|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מלחמת לבנון ה-2: האם אנו מנסים לשכתב את ההיסטוריה
|
לאחר המלחמה, בסיוע מאסיבי של אירן ובניגוד להחלטות מועה"ב 1701, התחמש חיזבאללה במהירות רבה ובכמות אדירה של אמל"ח, במיוחד נשקים תלולי מסלול ● תוך חודשים לא רבים, הפך לאיום אסטרטגי על צפון ישראל
|
|
[צילום: חיים אזולאי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| הארגון ממשיך לפתח יכולות מאיימות כגון מינהרות ויכולות פשיטה מהירות לעבר ישובי צפון ישראל, ואף מצהיר על כוונתו לפגוע בעורף האזרחי כעל מטרה עקרית בעימות עתידי. | |
|
|
|
|
עשור למלחמת לבנון השנייה חייב היה להיות תאריך לחשבון נפש אמיתי. מלחמה זו שיקפה בצורה חדה וחותכת מספר לקונות אסטרטגיות קריטיות, שמאז ועד היום רק הולכות ומתעצמות. ככל שאנו מתרחקים ממלחמה זו, היא נעשית דומה באופיה ובלקחיה למלחמת יום הכיפורים, אך למזלנו סקלת האירועים הרבה יותר מצומצמת והלם המישגים והמחדלים "נסבל" יותר. בשיח שהתפתח לאחרונה סביב יום השנה העשירי לפרוץ המלחמה, היו שוב לא מעט דוברים שביקשו לגמד ולטשטש את מחדליה וכשליה, בהם מן האחראים הישירים להם. זו גישה נפסדת שיש לדחותה על הסף. מבחינה לאומית אין גרוע מנסיון לשכתב את ההיסטוריה של מלחמות בכדי לטשטש ליקויים שפגעו בניהולה ובתוצאותיה, רק בכדי לתקן את הדימוי ההיסטורי של מי שהיו אחריאים להם.
לאחר המלחמה, בסיוע מאסיבי של אירן ובניגוד להחלטות מועה"ב 1701, התחמש חיזבאללה במהירות רבה ובכמות אדירה של אמל"ח, במיוחד נשקים תלולי מסלול. תוך חודשים לא רבים, הפך לאיום אסטרטגי על צפון ישראל, וכשנתיים אחר-כך אנו מוצאים אותו מאיים כמעט על כל העורף הישראלי. עד מהרה הפך לאוגדת לחימה יבשתית קידמית של אירן, כשהוא סר לפיקודה ומבצע עבורה שליחויות צבאיות, שבראייה רחבה אינן משרתות את לבנון כמדינה עצמאית. חיזבאללה כיום הוא חוליה חשובה מאוד במארג הכוחות האירני המתהווה לאורך גבול הצפון ולחופי הים התיכון.
מלחמת לבנון השנייה הפכה את חשיפת העורף הישראלי לתקיפות מאסיביות של צבאות סדירים ולא סדירים, לעובדה, שבאורח פלא, הכל התרגלו אליה; מעין מציאות "נורמטיבית". סוגיית האיום על העורף האזרחי העסיקה את ישראל כבר בראשית ימי מלחמת העצמאות. אז, ישראל בהנהגת בן-גוריון, הצליחה להרתיע את מדינות ערב על צבאותיהן הסדירים מתקיפת העורף. מאז ועד מלחמת לבנון ה-2, סבל העורף נזקים ואבידות מעטים מאוד, עד למלחמת המפרץ ה-1 (1991). במלחמת המפרץ נשבר כלל זה חלקית בפעם הראשונה.
יהיו בוודאי מי שינסו לרתום את העגלה לפני הסוסים ולהראות לנו באמצעות העובדה שחיזבאללה נמנע מהתגרות כוללת בישראל מאז הפסקת האש ביולי 2006 ועד היום, שדה-פקטו הוא מורתע; זו הצגה מעוותת ומטעה. חיזבאללה אינו מורתע, אלא מכלכל את מעשיו ביתר זהירות ושיקול דעת, ובעיקר בכפוף להנחיית הספונסורית הראשית שלו - אירן. לכך מספר ראיות חדות: חיזבאללה מגיב באלימות על פגיעות ישראליות באנשיו ובאינטרסים שלו, ואינו מהסס לגרום לישראל אבידות. הארגון ממשיך לפתח יכולות מאיימות כגון מינהרות ויכולות פשיטה מהירות לעבר ישובי צפון ישראל, ואף מצהיר על כוונתו לפגוע בעורף האזרחי כעל מטרה עקרית בעימות עתידי. חיזבאללה ניטרל וסרס לחלוטין את ממשלת לבנון מאפשרות להתערב בהחלטות האסטרטגיות שלו מול ישראל. הארגון מקרב בהדרגה את עמדותיו - תצפית ותקיפה - לגבול הישראלי, כחלק מעיבוי המערך ההתקפי ולשם הכבדה על פעילות ישראלית יזומה בלבנון. חיזבאללה פועל באופן אינטנסיבי בשירות אירן כסיוע צבאי חשוב ביותר לסוריה, כבלם מול המורדים הסוריים ו-ISIS, בגבול רמת הגולן ובגבול לבנון, והוא כיום הכוח הצבאי היעיל ביותר בשכנות לישראל מצפון, מלבד הכורדים.
|
|
|
יותר מדי אינטרסים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
| אמירתו של שר הביטחון דאז, פרץ, שאין להכנס לבוץ הלבנוני, איפיינה שגיאה מושגית כבדה, שהיו לה השלכות שליליות על כל ניהול המלחמה. | |
|
|
|
|
השיח הציבורי המתרחב על פינוי מאות אלפי תושבים מבתיהם במקרה של עימות גדול נוסף עם חיזבאללה
|
| ▪ ▪ ▪ |
מבחינת הטיפול בעורף, הייתה מלחמת לבנון ה-2 כשלון משמעותי, הן ברמת המדיניות הממשלתית והן מבחינת ביצוען היעיל של החלטות אד-הוק שהתקבלו תוך כדי המלחמה: החל מפינוי ישובים וכלה באספקת צרכי התושבים שנותרו במקום, אם מסיבות אידיאולוגיות, ואם משום שהתקשו להתפנות בכוחות עצמם. תפקוד חלק מהרשויות המקומיות היה מתחת לכל ביקורת והבילבול במערכת הממשלתית התומכת - פיקוד העורף, מל"ח, משרד הפנים, פיקוד הצפון וכאמור חלק מהרשויות המקומיות - היה מטריד ביותר. מבחינה זו הייתה חיפה העיר שתפקדה בצורה הכי יעילה. עם זאת, נראה שבתחום העורף משהו נלמד מאותה מלחמה ויש שיפורים רבים ובחלקם משמעותיים ביכולות גורמי העורף לתת מענים לתושבי הצפון במקרה שיתפתח סיבוב לחימה נוסף. אולם, ההערכות האופטימיות עדיין טעונות הוכחה ויש לזכור שבעימות נוסף לא רק הצפון יהיה תחת אש מאסיבית. השיח הציבורי המתרחב על פינוי מאות אלפי תושבים מבתיהם במקרה של עימות גדול נוסף עם חיזבאללה, מוכיח לטעמי שני דברים: א. חיזבאללה לא באמת מורתע מישראל, ותרחיש לחימה כולל ומורכב נמצא במקום גבוה מאוד על לוחות התכנון הצה"ליים. ב. ישראל משלימה ומפנימה גישה המקבלת "בשלוות נפש", את האפשרויות שמלחמות עתידיות תכווננה בעיקר נגד העורף האזרחי. אני רואה בחומרה רבה גישה זו העושה פלסתר את כל רעיון ההגנה העצמית, הריבונית והאפקטיבית שלנו. דומה, שבקרוב נחליט לשלוח את האזרחים המבוגרים ואת הילדים הצעירים והלא חמושים, להגן על פאר הנוער שלנו המשרת בצה"ל או באמצעי התקשורת או בלימודים בחו"ל, או השד יודע היכן. זו שערורייה ופשיטת-רגל לאומית, ואולי הכשלון המושגי הגדול ביותר שקבעה מלחמת לבנון ה- 2 בתודעה הלאומית שלנו. אוי לנו אם יתממשו תרחישים אלה בפועל! מבחינה צבאית הייתה המלחמה כשלון לפי מספר קריטריונים קריטיים: המשגה החמור ביותר הוא שצה"ל לא השכיל להפסיק את ירי הרקטות של חיזבאללה במשך 34 ימים ברציפות, בהם נורו בממוצע כ-140 רקטות מסוגים שונים ליום, על כל שטח הגליל עד קו חדרה-עפולה. צה"ל גם לא הכין ולא מצא תחליף יעיל לחוסר היכולת של חא"י לנטרל את הרקטות הבינוניות והקלות ואת הפצמ"רים כבר בתחילת המלחמה (הדברים חזרו אחר כך וכמעט באותו אופן בשלושת העימותים הגדולים מול חמאס בעזה, משמע - אצלנו הלקח גם לא נלמד; ואילו אצלם - נלמד היטב). כוחות היבשה הוכנסו למערכה באיחור רב, בחוסר תכנון וניהול אפקטיביים והונחו בפעולתם בצורה רשלית ובסדר פעולות בלתי-רציונלי וחסר עיקביות ותכלית. אמירתו של שר הביטחון דאז, פרץ, שאין להכנס לבוץ הלבנוני, איפיינה שגיאה מושגית (conceptual) כבדה, שהיו לה השלכות שליליות על כל ניהול המלחמה. הנחיית ראש הממשלה, אולמרט, להמשיך בהתכתשות עם חיזבאללה במשך שלושת הימים האחרונים העקובים מדם 1 ללא תכלית של ממש (חרף טענתו שהמטרה הייתה לשפר את החלטת מועה"ב 1701), הייתה המשגה הבולט השלישי. הפן המדיני נוהל גם הוא ברשלנות רבה. תחילה קבלה ישראל מארה"ב רוח גבית לפעול ככל שנראה דרוש לה. אילו החליטה מראש להכות את חיזבאללה מכה כוללת ומרחיקת לכת, יכלה לשנות את המציאות האסטרטגית לאורך גבול לבנון, במחיר הרבה יותר נמוך מששילמה ועוד תצטרך לשלם בסיבוב לחימה נוסף. יש סימנים שתוצאות המלחמה ואופן ניהולה על-ידי ישראל, הביאו להערכה מחדש של ארה"ב לגבי יכולתה של ישראל לשמש גורם מייצב באזור, זרזו את קבלת החלטת מועה"ב 1701, שמנעה מישראל דה-פקטו להשיג את היעד החשוב יותר של מלחמה מסוג זה - שינוי תודעתי ושינוי מצבי לאורך זמן. יותר מדי אינטרסנטים מנסים, ללא הצדקה וללא צורך, ליפות ולטייב את אופן ניהול המלחמה ותוצאותיה - זהו נסיון נואל לשכתב את ההיסטוריה. יש בכך שפע של צביעות ונכלוליות ומידה רבה של סיכון לכשלים עתידיים חמורים יותר. 40 שנים למבצע המפואר של אנטבה ו-10 שנים למלחמת לבנון ה-2 הכושלת, נופלים בסמיכות תאריכים. נסיון להעמיק חקר בשני האירועים - מה הניע אותם, כיצד הופעלו ופעלו, ומה הביא לפער כל כך גדול ביחס לתוצאותיהם, הינם שעור מאלף וחשוב מבחינה היסטורית ולאומית. אילו הייתי צריך להצביע על מאפיין מרכזי אחד, הייתי אומר: " רוח הגייסות"; הגייסות במובן הרחב ביותר והחיובי ביותר של המושג.
|
|
1. בהם איבדנו 33 לוחמים מכלל 164 הרוגי המלחמה.
|
|
| תאריך:
|
17/07/2016
|
|
|
עודכן:
|
17/07/2016
|
|
רפי לאופרט
|
|
מלחמת לבנון ה-2: האם אנו מנסים לשכתב את ההיסטוריה
|
|
אני ישראלי, נולדתי להורים אנשי העלייה השלישית מאוקראינה ואני יודע שהציונות החילונית לא נולדה בצפון אפריקה. מעולם לא שמעתי סיפורים על המורשת האשכנזית וגם לא שמעתי דיבורים על מורשת ספרדית. אבי אגב טען שהאליטה בארץ בשנות ה-20 של המאה הקודמת הייתה דווקא של היהודים הספרדים הוותיקים שלא תמיד התייחסו יפה לאשכנזים החלוצים הצעירים. סבתא שלי מרים שעלתה ב-1930 סיפרה לי מידי פעם על העיירה בה נולדה וחייתה וזו בעצם המורשת האשכנזית שלי. המבחן המשפחתי הגדול באותה תקופה קרה כאשר דודי אפרים הציג בפני משפחתי את כלתו לעתיד, ויקטוריה יפהפייה ממשפחה ספרדית ידועה וותיקה בירושלים אלא ששם ממש עלו על בריקדות נגד הנישואים ל"אשכנזי הזה" עד שהזוג נאלץ לברוח ולחיות בארה"ב. סבתי דווקא אימצה את ויקטוריה ללא בעיות.
|
|
|
|
|
נישומים חולמים על תוספת הכנסה ללא תוספת מס, אך מי יאמין שתוספת הכנסה תקטין לו את המס, מתברר שמחשב מס הכנסה מאפשר במקרים מסוימים את הקטנת המס למרות שיתכן שיש כאן טעות במחשב מס הכנסה.
|
|
|
|
|
לקראת סוף השבוע שעבר רגשו אמצעי-התקשורת השונים והקדישו כתבות ורשימות-תגובה על הפרטים והמסקנות של דוח הוועדה שמינה שר החינוך "להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך" ועל המשורר ארז ביטון שעמד בראשה. כך, למשל, כתב אלעד זרט במוסף 7 הימים של ידיעות אחרונות על דוח זה ועל התגובות עליו, ואף ראיין את ארז ביטון על כל אלה.
|
|
|
|
|
שר האוצר, משה כחלון, הורה לצוות במשרדו לבחון מתן מענק עבודה מועדפת לחיילים משוחררים שישתלבו באבטחה במוסדות חינוך, באזורים שבהם קיים קושי באיתור, גיוס והכשרה של מועמדים בטווח זמן קצר. זאת לנוכח המצב הביטחוני וגל הטרור המתמשך.
|
|
|
|
|
יחסי ישראל-ארה"ב אינם תלויים רק/בעיקר בנשיאי ארה"ב, כפי שמוכיחות 68 שנות המדינה, ובמיוחד מאז שנות ה-80' כאשר - למרות לחצים שיטתיים של נשיאי ארה"ב - שיתופי הפעולה הכלכליים, טכנולוגיים, מדעיים, חקלאיים וביטחוניים ממריאים באופן דרמטי.
|
|
|
|
|
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
