לא תגנוב ולא תחמוד מי רעיך

לאותן דברות בעשרת הדברות "וְלֹא תִּגְנוֹב. וְלֹא תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. וְלֹא תַּחֲמֹד אֵשֶׁת רֵעֲךָ" יש להוסיף היום "וְלֹא תַּחֲמֹד מֵי רֵעֶיךָ אֲשֶׁר בְּהָרֵי שׁוֹמְרוֹן וִיהוּדָה."

ביהודה ובשומרון מצויים 56 מעיינות, רובם נמצאים בשטח סי. סמוך לרוב המעיינות יש מרחבים מעובדים, בוסתנים ומטעי זית, שידעו והכירו לאורך שנים חילופי שררות שלטוניות. הכירו את השררה העותומנית, שהכירה בזכותו של כל רועה צאן ערבי להשקות את צאנו ממעיינות המים ואפשרה לתושבי הכפרים לנצל את מתת השמים.

ברכת שמים שפינקה את המעיינות הייתה גם מקור הברכה לכפריים להשקות בוסתנים ומטעים בתקופה העותומנית, ולמעשה עד שנות הששים-שבעים במאה הקודמת הייתה מקור ברכה למשקי הבית הפלשתינים.
כיום 37 מעיינות, כ-שני שלישים מכלל המעיינות הפכו בין היתר גם לאתרי נופש ובילוי המיועדים אך ורק לשימוש בידי המתנחלים. גם ליתר 19 המעיינות אסורה הגישה לפלשתינים. כל המעיינות אינן בתחומי ההתנחלויות. אך מסתבר, שלמתנחלים יש למעשה שליטה מלאה גם על המרחב, הנוף ואוצרות הטבע שמחוץ לגדרות של ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון.

העובדה, ש-46 מתוף 56 המעיינות מצויים על אדמות פרטיות של פלשתינים, לא מנעה מהמתנחלים לקבל את כל ההיתרים הדרושים להקים סביב חלק הארי של המעיינות מרחבים בנויים לקליטת מבקרים, שיבואו לימי כף והנאה מכל מה שמציע מעין בחיקו של נוף מקסים. גם השמות המקוריים של המעיינות נמחקו. על הכבישים מופיעים שלטי הכוונה רק עם שמות עבריים כחלק מהשליטה המלאה על המרחב והנוף.

אני מטיל ספק אם כל פלשתיני קרא את ספרו של אלבר ממי סופר יהודי-טוניסאי, שפרסם בשפה הצרפתית את הספר "דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש", שאליו נחשף הקורא הישראלי בשפה העברית (הוצאת כרמל, 2005 עם מבוא של ז'אן פול סרטר). למעשה כיום כל פלשתיני מתרגם לשפה יומיומית ולמעשה יומיומי את מה שכותב אלבר ממי - "מה עוד נותר לנכבש לעשות? מאחר שאינו יכול לנטוש את מצבו מתוך הסכמה עם הכובש, הוא יתמרד". ואכן הוא מתמרד. מרד הגובה מחירי דמים יקרים משני העמים.

ישראל החליטה שכל המעיינות, כל המרחב הפתוח, כל הנוף הם חלק משליטה בלעדית של ישראל. אין כניסה לרועה צאן פלשתיני ולא לילד פלשתיני להתרחץ במי המעיינות. הכניסה מותרת רק למתנחלים. בשטח C בבקעת הירדן העשירה במעיינות חלק הארי של האוכלוסייה הפלשתינית ידע בשרב של החודשים יולי אוגוסט צמא למים. המאבק על המעיינות ומקורות המים הוא עוד גפרור מיותר בלהבת דמים מיותרת, שמחובתנו - חובת אוהבי מדינת ישראל - לכבותה מיד למען החיים, למען עתיד אחר לשני העמים החיים על אותה כברת ארץ.