תחכום במגמת צניחה

עם כל יום עובר אני נוכח לדעת כי לו יכולתי לרשום בגרף את נתוני התובנות שלי, היה קו התחכום שלי יורד ושואף לאפס.

על-פי הבנתי השבלונית של המציאות, תוקף הטרור של האיסלאם הקיצוני, על כל שמותיו המאיימים, את הדמוקרטיות המקדשות ברמות של אדיקות מגוונות את האמונה בזכויות האדם האוניברסליות. הוא מטיס מטוסים אזרחיים לתוך מגדלים המעידים על העוצמה של הקדמה בת החורין כדי לשנות את קו הרקיע של העולם הנאור. הוא לא מכיר את נוסעי המטוס ואחת היא לו מי היו בחייהם ומי יספוד להם במותם. גם את פקידי המשרדים ואת צבא המנקים בגורדי השחקים הוא לא יודע, לא אותם ולא את אבותיהם ולא את צאצאיהם ולא את מאווייהם ולא את אכזבותיהם, ולא את עושרם ולא את עוניים. הוא ממית אותם מפני שהמוות האקראי הופך כל אדם לאקראי ועושה אותו לצומת של כל הפחדים הקיומיים הנקהלים לתוכו ואומרים לו 'מחר אתה עמי כמו שהמתים היו עמי היום".

יש זנים שונים של טרור, יש פוליטי ויש לאומי, ויש מעמדי, ויש דתי, ויש של בצע לשמו, ואם נוסיף למנות יש עוד ועוד, אבל הטרור ממין הטרור של מגדלי התאומים, זה הדורס בניצה, זה הקוטל בבטקלן בפריז, זה המוציא להורג נוסעי רכבות במדריד ובלונדון, זה הדוהר לתוך יריד חג המולד בברלין, ועוד ועוד ממין רצחני זה - הוא טרור המציב את הדמוקרטיה המתועבת על הטיותיה השונות כמטרה לא בהכרח כדי להמיר אותה בממשל קדוש ממקטע טהור של השמים, אלא בראש ובראשונה כדי להביס את תרבות שותפות האדם כאדם בניהול הסכסוך בין משטר החוק והמשפט לבין חוקיות ההפקר.

פורצת גבולות

זאת הבנתי, ועל-פי הבנתי זאת הענייה בתחכום, הייתי מצפה כי דמוקרטיה מותקפת תאזור כוח דמוקרטי כדי להדוף את אויבה חסר העכבות. אבל זה לא מה שאני נוכח לדעת קורה. להפך. אני קורא לתדהמתי ושומע ברדיו ורואה במסכי הטלוויזיה את נביאי הפרשנות של העידן המדמם הזה קוראים לזהירות באמון עודף בדמוקרטיה, מתריעים שמא הליכה בתלמיה היא גלוי של חולשה ואין אונות ורפיסות ומה לא, ורק תגובה א-דמוקרטית בעליל, כוחנית, פורצת גבולות ארץ, אוסרת את המותר ומתירה את האיסור, שופטת את שופטיה וכורתת בריתות עם שכמותה, תציל את הדמוקרטיה.

ואני רואה את הגרף של התחכום שלי צונח, כי התגובה הזאת של דמוקרטיה השואפת להציל עצמה באמצעות פופוליזם הבוחל בחוכמה הצבורה של שומרי מורשת התרבות בכלל והתרבות השלטונית הערכית בפרט, הרואה באינטלקטואלים איום ובבערות מקור לאנרגיה שלטונית כובשת לב, התגובה הזאת היא כנראה מתוחכמת יותר משאני יכול להשיג בדעתי המצטמקת והולכת.

אני בוש להודות ברבים כי איני מבין מכל וכל איך לוחמים בטרור התוקף ברצחנות מזרת אימה את הדמוקרטיה באמצעות פופוליזם הבז לדמוקרטיה, איך הודפים את מחריביה של קהיליית ערכי הנולדים בצלם בלעג לממשל הרואה את צידוק קיומו בהגנה על הברואים בצלם, איך בזים למילה האומרת מה שהיא כותבת ואיך מעלימים אותיות א' מ' ת' שיש להן רגליים מן האלפא ביתא ומכפילים תחתיהן אותיות ש' ק ' ר' הזוחלות על גחונן בקלשונות לשון.

ואני יודע, לו הייתי בתחנה זאת בחיי מתוחכם יותר, הייתי כנראה מבין מה שדימיתי לנפשי עד הנה כלא יאומן בעליל. וצר לי עד למאוד מאוד, כי מי שאמר כי אין זקן אלא מי שקנה חוכמה, לא ידע כי הנה זקנתי והיא אבדה ממני.