|
|
שקד. לאושש את האמון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו הוביל (כמעט) לבדו לניצחון הליכוד בבחירות 2015. ימים אחדים לפני הבחירות עדיין נראה תיקו בסקרים, והמנהיג התורן של השמאל כבר תפר לעצמו חליפת ראש ממשלה, אולם בסופו של דבר יצרו תוצאות הבחירות מצב שבו רק נתניהו יכול היה להרכיב ממשלה. הניצחון היה ברור.
אבל, בבחירות בישראל יש דמוקרטיה ויש פוליטיקה. למרות שהעם אמר את דברו, מחנה השמאל/תקשורת אינו מקבל את הכרעת הבוחרים ותובע מראש הממשלה לבצע את המדיניות שהעם שלל, דורש "הלבנת" הממשלה על-ידי הכנסת כוחות שמאל לתוכה וסילוק כוחות ימין - וראש הממשלה מן הימין (?) מחזר אחרי השמאל (!) כדי שזה ייכנס לממשלתו.
15 חודשים אחרי הבחירות ספירת התיקים הבכירים בממשלה מעוררת תמיהות רבות. האם הליכוד ניצח?
- תיק הביטחון נמסר לאביגדור ליברמן, מי שנטש את הליכוד, ושנמצא שמאלה מן הליכוד.
- תיק האוצר נמסר למשה כחלון, מי שפרש מן הליכוד, ושנמצא שמאלה מן הליכוד.
- תיק החוץ שמור ליצחק הרצוג, מי שדוגל במדיניות הפוכה לזו של הליכוד, ושנמצא שמאלה מן הליכוד.
- תיק המשפטים נמצא בידיה הטובות של שרת המשפטים איילת שקד, אבל נראה שהוא מוצע לקודמתה הכושלת, ציפי לבני, שאף היא נטשה את הליכוד, שנמצאת הרחק הרחק שמאלה מן הליכוד, ושאותה פיטר ראש הממשלה רק לפני שנתיים, בגלל חתרנותה נגדו (!). איפה ההיגיון?
מאז נכנסה איילת שקד לתפקיד שרת המשפטים ניכרת רוח חדשה במערכות המשפט ואכיפת החוק. השרה הנמרצת והמוכשרת מתגלה כאדם הנכון במקום הנכון. המשך כהונתה חשוב כדי לאושש את האמון החיוני של הציבור במערכות חשובות אלה, אמון שנפגם הן על-ידי פעלתנות היתר של גורמים בכירים במערכות אלה, שחדרו לתחומי הפעילות של הרשות המבצעת - וגם המחוקקת - והן על-ידי הגוון הפוליטי הברור של מערכות אלה (ע"ע הכשרת שרץ הגירוש הגזעני של היהודים תושבי גוש-קטיף וצפון השומרון על-ידי האתרוג המפורסם, ראש ממשלה שהתבהם ושנתמך על-ידי תקשורת מתקרנפת).
החיזורים של נתניהו אחרי הצמד הכושל בוזילבני והנכונות להסגיר לידיהם את משרדי החוץ והמשפטים הם נקודת המבחן בכהונתו של נתניהו כראש ממשלה. קבלת תכתיבי מחנה השמאל/תקשורת לסלק את הימין מן הממשלה ואת איילת שקד ממשרד המשפטים פירושה גט כריתות של נתניהו למחנה הלאומי. כמו-כן, חשוב ששרי
הבית היהודי יבהירו שהם לא יעזבו את הממשלה כדי לפנות מקום לשמאל.
