעים גם על כשלים ביטחוניים שלך, נחכה לדוח המלא של מבקר המדינה.

שמעתי את נאום התפטרותך: שמעתי על הערכים, המוסר, הצדקנות, על ההקצנה, על השיסוי, על הימין הקיצוני, על הטירוף, על השפיות - הכול "פוליטיקלי קורקט". היטבת להשתמש בכל הטרמינולוגיה של גוש השמאל, אותה הטרמינולוגיה שבוז'י השתמש בה רק אתמול, של המחנה הקורא לעצמו "המחנה השפוי".

עכשיו, לאחר "ההצגה הטובה בעיר" חוזר שוב מעגל השיסוי וההסתה, אותה שנאה שהפיץ בוז'י ומפלגתו, בסיועה של כל התקשורת, שנאה ורצח אופי לבנימין נתניהו, שנאה עיוורת חסרת בסיס, על החטא החמור שהוא ראש הממשלה ולא הם. (ונתניהו, היחידי שלא עוסק בשיסוי והסתה, גם לנוכח קמפיין שנאה ענק זה, המתמשך עד היום), ועכשיו השנאה הפכה לשטנה ומשטמה, כי מחנה השקר קיבל תגבורת אנטי ציונית מובהקת בדמות מרב מיכאלי וסתיו שפיר וחבר הכנסת קיבינימט, גס הרוח ושפת הביבים ושיח הכנופיות.

דרך השיסוי וההסתה היא דרכם, הם המכנים את הממשלה "ממשלה כושלת", ממשלה רעה", ועכשיו, לאחר הביזיון, המשטמה עוד גוברת ובטרמינולוגיה החדשה הממשלה היא "ממשלת הטירוף" צריך להפיל אותה בכל מחיר כי רק עכוזינו צריכים לכבד את כורסאות הממשלה, המדינה היא שלנו, אנחנו נולדנו לשלטון, ואצה לנו הדרך למסור את ארץ ישראל לאויב הפלשתיני. למשטמה מצטרפים שחקנים חדשים וטרמינולוגיה חדשה נוצרת: "פאשיזם" - בראוו ליצירתיות של מחנה השמאל (בראוו לאהוד ברק המזוקן - היית ראש ממשלה גרוע וכושל, ונזכור לך את הבריחה החפוזה והמבזה מלבנון).

דעו לכם, אינכם מחדשים דבר. שיטתכם הומצאה כבר במאה הקודמת בגרמניה בשנות השלושים והארבעים (מזכיר לכם משהו? - לצעירים, חפשו בגוגל את השם גבלס) לפי שיטה זו, חוזרים על שקר הרבה פעמים והוא הופך לאמת. אתם תצעקו תהליך השלום ויהיה שלום, תצעקו ממשלה רעה, ממשלה כושלת, ממשלת הטירוף - ובמטה קסמים היא תהפוך לכזאת. ובכן, הראשון, לצערי לא קרה, והשקרים האחרים הם שקרים, וכאלה יישארו!!

לא הצלחתי לגלות את ה"שפיות" של המחנה הקורא לעצמו "שפוי", שהביא את רב המרצחים מתוניס, אויב ישראל הגדול ביותר, עם רבבות קלגסיו, מסר לו את מחצית ארץ ישראל, צייד אותו בנשק וסובב את עם ישראל בכחש והונאה שהוא יביא שלום, (ערפאת יילחם בטרור בלי בג"ץ ובלי "בצלם" - זוכרים?)

לא ראיתי את השפיות של המחנה שתמך בדיקטטור המושחת שרון - שכדי לרצות את הפרקליטות, השורצת שמאלנים, ולהימנע מהגשת כתב אישום נגדו בפרשת השחיתות של "האי היווני" - גירש אלפי ישראלים, אנשי עבודה, מגשימי הציונות, הטובים שבינינו, מבתיהם והפך חבל ארץ פורח לשממה ולבסיס שילוח טילים נגד ישראל לכל תרועות המחנה "השפוי".

איני רואה גם שפיות במחנה שאוהב את אויבי עמו ושונא את עמו וארצו. שקורא "שטחים" לארץ אבות, יהודה והשומרון, ערש התרבות היהודית שבה נוצרו ערכי היהדות וערכי המוסר היהודי שהפכו לאוניברסליים.

בבתי המשוגעים יושבים אנשים שמשוכנעים שהם או נפוליון או הם השפויים היחידים, וכל אלה שבחוץ הם המשוגעים. ובאשר לשיסוי - בנימין נתניהו היחידי שלא מתלהם ולא עוסק בשיסוי, וגילה איפוק ראוי לשבח נוכח השיסוי והשנאה שהפיצו נגדו בוז'י וכל מחנה השמאל - במערכת הבחירות ואחריה, יחד עם כל כל התקשורת. שיסוי ושנאה המופצים עד היום הזה. אך למען הכסא היה בוז'י מוכן לזחול לממשלת נתניהו. לשמחתי הרבה זחל כעכבר ויצא כתולעת.

ידעתי את תוכניותיך, רב אלוף יעלון, להפוך, בבוא היום למנהיג תנועת הליכוד ולראש הממשלה, תוכניותיך אלה השתבשו לפי שעה. (כבר יש לך הצעות מבוז'י ומיאיר לפיד - האם בדרכם תהיה תפארתך? - משאיפתך להיות המנהיג, ראש הממשלה, לאחר תום עידן נתניהו - האם תסתפק להיות מספר 2 אצל אלה?).

אני גם מעריך ואת הגינותך ויושרך שגם התפטרת מן הכנסת ופינית מקומך לאיש ליכוד אחר. אורלי לוי - אבוקסיס, לא נהגה כמוך, היא פרשה ממפלגתה מטעמי אגו: "אני מספר שתיים, איך קרה שאני מודרתי" והיא עדיין בכנסת על המנדט של ישראל ביתנו. אני מאחל לך פסק זמן מועיל למחשבה ולהפקת לקחים, מקווה ומאחל לך לא ליפול לדרך המעוותת של השמאל.