בהאזיני לרדיו שמעתי ראיון עם שר הרווחה החדש,
חיים כץ המספר כי רקם עסקה חדשה עם שר האוצר כחלון, לפיו רשם האגודות השיתופיות יועבר למשרד האוצר ואילו הוא יקבל בתמורה את הטיפול בזכויות ניצולי השואה.
החלק הראשון בוצע כלאחר יד, ואילו לחלק השני בקש כחלון שהות על-מנת להתייעץ עם אנשי משרדו בטרם יעביר זאת בממשלה.
ומה היה הנימוק של כחלון להעברת רשם האגודות השיתופיות אליו, הצורך שלו במקרקעין לטובת דיור, רשם האגודות הרי מטפל בקיבוצים ומושבים ובתוקף כך יש לו השפעה רבה בנושא.
מצב בלתי נסבל
הקלות הבלתי נסבלת בו שר מעביר מיד ליד את נושא הרשם ממשרדו למשרד האוצר היא בעיה בפני עצמה, כי לפי אופי הנושא טוב היה אם היה נוחת במשרד המשפטים. אי-עצמאותו של הרשם ברגע שיועבר למשרד האוצר כך למעשה מצהיר כחלון שישתמש בו להשתלטות על קרקעות חקלאיות, הוא לא מסתפק בר.מ.י שהיא מחזיקה 95% מקרקעות המדינה, הוא לא מסתפק בגופי התכנון, באמצעים הכספיים מהיותו שר אוצר, ועכשיו הוא רוצה תחת ידו גם את רשויות החוק.
מדברים רבות על משרדי הממשלה שראש הממשלה מחזיק, אלא שהעוצמה הכלכלית האמיתית נמצאת בידי שר האוצר, שבנה דיקטטורה כלכלית במשרד האוצר, שהיה גם כך לפני זה ועכשיו קיבל משנה כוח.
והיכן הפרדת הרשויות בין התכנון לביצוע לפיקוח - אין, שר האוצר הוא המתכנן, הוא המבצע באמצעות התקציב והכסף שמזרים או לא מזרים, והוא גם המפקח. היכן התנועות המיישבות והעמותות למינהל תקין? מדוע הן אינן פונות לבית המשפט העליון? זהו מצב בלתי נסבל ואסור לו שימשך. יש לעצור את העברת הרשם לידי שר האוצר ואילו העברת נושא ניצולי השואה בהחלט צריך להיות בידי שר הרווחה ולא באוצר.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
